חזון נחום פה

תמידין היא רק אגב גררא דמוספין דבלאה"כ הרי הקרבת תמידין בכל יום ויום ואינו תלוי בקביעות החודש: ז) ואגב צ"ע לי בגמ' ברכות (כ"ו) הנ"ל דאבעי' להו טעה ולא התפלל מנחה מה שיתפלל ערבית ב' כו' אבל הכא תפלה במקום קרבן הוא וכיון דעבר יומו בטל קרבנו וק"ל דאדרבה כיון דבמקום קרבן הוא ליכא בזה משום עבר יומו שהרי בקדשים הלילה הולך אחר היום כדאי' בחולין פ"ג ובתוי"ט פ"ד דפסחים (מ"ה) דתענית וקרבן שניהם שוין שהם לכפרה וע"כ גם בתענית הלילה הולך אחר היום ועי' ג"כ בט"ז או"ח תקס"ב סק"ח דתענית הוי כקרבן לענין מחשבה והכ"נ בתפלה דהוי במקום קרבן לא יהי' מקרי בלילה עבר יומו: ח) ובענין זה כתבתי מקרוב בפי' הירושלמי בכורים (פ"ג ה"ד) תני חד סב קומי ר"ז חוזר להגדתי היום וכי יש אדם מגיד וחוזר ומגיד קיימונה כבר הגדתי היום ר"ה בעי הנחה מה שתתיר למח"ז ר"י בעי הניחן בלילה כו' ובפ"מ הק' דמאי מבעי' הניחן בלילה דלכאו' היינו בעי' דמח"ז עיי"ש שדחק הרבה גם י"ל דמאי המשך לאבעי' לדאמר בסמוך כבר הגדתי: ונ"ל דידוע שי' הרי"ף במתני' מגילה (כ') דגריס ולוידוי בכורים שאינו אלא ביום, ולפ"ז נמשך האבעי' לדאמר בסמוך כבר הגדתי והיינו דחוזר ומגיד אחר הנחה ואומר כבר הגדתי היום קודם ההנחה, והנה להרי"ף ז"ל ע"כ שהי' הגדה בעוד יום לכך בעי הנחה בלילה והיא משום דבירושלמי פ"א דבכורים ס"ל לר"י דבכורים הוקשו לקדשי הגבול ורבנן ס"ל דהוקשו לקדשי מקדש וכן בירושלמי תרומות (פ"א) פליגי בזה אי מהני מהס"ל בבכורים כמו בקדשים ומכות (י"ח) דבבכורים בעי שינה הכתוב לעכב ובמנחות (ס"ח) במתני' דאיכא בבכורים משום ממשקה ישראל כמו בקדשים לפ"ז אי הו"א דבכורים ל"ה כקדשים יותר הי' פסול ההנחה בלילה משום דאיך חוזר ומגיד כבר הגדתי היום והיא שקר דכבר עבר יומו דבחולין היום הולך אחר הלילה ומצינו כן דבכורים ל"ה כקדשים לענין חובת הקודש כתוס' פסחים (כ') ד"ה אלא, לכך בעי דאפשר הוי לענין הלילה הולך אחר היום כקדשים ול"ה עבר יומו והוא פירוש נחמד והארכתי בזה ואכ"מ: ט) ואם לחדודי קבעית אמינא לך בישוב הערתך ע"ד הפלפול ואקדים מה שכתבתי בישוב קו' התוס' פסחים (פ"ט) ד"ה ה"מ דיעבד וכי בשביל אי' לכתחילה יכנס לספק כרת, ונ"ל דלכאו' יש להעיר דאיך משכחת לה הכא דמייתי פסח בתנאי דשלמים להמבואר בר"מ פ"ב מפהמ"ק ה"י וכן משמע מרש"י עירובין (ל"ז) דפסח וחטאת דפסולין במחשבת של"ש גם סתמא פסול בהו שלא כשי' רש"י ז"ל (זבחים קט"ו) ד"ה ור"א ובב"י או"ח תק"צ הביא שי' הרא"ם דל"מ תנאי שתעלה לו התקיעה אם לאחרונה או לראשונה דלא מקרי מכוין ובב"י השיגו אבל גם באס"ז כתובות (ל"ח) מבואר כה"ג לגבי מפנה חפצים דאפי' פינה אותם ע"ת ל"ח כונה ועי' ירושלמי ברכות ה"ה דמקשה אהא דמי שהוא נושא מ"ח על כתיפו קורא ק"ש ומתפלל שהרי נפסלה בהיסה"ד ע"י שקורא ומתפלל דצריכים ג"כ כונה ולפ"ז תיקשי איך יוכל להביא פסח ע"ת דשלמים כיון דפסח סתמא פסול ובתנאי על ב' דברים חשיב כסתמא אך י"ל דבאמת תלוי בזה דא"נ כשי' הרא"ם דתנאי ל"מ מכוין עכצ"ל באמת דגם בחטאת סתמא כשר ככל הזבחים דסתמא לשמן עומדין וכשי' רש"י זבחים (קט"ו) הנ"ל ועוד דבירו' ברכות הנ"ל מבואר דל"מ מחריב כ"א בב' דברים דשניהן בעי כונה משא"כ הכא בשלמים דסתמא לשמן עומדין: י) והנה הא דכל הזבחים סתמא לשמן עומדין היא רק משום המצוה וכמ"ש התוס' זבחים ב' לגבי גט שאין מצוה לגרש אפי' אם זינתה, ובאיגרא רמא (יומא ס"ה) כ' דגם בכל הזבחים היכי דלכתחילה א"ר להקרבה ל"ה סתמא לשמה דאז בעי' בפי' לשמה וזה יהי' סברת רבא זבחים (ע"ג) דהשתא דאמרו רבנן לא נקריב אי אקריב ל"מ עיי"ש, ולפ"ז ניחא שפיר בסוגיין דקאמר שא"א להביא פסח בתנאי דשלמים דאע"ג דהניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא לכתחילה מי אמר וה"פ כיון דעכ"פ לכתחילה אין זה דרך הקרבה א"כ בסתמא לאו לשמן עומדין שוב א"א להקריב השלמים בתנאי דפסח כיון דתנאי ל"מ מכוין והוי סתמא כמו חשב בפי' של"ש ואיכא לאו דלא יחשב ומתורץ קו' התוס' הנ"ל והוא חריף ועוד הארכתי בזה בישוב שי' הר"מ ואכ"מ: יא) הדרן לסוגי' דערכין דכבש הבא עם העומר קמבעי' לי' דלמא לא איקבע ר"ח בזמנו דלכאו' מה חששא איכא דמקריב שלא בזמנו א"נ דחשב"ע ל"ד רק י"ל דחש על הכשר ומצות הקרבן כתיקונו למ"ש הר"מ בפיה"מ זבחים (מ"ו) לשם ו' דברים הזבח נזבח דאע"ג דסתמא לשמה קאי מ"מ מצות הקרבן לכתחילה שיחשוב העובד בפירוש לשמה לכן גם כאן שאל חזקי' על הכשר מצותו שיהי' לשמה והכא דמספ"ל אי איקבע ר"ח בזמנו והוי ההקרבה על הספק ל"ת כוונה וכעין שי' הרא"ם בב"י הנ"ל: ולפי"ז א"ש מה שלא שאל על העומר גופי' משום דבמנחות (ה' ע"ב) אמר שאין מחשבה מועלת אלא בדבר הראוי לעבודה לאפוקי מנחה"ע א"כ לא בעי אף למצוה מחשבה לשמה כיון דלא מחריב בה מחשבת של"ש ודוק היטב: והי' בזה שלום בברכת התורה. סימן מח. יגדל ירום וגבה מאוד הוד כתר תורה רישא דדהבא וגברא רבא הרב הגאון המצוין הצדיק המפורסים סוע"ה כקש"ת מו"ה יחזקאל שליט"א האבד"ק נמשעלסק [הוא האדמו"ר מאסטראווצע יע"א]: אחד"ש כג"ת נתמלאה ביתי אורה ואורו עיני באור תורתו כי זרח עם קונטרסו היקר מלא זיו ומפוק נגה החריפות והבקיאות ותיקר אצלי לטייל עם כ"ג בגן עדן ההלכה ואמנם שאני מוקף כעת בחבילי טרדון ומניעות שונות נקטינא בקצרה ועוד חזון למועד אחר ברצה"ש: א) כ"ג צלל במים אדירים שטף ועבר לסוגי' דסוכה (מ"א) התקין ריב"ז שיהא יום הנף כולו אסור מ"ט מהרה יבנה בהמ"ק כו' ל"צ דאיבני בלילה א"נ סמוך לשקיעה"ח והק' בתוס' על י"מ שפי' דאיבני סמוך לשקיעה"ח דעיו"ט דאי שקיעה"ח דחמיסר הא אין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט שהרי באוקימתא דאיבני בלילה ג"כ תיקשי הא אין בנין בהמ"ק בלילה ועכצ"ל דבנין דלעתיד שהוא ביד"ש אפשר בלילה א"כ הה"ד שיבנה ביו"ט וכ"ג העלה בזה פנינים יקרים: ב) וזה שרחש לבי בהשקפה ראשונה בישוב קו' התוס' הנה לכאו' קשה מ"ש התוס' דמקדש העתיד יבא בנוי ומשוכלל מן השמים שסותר למתני' דתמיד פ"ז מ"ג יה"ר שיבנה ב"ב אמן, ולקמן סוכה (נ"ב) דחשיב ארבעה חרשים שיבנו בהמ"ק וראיתי כבר מי שהביא להעיר זה בשם ס' העל"נ ואיננו תח"י: ואמנם אי מהא ל"ק דכן מצינו במעשה המנורה דכ' כן עשה את המנורה אף שאמר במד' הביאו פירש"י