חזון נחום עב

בנידון שאלתנו שרק מצד אחד עומד על גובה הר י"ט ומצד הב' היא מחובר אל מחיצה וכפי שנקטו האחרונים להלכה כמקו"ח דהרחיק לחי רק מצד אחד כשר עיין מהר"ם שיק סי' קס"ח ממילא ה"ה שיועיל צוה"פ מצד אחד על ההר מטעמים האמורים ודו"ק: ועיקר שיש עמוד גדול לסמוך עליו המקו"ח דבצוה"פ ליכא משום פתחי שמאי כנ"ל. כ"ז נלע"ד לפום ריהטא: מה שכתב הרב המו"צ נ"י במה שבארתי בתשובתו דגם בתל המתלקט דהוי רה"י אינו משום גוד אחית רק משום גוד אסיק וכתב דזה רק לשוי' רה"י למעלה אבל לשוי' מחיצה כאילו זקוף צריכין לבא לגוד אחית, אינו מוכרח וכבר הבאתי מפירש"י (שבת ק') ד"ה תל דתרתי מילי איתנהו בתל דהוי רה"י למעלה והרי היא כאילו זקוף כולו עיי"ש, ועוד דלדבריכם אדרבה מכאן יכולתם להוכיח דאמרי' גוד אסיק וגוד אחית בהדי הדדי, רק דבאמת אין בזה רק משום גוד אסיק לבד, ומ"ש דבנ"ד לא יהי' חשש פתחי שמאי משום שהקנה יורד בעומק ההר אין לו פירוש כלל דמה נחשב היא מה שנתחב בתוך הקרקע דעפר מבטל מחיצה ומכש"כ כה"ג שנתחב באדמה אין לנו לדון רק על מה שבולט מעל הקרקע וכבר נתבארו הדברים למעלה וא"א להאריך יותר כעת והי' בזה שלום: ידידו ש"ב דוש"ה בלונפ"ח. סימן לח. ב"ה ער"ה תרצ"ג. שלום להרב החריף ובקי מו"ה צבי זאנענשיין מפאדגורזע: הגיעני מכתבך עם ח"ת טובים ומתקבלים ומפני טרדת הימים הקדושים הבע"ל תשובתי בקיצור נמרץ: כתבת לחקור עפ"י הנוב"ת סי' מ"ז דבמקום גדודי חיות ל"ה מוקף לדירה דלא דיירי אינשי שמה כמו"ש דאין אדם דר עם נחש בכפיפה, דלפי"ז יש לעיין לענין בית החיים אפי' בגדר ויש שם בית דירה למתעסק לא יועיל ע"כ יהי' אסור לטלטל אם יש שם ב"ס: א) הנה לכאו' יש להעיר ולסייע דלא מבטלי הקברים לדירה שהרי לגבי גדודי חיות כ' הנו"ב הטעם דלא דיירי אינשי והוי כהא דעירובין (כ"ג) דנזרע רובו הרי הוא כגינה דבטיל דירתו משא"כ בביה"ח יש ראי' דל"ה כזרעים דמבטלי דירה והוא ממכות (י"ב) דא"ר אבוה ערי מקלט לא ניתנו לקבורה דכתיב ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים ניתנו ולא לקבורה וקשה דלמ"ל קרא דממילא ידעינן לה לפ"מ דאמר בב"ב (כ"ד:) דלרבנן דאף בערי ישראל אין עושה שדה מגרש ולא מגרש שדה ה"מ זרעים אבל אילנות עבדינן ומנא תימרא דשאני בין זרעים לאילנות דתניא קרפף יותר מב"ס נזרע רובו הרי הוא כגינה נטע רובו הרי הוא כחצר ובשטמ"ק בשם הר"י מיגש ז"ל הפי' דמשו"ה אין עושין מגרש שדה דכמו דזרעים מבטלי דירה הכ"נ אם יזרע בו יצא מכלל מגרש ונעשה שדה כו' והשתא אס"ד דביה"ק ג"כ מבטל דירה דהוי כזרעים הרי ממילא ידעינן שאין עושין בערי מקלט ביה"ק רק חוץ לתחום עריהם וכן אפי' בכל ערי ישראל יהי' אסור אליבא דרבנן דס"ל דאף בערי ישראל אין עושין מגרש שדה ומטעם דזרעים מבטלי דירה והכ"נ ביה"ק מבטלי דירה והוי כשדה ובערכין (ל"ג) ילפי' לה מקרא דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה מדכתיב לא ימכר לא ישנה ולכאורה היא הערה גדולה: אבל נראה די"ל כיון דכל מה שאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה הוא רק משום שאסור לשנות דכתיב לא ימכר לא ישנה א"כ אי לאו קרא דכל חייתם הו"א דמותר משום דלא מקרי זה שנוי מה שהוא צורך אדם והי' מותר לעשות ביה"ק אע"ג דמבטל דירה דמ"מ לא מקרי זה משנה ולכך כתיב ולכל חייתם ולא לקבורה ונותנים להם ביה"ק חוץ מתחום עריהם כמו"ש הר"מ בפי"ג מה' שמיטה יובל ה"ג אך גם למ"ש בשו"ת ח"ס יו"ד סי' של"א בהא דב"ב (קי"ב) פנחס דזבין מיזבן לא מצית אמרת דשדה חוזרת ביובל ונמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו וקשה דלמא קנה בית בערי חומה וחרב הבית שהוחלט לו ועשה ממנו קבר ולא יחזור ביובל וכתב דמכאן ראי' לשי' פרש"י שבועות (י"ז) דבתי ע"ח אין עושין מגרש מדאו' ודלא כמל"מ פי"ג משמטה ויובל, הרי דגם לצורך קבורה הוא בכלל האי' דאין עושין עיר מגרש מ"מ ניחא כאן דהרי להמל"מ הוא רק אי' דרבנן רק דלשי' רש"י שבועות הוא מה"ת אבל מ"מ רק בערי חומה משא"כ בשאר ערי ישראל הוי רק דרבנן ושפיר צריך קרא לגבי ערי מקלט ודו"ק: ב) ומן הסברא נראה ודאי דביה"ח ל"ה מוקף לדירה ואף דמה שא"א לדור בביה"ק הוא רק מחמת אי' ובעירובין (ע"ח) איבעי' לי' לגבי עשאו לאילן סולם מהו כו' או דלמא אפי' לרבנן פתחא הוא ואריא הוא דרביע עלי', מ"מ הרי מצינו בעירובין (ע"ז) דדבר הניטל בשבת אינו ממעט ודבר שאינו ניטל בשבת ממעט ובתוס' סוכה (ד':) ד"ה ואע"ג שכ' ולא דמי לארנקי דאיכא למ"ד דאפי' ארנקי מבטל אינש, ובמהרמ"ל שם משום דארנקי הוי דבר שאינו ניטל בשבת והגם דבעירובין (ע"ח) שם מחלק דאילן שאי' שבת גרם לו אסור דהוי לגבי דין עירוב שהוא ג"כ אי' שבת אי' מחמת עצמו אבל אשירה לגבי שבת הוי אי' ד"א גרם לו ומותר, וא"כ הכ"נ י"ל דלכך דבר שאינו ניטל בשבת ממעט משום דלגבי עירוב והוצאה הוי אי' מחמת עצמו, אבל הרי מבואר מתוס' סוכה הנ"ל דאפי' לדין סוכה דבר שאינו ניטל בשבת ממעט אע"ג דלגבי סוכה הוי אי' ד"א גרם לו, וא"כ הכ"נ בביה"ק לגבי אי' הוצאה דשבת אע"י דהוי אי' דבר אחר גרם לו מבטל לדירה: ובלאה"כ נראה לענין שמבטל לדירה אין נפ"מ אי מחמת ד"א גרם לו, כיון דלענין מוקף לדירה בעי' דדיירי אינשי א"כ יהי' אפי' העיכוב משום אי' ד"א עכ"פ כיון דלא דיירי בה אינשי ל"ה מוקף לדירה וכה"ג כ' התוס' פסחים (כ"ט) ד"ה אין פודין דאין נפ"מ בחששא דרבנן דכיון שאמרו רבנן אין פודין לא שוי' מידי ועיין עירובין ע"ג מה מקום דירה רב אמר מקום פיתא ושמואל אמר מקום לינה, ובעירובין (כ"ו) גבי מחיצת האדרכלין שמבואר בריטב"א דאף שמשתמש בקרפף ואוכל שם לפרקים ל"ה מוקף לדירה רק במשתמש בקביעות, ולפי"ז בביה"ק שמבואר בר"מ ה' אבל פי"ד הי"ג שאין אוכלין בהן ואין שותין בהן וכ"ה ברמ"א יו"ד סי' שס"ח א"כ ל"ה מוקף לדירה. איברא דלכאו' צ"ע ביבמות (פ"ו) דאר"ע מעשר לכהנים לא מצית אמרת דכ' ואכלתם אותו בכל מקום שיכול לאכלו בכל מקום יצא כהן שא"י לאכלו בביה"ק ובירו' פ"ב דמע"ש והא כתיב ואכלתם אותו בכל מקום בא ואכלו עמו בקבר וקשה הרי אפי' שאינו כהן אסור לאכול בביה"ק כד' הר"מ הנ"ל, י"ל כמו"ש התוס' יבמות שם דלענין טוה"ג שאסור לאכול לזרים גזה"כ הוא ואכלתם אותו בכ"מ וא"כ הכ"נ י"ל לגבי איסה"נ דביה"ק, אבל אכתי תיקשי ממתני' דר"פ בכל מערבין דר"י אומר אפי' ביה"ק מפני שיכול לחוץ ולאכול, ולהר"מ הנ"ל אפי' לישראל אסור לאכול בביה"ק וצ"ע: אך י"ל דהנה מדברי הר"מ הנ"ל מבואר דאי' אכילה בביה"ק הוא משום איסה"נ אבל בש"ע סי' שס"ח שהוא משום אי' קלות ראש, א"כ אפשר דרק סעודה קבועה