חזון נחום עא

אמאי דפטורין ממזוזה פתחי שמאי שהיא ג"כ משום דכה"ג לא עבדי אינשי והרי עשאה כעין פתח במזוזות ומשקוף, רק האמת דבאופן זה שנעשה פתחי שמאי אבן נכנס ואבן יוצא ממילא ל"ה עליו שם פתח ושוב שפיר אמרי' דפתחא כי האי לא עבדי אינשי ושאני קרן זוית דאין החסרון רק בהמקום ולא בהפתח גופי', וא"כ הא תינח לגבי מזוזה דבעינן פתח דוקא ובכה"ג ל"ה עליו שם פתח משא"כ לגבי עירוב דלא בעי פתח רק דצוה"פ סגי, ממילא לש"ל דכה"ג לא עבדי אינשי כמו דמהני צוה"פ אף בקרן זוית ויש לפי"ז טעם לשבח להאמור למעלה דבאיכא עלה שם צוה"פ ליכא משום פתחי שמאי: ג) איברא דבשי' התוס' הנ"ל דבצוה"פ מהני אף בקרן זוית ובתו"ש הביאו הפמ"ג סי' שס"א כתב דלכך לא הזכירו הפוסקים סברת התוס' משום שהוא דבר פשוט, לא כן שי' הרב האי והרמב"ם ז"ל וכמו"ש בשו"ת בר"א י"ט סק"ד דסברת התוס' תלי' בפלוגתא רבתא זו דהם פירשו הא דר"ח עירובין (י"א) צוה"פ שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום דהיינו שעשאה מצד הכותל דפתחא בק"ז לא עבדי אינשי רק דאנן קיי"ל כפירש"י, וכבר העירו באחרונים אמ"ש בחת"ס סי' פ"ז לענין צוה"פ שלא יועיל במים משום דל"מ בק"ז והרי לשי' התוס' צוה"פ מהני אף בק"ז, אמנם אף לשי' הרב האי והרמז"ל הרי צריכין לתרץ שלא יקשה עליהם קו' התוס' מעירובין (ה') דפריך לרב יוסף דאמר משך מבוי בד"ט דהיכי משכחת לה באורך בתים וחצירות פתוחין לתוכו ומשני דפתח לה בק"ז: ולעד"נ בזה דהתוס' שבת (צ"ב) כתבו בהא דאמר מי דמי ערביא אתרא דלא אמרי' בטלה דעתו אצל כל אדם היא משום דלכל העולם נמי אם הי' להם רוב גמלים הוו נמי מקיימי קוצים לכך לא בטלה דעתו אצל כ"א, והנה אף שהתוס' כתבו זה רק לגבי אתרא דוקא מ"מ מצינו לפעמים סברא זו גם בחד גברא והיא בתוס' ביצה (כ"ג) דרבא דשרי ע"ג גחלת משום דחשיב לי' השוה לכל נפש דאם היו עשירין צריכין הן לכך, הרי דגם לגבי חד גברא סברא זו תלי' בפלוגתא ואליבא דרבא גם בכה"ג לא בטלה דעתו, ולפי"ז נראה דהטעם של הרב האי והרמז"ל דאפי' בצוה"פ לא מהני בק"ז משום דכיון דפתחא בק"ז לא עבדי אינשי א"כ אף שהוא עבדי' כעין פתח במזוזות ומשקוף בטלה דעתו אצל כ"א דפתחא בק"ז לא עבדי ומתורץ שפיר דל"ק מדף (ה') דמשני דפתח בק"ז דהתם דמיירי במשך מבוי ד' דלא משכחת לעבד הפתח כ"א בהקרן זוית שוב לש"ל בטלה דעתו שהרי כל העולם באופן הדוחק זה הא עבדי פתחא בק"ז וכדאמר הש"ס דהיכי משכחת לה אם לא בק"ז ובכה"ג מודו הרב האי והרמז"ל דבעשאה בצוה"פ מהני אף בק"ז משום דלש"ל בטלה דעתו אצל כ"א ומתורץ היטב שי' הראשונים הנ"ל כפתור ופרח: ולפי"ז בנדון שאלתינו שנמשך ההר מצד אחד של העיר וא"א בשום עצה רק להעמיד הקנה בגובה הי"ט י"ל דמהני לכ"ע צוה"פ כמו דמהני צוה"פ בק"ז היכי שא"א בלאה"כ כנ"ל: ועוד י"ל דלגבי פתחי שמאי ודאי מהני לכ"ע צוה"פ כיון דלא בעי פתח ממש רק שם צוה"פ כנ"ל ולש"ל בטלה דעתו אצל כ"א דלא עבדי הכי משום דהתוס' עירובין (י"א) פירשו בשם הר"ח ז"ל פתחי שמאי פתחי ארץ ישראל שהיא ארץ בני שם הרי מפורש דבא"י עבדי אינשי שפיר פתחי שמאי עיין בלשון זהב מ"ש דבא"י יהי' דין אחר שיועיל פתחי שמאי וא"כ אף בח"ל שוב לש"ל בטלה דעתו אצל כ"א כדאמר בשבת (צ"ג) מי דמי ערביא אתרא כיון דהכא איכא נמי אתרא כל א"י דעבדי פתחא הכי, וא"כ אף דלגבי מזוזה לא מהני משום דהתם בעינן פתח ממש ולנו בני ח"ל אין לו שם פתח כלל אע"ג דלא בטלה דעתו משא"כ בעירוב דסגי בצוה"פ מהני אף כעין פתחי שמאי דלש"ל בטלה דעתו כדאמר מי דמי ערביא אתרא ודו"ק, [ראה לקמן בתשו' לדיסבורג ענין נחמד בענין צוה"פ מן הצד בישוב ש"ס בבלי וירושלמי בזה]: אך מאי דאסקינן שיועיל צוה"פ בגובה י"ט שלא יהי' זה נגד דברי האדב"ע ז"ל דפשיטא לי' בהצעת השואל דפסול בכה"ג וכנראה שהסכים לו, גם ראיתי בס' האלף לך שלמה להגאון מהרש"ק ז"ל סי' קל"ב שפוסל להעמיד את הקנים על שני ההרים מטעם דהוי פתחי שמאי וכותב ג"כ דרך עצה להעמיד עוד קנה נמוך וכמו שכתבתי אני בענ"ד טרם הי' זה למראה עיני: ונראה דהאדב"ע לשי' שם וגם המהרש"ק בעובדא דידי' שאני שהיו הרים משני הצדדים משא"כ בנ"ד שההר הוא רק מצ"א, דהנה מלבד הטעם משום פתחי שמאי בהעמיד הקנה על ההר י"ל עוד טעם מה שלא הזכירו בעלי שו"ת והיא, שהרי לפי"ד רבינו התב"ש ז"ל שכתב לפסול בצוה"פ רחוק מן הכותל ג"ט כמו בלחי המבואר בש"ע סי' שס"ג ובשו"ת ב"א סי' כ"ח כתב הטעם בלחי כיון דהכי גמירי שיהי' הלחי מחובר להג' מחיצות וכאן א"י להתחבר, ומשום זה שי' המק"ח ג"כ דאם רחוק רק מכותל אחת שפיר מהני כיון שעכ"פ יכול להתחבר בצד הב' ועכ"פ באופן שאין להלחי התחברות מאיזה צד לא מהני דהכי גמירי שיהי' הלחי מחובר אל המחיצות וא"כ איך אפשר שיועיל צוה"פ על ההר הרי אין להקנה חיבור כלל עם שום מחיצה דאע"ג דאמרי' בעירובין (כ"ה) במחיצה ע"ג מחיצה שהועיל למ"ד, התם מיירי שעשה כל הד' מחיצות העליונות ע"ג התחתונות כלשון הש"ס שם הואיל באויר מחיצות העליונות הוא דר א"כ מחיצות העליונות הרי יש להן חיבור זע"ז, משא"כ באופן שעשה רק מחיצה אחת עליונה מן הדין שלא יועיל כמו בכה"ג שהעמיד לחי על גובה ההר של י"ט, כיון דשאר הג' מחיצות אינם עומדים על ההר א"כ הלחי אין לו חיבור כלל וכמו בהעמיד הלחי על שטח הקרקע קודם שיוגבה התל כתב בשו"ת אדב"ע הנ"ל דהוי רחוק ג"ט ממחיצות התל הכ"נ בהעמיד על הגובה י"ט ולא מהני משום מחיצה ע"ג מחיצה כיון שאין לו חיבור, רק לפי"ד המקו"ח דהרחיק את הלחי רק מצד אחד כשר וכמו"ש לעיל משום דעכ"פ יש לו חיבור בצד הב' ניחא שפיר דאפשר שיועיל לחי ע"ג ההר בכה"ג דמצד הב' ליכא מחיצת הר כ"א מחיצה גמורה או לחי שעולה למעלה ומתחבר בו הלחי שעל ההר: נמצא לפי"ז דזה דוקא באופן שההר היא רק מצד אחד משא"כ אם ההר משני הצדדים בלאה"כ לא מהני תיקון צוה"פ העומד על שני צידי ההרים כיון דבאופן זה אין להצוה"פ חיבור לשום מחיצה כנ"ל: ומעתה ניחא לן שפיר מה שהסכים באדב"ע להשואל שם דלא מהני צוה"פ על גובה י"ט של ההר, אף שהקנה בולט ויש לו שם צוה"פ בתוך עשרים, משום דהאדב"ע לשי' שם שחולק על סברת המקו"ח וס"ל דאפי' בהרחיק הלחי רק מצד אחד יש לפסול, א"כ ממנ"פ לא מהני צוה"פ על גובה ההר דהרי למטה תוך י"ט הרי לא נחשב לצוה"פ ע"י גובה ההר דהוי פתחי שמאי, ואי דלמעלה יש לו שם צוה"פ ע"י הקנה שעל ההר הרי שם אין להקנה חיבור כלל אל ההר מפני שעומד על ההר ולא אצל ההר ואע"ג שיש לו חיבור לצד הב' למחיצה או לחי מ"מ לא מהני להאדב"ע לשי', וכן המהרש"ק ז"ל שפיר כתב בנידון דידי' שהרים יש מב' צדדים בכה"ג לא מהני צוה"פ על הגובה משום פתחי שמאי אף שהמהרש"ק ז"ל גופי' בהגהותיו לש"ע ס"ל כהחת"ס הנ"ל דמהני היכר של צוה"פ בתוך עשרים מ"מ הכא לא מהני כיון שקנה של צוה"פ אין לו חיבור משום צד דמכאן ומכאן עומדים הקנים על ההר ומשא"כ