חזון נחום כג

ב"ה אינה משנה מ"מ לעתיד יה' הלכה כב"ש משום דלפי מעלתם הגבוה באצילות דמחדדי טפי יהי' בעלמא דאתי הלכה כמותם ועי' תו"ח ריש אבות עפי"ז בפי' ב"ש במקום ב"ה אינה משנה [ועיין ס' ארץ חמדה שפי' בזה מרז"ל באבות שאין לך אדם שאין לו שעה שלעת העתיד יהי' הלכה כב"ש והטעם שאין לך דבר שאין לו מקום שתלוי לפי מקומו באצילות ודפח"ח] וכבר הבאתי מדברי הראב"ן מה דר' יהודה לא דריש סמוכין כן במ"ת משום דאין מוקדם ומאוחר בתורה אבל במ"ת המוקדם מוקדם והמאוחר מאוחר, ולפי"ז הנה לב"ש במנחות (מ') דפוטרין סדין בציצית ופירש"י דב"ש לא דרשו סמוכין ובתוס' הק' דאפי' מאן דלא דריש סמוכין מ"מ במ"ת דריש נמצא לפירש"י דב"ש לא דרשו סמוכין אפי' במ"ת ממילא דס"ל אפי' במ"ת אין מוקדם ומאוחר וא"כ לדידהו סדר דתפילין צריך להיות כשי' ר"ת הויות באמצע דליכא קפידא על סדר הכתוב בתורה שאין מוקדם ומאוחר כנ"ל רק דאנן קיי"ל דב"ש במקום ב"ה אינה משנה אבל לעתיד לבא שיהי' הלכה כב"ש יפה עולה מ"ש הזוה"ק דבעלמא דאתי הויות באמצע ודו"ק כי נחמד: יא) וי"ל עפ"י הנ"ל בשי' הירושלמי בזה לפימ"ש בס' יצירה להראב"ד הביאו במבוא האשכול סי' ה' שבירושלמי קדשים כתוב בו הויות באמצע כשי' ר"ת וכן בתיקוני זוהר (דף ט') וז"ל ובגין דא אוקמי' מארי דתלמודא דירושלמי הויות באמצע עכ"ל עיין בהסכמת מהרש"ם לירושלמי קדשים המפוקפק שהביאו, ונראה דהירושלמי לשיטתו דכבר כתבתי בשי' רש"י דס"ל במ"ת יש מוקדם ומאוחר כשי' הראב"ן וע"כ תקדים שמע לוהי' ושי' הר"ת כתוס' ברכות (י"ד) שאין קדימה לשמע משום שקדמה בתורה לפי שאין מוקדם ומאוחר לפי שהוא במ"ת, והנה סברת הראב"ן דבמ"ת יש מוקדם ומאוחר לפי שסידור המ"ת הי' ע"י מרע"ה, ונראה דמשום זה הוי כחד ענינא דאמרי' בפסחים (ו') דיש מוקדם ומאוחר, משא"כ אם נמצא למ"ד דאפי' בחד ענינא אין מוקדם ומאוחר ממילא ה"ה במ"ת ג"כ אין מוקדם ומאוחר ואתי' כשי' ר"ת: ולפי"ז הנה בירושלמי סוטה פ"ח ה"ג בפלוגתא דר"מ ור"י בארכו של ארון ואם הי' נותנים הס"ת בארון אמר מ"ט דר"מ ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות והו"ל למכתב תחלה ואל הארון תתן וגו' אלא ודאי דעדות דקרא היינו ס"ת והיא ניתנה לתוך הארון ועל דעתי' דר"י אין מוקדם ומאוחר אפי' בחד ענינא, פי' הק"ע שם, וא"כ שי' הירושלמי דאפי' בחד ענינא אין מוקדם ומאוחר דר"מ ור"י הלכה כר"י וא"כ גם במ"ת אין מוקדם ומאוחר וע"כ שפיר אוקמי' מארי דתלמודא ירושלמי דהויות באמצע ודוק היטב: יב) עוד יש להעיר בשי' הר"ת דהויות באמצע ולא קפדינן אכסדרן שכתובים בתורה לפי המבואר בשו"ת בש"ר וכסדה"ס סי' כ"ד לחקור דתפילין הוי עשה שלפני הדבור ובכסדה"ס כתב דנראה שעכ"פ לא הניחו אז כ"א פרשיות הראשונות קדש והי' שנאמרו לפה"ד אבל זה צ"ע דיותר נראה דאם תפילין הוי עשה שלפה"ד בודאי הניחו כל הד' פרשיות, ועיין שו"ת מהר"י הכהן הלק"ט ה' ציצית הביא משו"ת שמש צדקה דציצית קודם לתפילין משום דמצות ציצית כל היום והוא כתב שנ"ל דתפילין קודם שהוא לפה"ד שנוהג בב"נ כה"ג דחולין ק' בגה"נ שכן אי' נוהג בב"נ ועיין ש"ע או"ח סי' ל"ח סעי' י"ב דתפילין קודם למזוזה והגר"א שם מירושלמי מגילה דפליגו אי תפילין או מזוזה קדים ועשו"ת רע"א סי' ט' וא"כ באופן שמצות תפילין נהגה קודם הדבור בהנחת ד' פרשיות דאז לא הי' ערוך סדר ההנחה עפ"י סדר הכתוב בתורה כיון שעדיין לא ניתנה תורה לכך גם היום אחר שניתנה תורה לש"ל שנשתנה הסדר ולא אזלינן ע"כ בתר סדר הכתוב בתורה רק שהויות באמצע כן י"ל בשי' הר"ת: עוד י"ש לפלפל בשי' רש"י ור"ת לתלות בפלוגתא בר"ה (ל"ב) דר' יוסי ס"ל שמע ישראל וגו' הוא מלכות ור"י אומר אינה מלכות ואין להאריך יותר: והנני דוש"ה בברכת התורה סימן ט. ב"ה ג' מנ"א תרצ"ג. שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הג' החריף ובקי עדיו לגאון כש"ת מו"ה דוד ווייצמאן נ"י מק' טומשוב: הגיעני מכתבו עם ח"ת היקרים בנוגע לתשובתי הנ"ל בענין תפילין דר"ת שהיו לי לשעשועים הרבה ואמנם על שהדברים נוגעים בענין אחד שכבר עסקנו בו כבר כתבתי שקשה עלי לחזור ולשנות בכ"ז למען כבודו היקר לי לא אשיבנו ריקם: א) אשר כ"ת הניף ידו בחזקה לסייע לשי' הרבנו יחיאל הובא בב"י או"ח סי' ל"ב דשלכ"ס בתפילין מעכב רק במקום ולא בזמן מה שכן מבואר ג"כ שי' התוס' מנחות (ל"ב) ד"ה להשלים וראייתו ממשנה פ"ק דמגילה אין בין ס"ת לתו"מ אלא כו' ושייר דין שלכ"ס רק לכאו' שיש להשיב ע"ז דהיינו הא דמקשה עלה בירושלמי שם ולמה לא תנינן תולין בס"ת ולא בתו"מ ופי' המפורשים הטעם משום שלכ"ס והיינו שלכ"ס בזמן דפוסל בתפילין אבל לפי פי' זה לא יובן מה דסיים בירושלמי שם ספרים שכתבן כתו"מ אין תולין תו"מ שכתבן כס"ת תולין, ולולא דמסתפי מרבותינו הפוסקים נראה לפרש הברייתא בטעמא אחרינא משום דבס"ת צריך ליתן ריוח בין שיטה לשיטה ע"כ יש מקום מרווח לתלות בין השיטין ולא מחזי כמנומר משא"כ בתפילין שניתנו לכתב ולא לקרות עכתו"ד: ב והנה ע"ד הקו' מה דלא חשיב החומרא בתפילין לענין כסדר כן הקשה בתוסר"ע לפ"א דמגילה שם, ובדבר פירושו בירושלמי שהוא חדש בעיניו ומסתפי מרבותינו ז"ל אשר לא שערום לפי' זה תמה אני שאגב חורפי' אשתמיטתי' שו"ת הר"ן סי' ל"ט שכתב לשני הפירושים האלו בטעם דאין תולין בתפילין הא' משום שלכ"ס והב' לפי שהספרים כתיבתן גסה ויש ריוח הרבה בין שיטה לשיטה תולין אבל תו"מ מתוך שכתיבתן דקה לכך אין תולין ומשוה"כ אמר שם בירושלמי ספרים שכתבן כתו"מ אין תולין תו"מ שכתבן כספרים תולין ולפיכך לא נשנה במשנתנו באין בין עכ"ל, ומה דקשה לכ"ת לפי' הא' מטעם שלכ"ס איך יתפרש סיום דברי הירושלמי דס"ת שכתבה כתו"מ אין תולין עיין בשו"ת חס"ל מהדו"ת או"ח סי' ה' דהכי פירושא דהירושלמי בא לשנויי הא דלא תני במשנה דס"ת תולין ותו"מ אין תולין משום דגם בס"ת אם הי' הדין כמו בתפילין דבעי כסדרן הי' פסול לתלות בו וזו בכלל ההבדל שבין ס"ת לתפילין במה דתפילין בעי כסדרן וחילוק זה כבר נכלל במה ששנינו שהספרים נכתבים בכל לשון ותפילין בעי אשורית ודרשינן לי' מדכתיב והיו בהוייתן יהא ועיי"ש שכתב להכריח כפי' הא' מטעם שלכ"ס דאם כפי' הב' יקשה מה שהר"מ וכל פוסקי הלכות ז"ל שהביאו דין הירושלמי דבתפילין אין תולין ולא הורו לנו חילוק זה דלפעמים גם בתפילין תולין ולפעמים גם בס"ת אין תולין אתמהה וע"כ פי' הר"א היא ברור ומוסכם בירושלמי בלי חילוק דעיקר הפסול הוא