חזון נחום סט

סימן לו. ב"ה ח' טבת תרפ"ז. שוכט"ס לכבוד ידידי ש"ב הרב הגדול בנש"ק מו"ה ישכר בעריש היילפערן נ"י אבד"ק בייטש ועמו הרב המאוה"ג מוהר"י וואגשאל נ"י דומ"ץ: א) ע"ד השאלה אודות תיקון עירובין בעירכם שמצד אחד יש הר המתלקט י' מתוך ארבע ולצד אחר הפתוח צריך להעמיד צוה"פ אם להעמידו קודם שיוגבה התל י"ט או לאחר גובה של הי"ט, והבאתם מח"א הרב מוהר"מ ניימאן שהראה לשו"ת אדב"ע סי' ד' שחוכך השואל בב' הצדדים כמו שיבואר: ב) והנה מה שהערתם לפקפק מחמת שמצד אחד צריך להעמיד הצוה"פ סמוך להר המתלקט ולומר גוד אחית מחיצתא כאילו ההר זקוף כמחיצה, ולעומת זה מחיצת הר המתלקט עצמו מצד הב' דמהני היא מטעם גוד אסיק והוי כעין תרתי דסתרי, ולזה הבאתם מה שהעיר כ' ידידי הרב הגאון אבד"ק קראס נ"י על אתר מעירובין כ"ב בהא דא"י א"ח עלי' משום ר"ה דמקשה אילימא משום דמקיף לה סולמא דצור מהך גיסא ומחתנא דגדר מהך גיסא כו' אף דג"כ הוי כשתי הפכיים בנושא אחד הר ובקעה גוד אחית וגוד אסיק, וטובה הערתו על אתר בשיחה של ת"ח אבל באמת לא אדע מקום שתי הפכיים התם, שהרי כמו בקעה י' ה"ה הר המתלקט י' דהוי רה"י בשניהם הטעם רק משום אסיק מחיצתא וליכא משום גוד אחית כלל עיין פירש"י שבת (ו':) ד"ה קמ"ל ופירש"י עירובין (פ"ט) ד"ה כ"ע, גם בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' צ"ד רוצה להוכיח דבקעה י' הוי רה"י גם בלא טעם גוד אסיק כלל רק משום דמחיצה עשרה מהני בכ"מ בגובה או בעומק עיי"ש, ובאמת גם בתל המתלקט אף דשי' רש"י הנ"ל שהוא משום גוד אסיק אבל הריטב"א ר"פ כל גגות כתב דאין זה מטעם הנ"ל רק משום שהוא מובדל מר"ה י' וכ"כ המהרש"א שם בגג במקום שאין בולט דהוי ר"ה, אף שאינו ניכר ול"א גוד אסיק וכן היא שי' הרשב"א ז"ל ר"פ הזורק עיין בס' נפ"ח וס' אבני נזר סי' רע"ב ור"צ ואם לענין דהוי ר"ה אמרו מכש"כ לענין שיהי' מחיצה אף רק בגובה עשרה א"צ לבא לגוד אסיק לדבריהם: ג) גם בעיקר החקירה שלכם מי אמר דלענין שיהי' זקוף כמחיצה צריך לבא שוב לטעם גוד אחית וז"א דלפירש"י ותוס' דתל הוי ר"ה משום גוד אסיק ה"ה דמטעם זה הוי כאילו זקוף כולו עיין פירש"י שבת (ק"י) ד"ה תל, ובענין זה אי אמרינן גוד אסיק וגוד אחית בהדדי עיין חגיגה (י"ט) בג' גממיות דר"מ אומר מטביל בעליונה וכש"כ בתחתונה שהיא משום גוד אסיק ואחית ובעירובין (ט') מ"ד לבוד וחביט ל"א קמ"ל ובר"ן סוכה שכתב דלבוד ודופן עקומה וכן גוד אסיק ודופן עקומה לא אמרי' עיין שו"ת רע"א סי' י"ב דבאמת גם להר"ן אמרי' ב' הלכתות ביחד רק דהתם שאני דא"א לדון על הא' כ"א מכח אידך עיי"ש דבר נחמד בישוב קו' התוס' ומהרש"א עירובין (ט') הנ"ל, ועיין עירובין (צ"ג) דאר"ח גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין ועשו"ת ח"צ סי' ה' דהטעם משום דתרי מילי נינהו דגידוד הוא משום גוד אסיק והמחיצה כפשוטה משום מחיצה ומסקינן בגמ' הלכה דמצטרפין אע"ג דתרי מילי נינהו ומבואר כן בסוגי' דגיטין (ט"ו): ד) והנה מה שיש לדון בנ"ד במחיצת הר המתלקט משום דבני העיר עוברים בין המחיצות וההר הוי מחיצה שאינה עשוי' ביד"א דכתבו התוס' עירובין (כ"ב) דאפ' רבנן מודו דאתי רבים ומבטלי מחיצה ועיין מג"א סי' שס"ג סק"ל וסק"מ, אמנם בשו"ת ב"ש סי' מ"ט וסי' נ"א תמה בזה על המבואר בש"ע הרב ז"ל וחת"ס סי' פ"ט דמה שרבים דורסים בתוך המבוי מבטלים המחיצה וז"א דרק ברבים דורסים על המחיצה או בין המחיצות הדין כן, וראיתי בשו"ת נפ"ח סי' ל' שכתב מדעת עצמו כדברי הרב והחת"ס ז"ל והוכיח מהא דעירובין (כ"ב) לגבי פסי ביראות דג"כ אין מהלכים על מקום הד' מחיצות אפה"כ למ"ד אתי רבים ומבטלים מחיצה הי' בטל, אבל גם בב"ש הרגיש בזה וכתב דהתם משום שדרך הרבים מפסיק בין הפסין וכמו"ש הרמב"ן במלחמות והוכיח כן מתוס' עירובין (כ"ב) ד"ה קשיא ומהרש"א בתד"ה חייבין עיי"ש, וא"כ גם בנ"ד שפיר מחיצת הר המתלקט ואפי' בהרים בשתי הרוחות דהוי הוקף ולבסוף ישב מהני עשיית הצ"פ שיהי' מוקף לדירה כמו"ש המג"א סי' שנ"ח סק"ה ובשו"ת ב"ש סי' מ"ט: ה) זולת בנוגע למה שהועמד קנה א' של הצוה"פ בגובה שיפוע י"ט של ההר המתלקט שרק באופן זה הורשה מהממשלה וכתבתם שלפי שהקנה היא בחפירה יותר בעומק מתחתית התל לא נשאר בזה לדון רק מצד ספקות השואל בשו"ת אדב"ע הנ"ל מה שבהי"ט שלמטה לא ניכר הקנה של הצוה"פ וכמו בהעמיד אחורי הגדר שהחמיר התב"ש ובחת"ס או"ח סי' צ"ו וחלק ו' סי' ל"ד מיקל, ולא אדע פירוש דבריכם כי השואל באדב"ע לא הזכיר כלל מטעם שאינו ניכר רק משום דגובה י"ט לא יהי' לו שקפי ויהי' כפתחי שמאי (בעירובין י"א), ולומר דכמו מטעם אינו ניכר כתב בחת"ס סי' ל"ד דסגי במה שניכר למעלה מעשרה בתוך עשרים ליוצאים ונכנסים הכ"נ לענין זה מה שיש לו שקפי למעלה מעשרה צ"ע דהרי בפתחי שמאי הטעם משום דבכה"ג לא עבדי אינשי א"כ נראה דצריך שיהי' לו שקפי בתוך עשרה: ו) ובדין צוה"פ אי בעי הכירא כתב הפמ"א ראי' מעירובין (י"א) דמייתי ראי' דא"צ ליגע מהא דכיפה ופירש"י שם ד"ה חייבת דקשה מנ"ל דלמא צריכים ליגע והכא הא איכא פתחא גבוה י' ורוחב ד' ונהי דלא נימא חוקקין סתימה העליונה להשלים מ"מ מזוזות הפתח שגבוהים עשרה נמשכים מעלה מעלה עד שיגיעו אל המשקוף העליון ומה הפסד יש בבנין האבנים ברוחב הכיפה אע"כ משום שלמעלה המזוזות הם מכוסים ברוחב החומה לא נחשב מזוזה כ"א עד הבנין ששם אין המשקוף מונח עליהם ושפיר מוכח דא"צ ליגע וא"כ ראי' דמזוזות שאינם נראים ל"מ מזוזה עיין חת"ס או"ח סי' צ"ו בביאור זה: ז) והנה עפי"ז י"ל פרפרת אחת שתיישר לנו המסלה בישוב קו' התו"ש סי' שס"ג ושו"ת בר"א סי' ט"ז על הט"ז דצריך שלא יהי' גג מפסיק בין החבל להקנים דתיקשי מהא דכיפה דנהי דא"צ ליגע מ"מ הרי הכיפה מפסיק ובפמ"ג מ"ז סקי"ט תי' בשי' הר"מ דעיקום גופא יש לחשוב כמשקוף ורק באין רגלי' גבוהים י' הטעם דא"א לחשוב העיקום לשני דברים למשקוף ומזוזה, אך הקשה דאכתי א"כ מאי ראי' מהא דכיפה דא"צ ליגע כולן דהעיקום גופי' הוי משקוף והוא נוגע בהקנים עיי"ש: ח) ולהנ"ל י"ל דל"ק להט"ז מהא דכיפה שהעיקום מפסיק משום דבאמת לדברי הפמ"א הנ"ל מזוזות הפתח נמשכים בתוך העיקום עד המשקוף רק ריעותא דידהו משום שאינם ניכרים, והנה בשו"ת רע"א סי' ל"ה חקר לגבי נפל הלחי בשבת ויש לחי אחר שלא סמכו עליו דמשום שאינו ניכר ל"ה כליתנהו למחיצות ונאמר הואיל והותרה הותרה והעיר מתוס' עירובין (ט"ו) ד"ה לא עיי"ש, אבל בישע"י הביא מהמפורש בתוס' עירובין (י"ב) ד"ה הבמ"ע דבאין המחיצות ניכרות הוי איתנהו למייל למחיצות דאמרי'