חזון נחום כו

שלימה כש"ס דעירובין דידוע תיפרה הוי כפרוסה ודוק היטב כי הדברים נכונים ומזהירים בס"ד: ד) איברא דלפי"ז שי' הר"ת להקל בתפירה, לכאו' תלי' בשני הפירושים שבתוס' מנחות (ל"ב) הנ"ל בד"ה דילמא להשלים שהקשו שם דת"ל דאמרי' בירו' בפ"ק דמגילה דתפילין ומזוזות אין נכתבין אלא על עור אחד ותי' כיון דתפרן יחד דינו כעור אחד אבל כתבו שיש עוד לפרש להשלים כגון דפרשת שמע בסוף עמוד והוסיף פרשת והא"ש בגליון שלמטה או פרשת והא"ש בסוף עמוד והוסיף פ' שמע בגליון שלמעלה, וא"כ לפי' הב' אין ראי' דתפירה עושה עור אחד וכ"כ במחצה"ש סי' ל"ב בטעם הפוסקים דלא סגי בתפירת הבתים שיהי' מקרי מעור אחד: ה) אבל הנלע"ד דבנ"ד לגבי תפירת הרצועות י"ל דלשני הפירושים מקרי עור אחד ואבאר, הנה זה סוגית הש"ס במנחות שם רנב"י אמר מצוה לעשותן סתומות כו' לימא מסייע לי' כיוצא בו ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין כו' הא מורידין עושין אמאי הכא פתוחות והכא סתומות ומשני דלמא להשלים ופריך הא מורידין עושין והתניא הלמ"מ תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס ומשני דבמזוזה הוא למצוה: ו) ולבא לביאור הש"ס אקדים מ"ש הרמב"ם ז"ל לגבי פ' והא"ש בתפילין שצריך שיעשנה סתומה ואם שינה פסול וכתב הט"ז באו"ח סי' ל"ב ס"ק כ"ה דחילי' של הרמב"ם מסוגי' דמנחות הנ"ל דפריך אמאי הכא סתומות והכא פתוחות ודייק הרמז"ל דע"כ האי דיוק דאין מורידין קאי גם אתפילין דאי אס"ת לחוד לישני לי' דאה"נ דמס"ת בלא"ה אין עושין מזוזה משום דבס"ת הוי סתומות כו' והא דאמר טעמא דאין מורידין משום שהוא כולל גם אתפילין, אע"כ דגם בתפילין בעינן סתומות וגם בדיעבד פסול בפתוחות דאל"כ הו"ל לשנויי דאיתרמי דכתב תפילין בפתוחות ואעפ"כ אין עושין מהן מזוזות לפי שאין מורידין אע"כ דסתומות דוקא בתפילין אפי' בדיעבד עכ"ד. והקשה ע"ז השואל בשו"ת ב"א או"ח סי' ב' דהרי הש"ס פריך בסמוך תפילין על הקלף ומזוזה אדוכסוסטוס, ומס"ת לק"מ דכשר בדיעבד ג"כ אדוכסוסטוס וא"כ נימא דנקט טעם כולל אלא ע"כ דהקושיא היא על כאו"א דלמה צריך טעם דאין מורידין אתפילין, וא"כ הכ"נ בקו' הראשונה מפתוחות וסתומות י"ל דהקושי' היא מס"ת ומאי ראי' להרמב"ם: ז) ונ"ל בישוב שי' הרמז"ל הנה יש לי תמי' עצומה בסוגית הש"ס כאן הא דמסייע במזוזה מצוה בסתומות מדצריך לטעם דאין מורידין עד דדחי הש"ס דלמא להשלים, והרי בפשיטות י"ל דבאמת מצוה בפתוחות רק דצריך לטעם דאין מורידין לגבי דיעבד וכמו דמשני הש"ס בסמוך לגבי קלף ודוכסוסטוס דמזוזה אדוכסוסטס למצוה וטעם דאין מורידין הוא לענין דיעבד וחפשתי ומצאתי בטה"ק שעמד בזה והניח בקושי': אך הנ"ל לתרץ דאדרבה כיון דבלאה"כ הוכרח הש"ס לשנויי בסמוך דכסוסטוס במזוזה למצוה שוב לא יכול לשנויי כאן דגם פתוחות למצוה דכבר נודע מה שחידש הלח"מ בפ"ד מה' יבום וחליצה דלא מכשרינן רק חד פסולא בדיעבד אבל בהצטרפות שני פסולי לכתחילה אף דיעבד פסול, ולפי"ז הכ"נ אם נאמר בפתוחות למצוה הדר תיקשי דלמה צריך לטעם דאין מורידין ואין לומר דנפ"מ לענין דיעבד דז"א שהרי בלאה"כ פסול אפי' בדיעבד משום דאיכא במזוזה זו שני פסולי לכתחילה, חדא דלכתחילה מצוה בפתוחות ועוד דמזוזה לכתחילה מצוה אדוכסוסטס, אע"כ דגם לכתחילה מזוזה מצוה בסתומות, ולפי"ז מיושב היטב שי' הרמז"ל דתפילין סתומות דוקא ודייק מפירכת הש"ס כאן הכא סתומות והכא פתוחות ול"ק קו' השואל בב"א דשמא קו' הש"ס הוא רק מס"ת כמו דהקו' בסמוך מקלף ודוכסוסטס הוא רק לגבי תפילין, דז"א דאדרבה כיון דהקושי' בסמוך הוא רק מתפילין על כרחו דגם קו' הראשונה מסתומות ופתוחות הוא מתפילין דוקא דבזה האופן א"נ דמזוזה מצוה בפתוחות יהי' תרי פסולי לכתחילה כנ"ל, משא"כ מס"ת לק"מ די"ל דבאמת מזוזה מצוה בפתוחות וטעם דאין מורידין הוא לגבי דיעבד דהרי בעושה מס"ת מזוזה ליכא כ"א חדא פסולא לכתחילה דמזוזה מצוה בפתוחות אבל משום קלף ודוכסוסטס ליכא פסול כלל שהרי ס"ת כשר בדיעבד אדוכסוסטס, ומשכחת דאיתרמי שכתב ס"ת אדוכסוסטס, אע"כ דקו' הש"ס הוא רק מתפילין וא"כ דינו של הרמז"ל מוכרח דתפילין עושה סתומות ואפי' בדיעבד ודוק כי חריף: ח) ואמנם מה שכתבתי בישוב התמי' מה דלא דחי הש"ס דלעולם מזוזה מצוה בפתוחות וטעם דאין מורידין הוא לגבי דיעבד משום דסמך אשינויא דלקמן דמזוזה אדוכסוסטס למצוה והוי תרי פסולי לכתחילה כנ"ל, כ"ז ניחא אם נאמר דהמקשן כבר ידע משינוי' דלקמן אבל משמעות הש"ס נראה לכאו' דלא ידע המקשן מזה ולא אסיק אדעתי' עד לבסוף דמקשה הש"ס מקלף ודוכסוסטס וא"כ הדרא התמי' לדוכתי': אבל הנראה לתרץ עד"ז הנה בשו"ת ב"א סי' א' הקשה קו' עצומה בדברי התוס' דלמא להשלים דכתבו ב' פירושים, האחד דמיירי ע"י תפירה שעושה עור אחד והב' דהוסיף פרשת והא"ש בגליון שלמטה מבואר דלפי' הב' לא מהני תפירה לעשות כעור אחד ועיין תוס' שבת (ע"ט) דכתבו רק פי' הב' וקשה דהרי בס"ד דקאמר לימא מסייע לי' כו' על כרחו לא ס"ל כפי' הב' להשלים ע"י שיכתוב בגליון שלמטה והא"ש שהרי באופן זה שבא לכתוב יכול לעשות פתוחה כמו שירצה ומאי קשיא לי' הכא סתומות והכא פתוחות רק עכצ"ל דבס"ד ר"ל דפירושא דברייתא שלוקח שני הפרשיות ומחברם יחד ע"י תפירה וכיון דלפי דעת המסייע בס"ד ודאי ס"ל דתפירה מהני מסתמא גם המדחה אין חולק עליו בזה עכ"ק: ט) ונ"ל לתרץ דבאמת אף למה שנאמר דתפירה עושה כעור אחד ודאי שהוא רק לענין דיעבד, אבל למצוה ודאי בעינן שיהי' דוקא מעור אחד מתולדתו שיהי' תמה יפה, דע"י תפירה ל"ה כ"כ מהודר כמו מעור אחד ממש ואיכא בזה משום זא"ו שהוא מצוה לכתחילה ולא מיפסל בדיעבד כתוס' סוכה (ד' כ"ט) שהבאתי לעיל, תדע שהרי כן מפורש בס"ת שנקרעה בו יריעה בתוך ג' שיטות דלא יתפור כתב הט"ז ביו"ד סי' ר"פ בשם הנמ"י שהטעם משום דמגניא ובעינן זה אלי ואנוהו עיי"ש, ואע"ג דשם נראה שפסול אפי' בדיעבד ה"ט משום דמגניא ביותר בקרע בתוך ג' שיטות, אבל לחבר שתי פרשיות ע"י תפירה לא מגניא וכשר בדיעבד, רק עכ"פ לכתחילה איכא בזה משום זא"ו, ולפי"ז ניחא שפיר מה שכתבו התוס' פי' הב' ולא ניחא להו בפי' הא' להשלים ע"י תפירה, משום דבאופן זה איכא פסולא לכתחילה וא"כ למסקנת הש"ס דמזוזה אדוכסוסטס לכתחילה א"כ אם עושה מתפילין מזוזה יהי' תרי פסולי לכתחילה דאפי' בדיעבד פסול ולכך הוכרחו התוס' לפי' הב' להשלים ע"י שיכתוב והא"ש בגליון שלמטה, ומעתה ל"ק קו' הב"א מה דבס"ד דאמר לימא מסייע לי' עכס"ל דתפירה עושה עור אחד משום דבס"ד אכתי לא ידע מפירכת הש"ס ושינוי' דבסמוך דמזוזה אדוכסוסטס למצוה א"כ שפיר סגי לי' הפירוש בברייתא לחבר שני הפרשיות ע"י תפירה דאיכא רק חד לכתחילה משום זא"ו ודוק: ולפי"ז מתורץ שפיר התמי' הנ"ל מה דלא דחי' לסייעתי' דבאמת מזוזה מצוה בפתוחות וטעם דאין מורידין הוא לגבי דיעבד, דז"א כיון דבס"ד הרי הי' מפרש הברייתא דמחבר שני פרשיות שלימות ע"י תפירה א"כ יהי' שוב תרי פסולי לכתחילה, חדא מה שע"י תפירה ל"ה מהודר כ"כ ואיכא