חזון נחום רו

דבר אלקים שתים זו שמעתי כי עוז לאלקים ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, והרצון שאמר אחת דבר אלקים ה' ציוה לשמור "אחת" בא"י ושתים זו שמעתי, מה שאני משמרת שתים זה שמעתי מעצמי שגרמתי, אבל נגד זה הנה הנהגותיו ית' בשני ענינים "כי עוז לאלקים", מידת הדין, "ולך ה' החסד" מדת הרחמים, ועפ"י זה משותף מדה"ר זכה איש ישראל "כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" אם שעפ"י מה"ד אין מגיע לו שכר כ"א בעד אחת זה: סימן קכג דרוש לש"ש. ר"ה (כ"ט) יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה ובגמ' אמר רבה גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר וה"ט בלולב וה"ט דמגילה, והר"מ בפ"ב מה' שופר כתב הטעם שמא יעבירנו ד"א בר"ה או שמא יוציאנו מרה"י לר"ה, הנה הרמז"ל שינה מלשון הש"ס: ונ"ל הנה באמת התוס' כאן הקשו מאי דלא נקט הש"ס שמא יוציאנו ובתוס' סוכה (מ"ב) תירצו דמרה"י לר"ה אית לי' הכירא וליכא למיגזר (ויש להעיר דלכאורה כה"ג אמרי' בעירובין (מ"ב) בשבת בבקעה והקיפוה עכו"ם מחיצה בשבת דר"ה אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל ד"א ולא מטלטל בכולה ע"י זריקה שמא ימשך אחר חפצו אמר ר"נ מודה לי הונא הי' מודד ובא וכלתה מדתו על שפת תקרה מותר לטלטל בכל הבית מ"ט הואיל ותקרת הבית חובטת, גם בסוכה (ג') אמרי' דב"ה סברי לא גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו, אבל הרי מצינו ביומא (ל"א) איבעי' להו מהו שיעשה סכין ארוכה וישחוט אי חיישינן דלמא אתי לאמשוכי]: והנ"ל לתרץ קו' התוס', הנה הפנ"מ בירושלמי כאן העיר דאיך חיישינן שמא יעבירנו ואין תוקעין אף בירושלים אפי' בבנינה כמבואר בתוס', הא אמרי' בעירובין (כ"ב) ירושלים אלמלא דלתותי' נעולות בלילה חייבין עלי' משום ר"ה וכן אמר בעירובין (ק"א) דירושלים כרמלית הוא דהוי וא"כ ליכא למיגזר בכרמלית שמא יעבירנו עכ"ק, והנה הי' יכול יותר להקשות דאמאי בשבת אין קורין המגילה בט"ו בעיירות המוקפין חומה דהוי רה"י וליכא גזירה דשמא יעבירנו ועיין ס' שער הזקנים (דף ע"ז) העיר כן, רק שי"ל דמשום שגזרו בעיירות שאין מוקפין בי"ד גזרו ג"כ בעיירות המוקפין בט"ו דאע"ג דמבואר בשבת (צ"ה) דלא גזרינן עיר אטו שאר עיירות ועיין תוס' שבת (כ"ט) ד"ה גזירה התם הכל רואין שהעיר מחוזא של רצפה היתה וליכא למיגזר אבל הכא לא הכל הבאין תוך העיר יודעים שהיא מוקפת חומה ובלתי פרוצה, לכך אין תוקעין בה דאי לא, קיימא הא לא קיימא הא ויבאו לתקוע גם בשאר עיירות, אבל קו' הפנ"מ היא לגבי העיר ירושלים. שהרי בלאה"כ שי' הר"מ בירושלים יש לה דין המקדש שהיו תוקעין בה משום דנטפלת ונמשכת אל המקדש, עכ"פ גם לשי' רש"י ותוס' דירושלים ל"ה בכלל המקדש, כל זה אם הי' בה הגזירה דשמא יעבירנו אבל כיון דירושלים ל"ה רק כרמלית וליכא בה הגזירה א"א לומר שגזרו בה משום שמא יאמרו בשאר עיירות, כיון דבלאה"כ תוקעין בירושלים במקום המקדש ועוד דאיכא בירושלים למעליותא דידעינן בקביעא דירחא כמו"ש התוס' כאן והקו' עצומה: ונ"ל הנה הרשב"א ז"ל בעבה"ק שער ג' כתב איזהו ר"ה כ"מ שרחב ט"ז על ט"ז אמה ומתקבצין שם בני אדם לסחורה ולעשות שם צרכיהם כשוקים שבמדינות ואע"פ שדלתות נעולות בלילה הוי ר"ה וזו היא פלטיא שאמר בפ"ק דשבת (ו'.) כו' ועיין ח"צ סי' ל"ז ובאה"ט סי' שהביאו, ובשו"ת ב"א סי' כ"ו הק' על חידוש זה שיהי' למקום ד' מחיצות דין ר"ה בשווקים דקשה מגמ' דעירובין הנ"ל דאר"י ירושלים אלמלא דלתותי' נעולות בלילה כו' הרי דירושלים מהני לה דלתותי' נעולות בלילה אע"פ שהי' בה הרבה שוקים כמבואר במד', אבל כבר קדמו בקו' זו המאירי ז"ל בשבת (ו') שהק' כן על דעת גדולי הצרפתים שהוא כשי' הרשב"א הנ"ל, ותירץ דשוקים שהי' בירושלים באמת הי' להם דין ר"ה ודלתותי' נעולות הי' מועיל רק לכל מבואות העיר שיהי' רה"י ורק משום שנפרצו למקום השוקים שהם ר"ה הוי כל העיר כרמלית ועיין תה"ד סי' ל"ג וב"י וב"ח או"ח סי' שמ"ה ודו"ק, ולפי"ז מתורץ היטב קו' הפנ"מ דניחא שפיר הא דגזרינן שמא יעבירנו בירושלים אף דהוי כרמלית משום דאכתי איכא פלטיא מקום שוקים דלדידהו לא מהני דלתות נעולות בלילה וגזרינן שמא יעבירנו ד"א בר"ה במקום השוקים דהם ר"ה: ובזה יש לתרץ קו' התוס' מגילה (ד') בטעמא דר' יוסף במגילה בשבת דלא קרינן משום שעיניהם של עניים נשואות ולא ניחא לי' בטעמא דרבה שמא יעבירנו דע"כ בשופר ולולב ליכא טעמא אחרינא ובתוס' תירצו משום דאיכא נפקותא במקדש דליכא שבות עיין בט"א מה שהק' ע"ז, ולהנ"ל אתי' ברווחא, שהרי מבואר במאירי הנ"ל ובשו"ת ב"א דמאי דפלטיא הוי ר"ה היינו דלא מהני לה דלתותי' נעולות בלילה למהוי רה"י אף ביום בשעה שאין נעולות אבל עכ"פ בלילה בשעה שנעולות ודאי הוי גם הפלטיא רה"י, ובאמת מפורש כן בירושלמי (פ"א דעירובין ה"א) תני ר' הושעיא פתחים פתוחים לר"ה נפתחים נעשה מקומם ר"ה ננעלים נעשה מקומם רה"י עיי"ש וא"כ לגבי קריאת מגילה הנה דעת התוס' דעיקר חיוב הקריאה הוא ביום ובלילה הוא רק דרבנן ולהיפך דעת הרוקח ה' ברכות סי' שס"ג דעיקר מצות קריאת המגילה היא בלילה ואף דהסכמת הפוסקים