חזון נחום כב

דז"א מדאמרי' לעיל טולה עלי' עור ומניחה לשל יד ואם איתא הרי נכתבו שלא כסדרן עכ"ל א"כ הרי מפורש דא"א לומר כן: ג) אמת הדבר דבשו"ת הר"מ הביאו הכ"מ ה' תפילין פ"ג ה"ה שכתב להוכיח שלא כשי' הגאונים ורבינו האי בראשם דס"ל סדר הפרשיות הויות באמצע והוא שי' הר"ת וז"ל שהרי לדברי הכל תפלה של יד סדר פרשותי' על סדר התורה ודין הוא שתהא כתיבת שתיהן שוה שהרי לדברי ר' יוסי טולה עור על של ראש ומניחה על ידו ש"מ סדר אחד לשתיהן עכ"ל והיינו שבא להוכיח מזה דגם של ראש הוא כסדר הכתוב בתורה משום דסברתו דבשל יד לכ"ע אין חילוק דהוי כסדר הכתוב בתורה ממילא גם של ראש כן דסדר אחד לשתיהן, ונמצא ע"כ בסברת הר"מ דבשל יד מודה ר"ת, אבל מכח קו' זו עצמה של הר"מ מהא דטולה עור על של ראש כו' אדרבה נמצא און בשי' ר"ת דגם בשל יד ס"ל דהויות באמצע וסדר אחד לשתיהן מהוכחה הנ"ל דאמר טולה עור על של ראש וכמו שהוכיח באמת המרדכי כן: ד) ומה שתמה כבודו בדברי המג"א הנ"ל סי' ל"ד סק"ב במ"ש דבתפילין דר"ת צריך שיניח חלק פרשת והי' אם שמוע ויכתבו פרשה שמע בקצה הקלף ואח"כ יכתוב פ' והי' אם שמוע באמצע והוא מדברי התוס' והרא"ש ואכתי מה אהני לה שיהי' כסדרן בזמן אם ל"ה כסדרן במקום והביא מס' קדושת יו"ט שהוכיח מתוס' מנחות (ל"ב) דדין כסדרן רק במקום ולא בזמן תלוי' מלתא עכ"ד, ולק"מ דהרי טעמי' של הגאונים והר"ת הוא משום דבעינן בית חיצון רואה את האויר והוא פ' קדש ושמע כדי שיהא ש' דקדש וש' דשמע מכאן ומכאן כנגד ש' שבעור מבחוץ דהלכה למשה מסיני כלשון המרדכי שם, וא"כ אין קו' על סדר ההנחה כיון שכך נאמרה הלכה, ועל הכתיבה בזמן שוב חוזר לסדר הכתוב בפרשה שמע ואח"כ והי' ובאמת קיי"ל להלכה דכסדרן מעכב גם בזמן כמבואר במכילתא ובש"ע או"ח סעי' כ"ג: ה) ומה שהביא מס' קדושת יו"ט להוכיח מתוס' מנחות (ל"ב) אין הס' תח"י אבל בודאי שכוון לקו' הט"ז יו"ד סי' ר"צ במ"ש התוס' הנ"ל ד"ה דלמא להשלים כגון שכתב והי' בתחלת העמוד והוסיף שמע בגליון שלמעלה דקשה דהו"ל שלכ"ס בזמן והוכיח מזה דהתוס' לא ס"ל כהר"מ דפוסל שלכ"ס מפרשה לפרשה דשי' התוס' הוא דאיכא שלכ"ס רק בחד פרשה אבל לא מפרשה לפרשה כיון שאינן סמוכות בתורה ועיין מ"ש בגליון מהרש"א שם בשי' רש"י ז"ל אבל עכ"פ להלכה ודאי קיי"ל דמעכב כסדרן אפי' בזמן: ו) ואמנם במ"ש הט"ז בשי' התוס' דמפרשה לפרשה אין פוסל שלכ"ס לא זכיתי להבין דא"כ איך נפרנס מה דאיתא במכילתא והביאו התוס' מנחות (ל"ד) בסדר פרשיות של תפילין וז"ל כותבן כסדרן ואם כתבן שלכ"ס יגנזו וכתבו התוס' דלשי' ר"ת עכצ"ל דבכתיבת הסופר קאמר ולא בקביעת הנחתן ולהנ"ל איך יעכב בכתיבת הסופר הכא בשלכ"ס דהוי מפרשה לפרשה ומן הגמ' גופא ל"ק מה דאמרי' החליף פרשיות פסולות משום דאיירי התם בחלוף פרשיות בהנחתן ומשום דהך דבעי למחזי אוירא דימין קאי חזיא אוירא דשמאל כו' אבל בדברי המכילתא דל"ה חלוף בהנחת הפרשיות כ"א בכתיבת הסופר למה יפסל בשלכ"ס מפרשה לפרשה וצ"ע לע"ע, ואפשר דמ"ש הט"ז בשי' התוס' דשלכ"ס דמכילתא אינו מפרשה לפרשה אינו לשי' ר"ת או שאפשר לדחוק גם בדברי התוס' דמנחות שכתבו דמכילתא איירי בכתיבת הסופר אבל אין קובעין בתפילין כסדר זה עכ"ל שרצו לומר בכתיבת הסופר ומפסוק לפסוק בפרשה אחת: ז) ובאמנה שיש סברא גדולה לכאו' בשי' התוס' דמפרשה לפרשה לא יפסל שלכ"ס לפ"מ דאמרי' בפסחים (ו':) בהא דאין מוקדם ומאוחר בתורה אר"פ לא אמרן אלא בתרי ענינים אבל בחד עניינא מה דמוקדם מוקדם מה דמאוחר מאוחר דאלת"ה כלל ופרט כו' ופירש"י בחד עניינא במקראות הסדורות בפרשה אחת, ולפי"ז הכ"נ לענין שלכ"ס דצריך לכתוב הקודם קודם לכאו' כיון שאין מוקדם ומאוחר בתורה דלמא לא כך נאמרו בסדר והמאוחר מוקדם, וע"כ י"ל דבאמת מפרשה לפרשה דהוי תרי ענייני ליכא משום שלכ"ס רק באותה פרשה משום דבחד עניינא מה דמוקדם מוקדם מה דמאוחר מאוחר כן י"ל בטעם שי' התוס' ז"ל אבל סברת הרמז"ל דשאני בכסדרן דילפינן מוהי' כסדר כתיבתן אין נפ"מ בזמן האמירה דאפי' אם המאוחר נאמר מקודם עכ"פ כיון שכך סדר כתיבתן בתורה גם כתיבת הסופר צריכה שתהי' כסדר כתיבתן בתורה: ח) ועפי"ז יתכן בעיקר מחלוקת תפילין דרש"י ור"ת מה דלר"ת הויות באמצע וש' דקדש נגד ש' דשמע לא אזלינן בסדר הנחה בתר סדר כתיבתן בתורה ורק לכתיבת הסופר תהי' בסדר הכתוב וכמו"ש התוס' והרא"ש הנ"ל והוא משום דבמתני' דברכות (י"ג) למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות, ובתוס' שם (י"ד:) ד"ה למה הקשו תיפוק לי' דקדמה בתורה ותי' משום דאין מוקדם ומאוחר בתורה ע"כ הי' לנו להקדים והי' שהיא מדברת בלשון רבים עיי"ש, ואמנם אי גם במשנה תורה כגון פרשת שמע והי' אם שמוע שייך לומר אין מוקדם ומאוחר לכאו' שי' הראב"ן שהביא בהגהת רב"צ רנשבורג ביבמות (ח') אינו כן שכתב שם בהא דאמרי' התם דר' יהודה במשנה תורה דריש סמוכין משום דכל התורה מפי הגבורה נאמרה ואין מוקדם ומאוחר אבל משה שסידר פרשה אחר פרשה לא סידר אלא להדרש כסדר, ובשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' ר"צ העיר מתוס' ברכות (י"ד) הנ"ל ומט"ז או"ח רס"י א' מרש"י סנהדרין (נ"ז) דמשה לא מעצמו אמרן גם מהמפורש בגמ' ב"ב (ט"ו) וע"כ תמוה סוד קדושים מ"ש באוה"ח בפ' אלה הדברים עיי"ש ועיין ג"כ מ"ש בס' נפש יהונתן פ' יתרו לענין י' הדברות דמ"ת די"א שלא נאמרו מפה"ג שצ"ע ג"כ ממכלתא פ' יתרו דזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, אבל בכוונת הראב"ן נראה דמודה ג"כ דמ"ת נצטוה מפי הקב"ה רק על סידור הפרשיות במ"ת אמר הראב"ן שסידרן בדיוק להדרש מהן כסדר ונמצא דלשי' הראב"ן מה דאמרי' אין מוקדם ומאוחר בתורה אין זה במשנה תורה ושי' התוס' ברכות (י"ד) דגם במ"ת אין מוקדם ומאוחר ועיין תוס' יומא (ל"ח:) ד"ה דלא דגם בפרשת הנביאים נקטו שאין מוקדם ומאוחר: ט) וע"כ יתכן בשי' הר"ת בתפילין שיהיו הויות באמצע לא כסדר כתיבתן משום דס"ל דגם במ"ת אין מוקדם ומאוחר, ונהי דלכתיבת הסופר מודה דבעינן כסדר משום דכתיבה כנגד כתיבה בעינן דעכ"פ כך נכתבו בתורה בסדר הזה, אבל לענין הנחתן שוב אין קפידא משום כסדרן מטעם דאין מוקדם ומאוחר ואפשר דפרשת והי' אם שמוע נאמרה מקודם וכמתני' דברכות למה קדמה פרשת שמע כו' דלא קאמר הטעם משום דקדמה בתורה לפי שאין מוקדם ומאוחר כדברי התוס' הנ"ל וע"כ גם בהנחת הפרשיות ליכא קפידא בקדימת פרשת שמע מה"ט אבל שי' רש"י היא כשי' הראב"ן דבמ"ת יש מוקדם ומאוחר וע"כ מן הדין שתקדים פרשת שמע גם בהנחה כסדר הכתוב בתורה ועוד דאיכא טעמא דכסדר כתיבתן כך סדר הנחתן: י) ועפי"ז יש למצא טעם בדברי הזוה"ק פ' פנחס (דף רנ"ח) דסדר פרשיות של תפילין כסדר הכתוב בתורה אבל בעלמא דאתי הויות באמצע דאינן ה' כו' וצ"ב מה נשתנה לגבי סידור הפרשיות לעלמא דאתי מעלמא הדין, ויובן עפמ"ש בס' ויקהל משה דאע"ג דקיי"ל דב"ש במקום