חזון נחום יג

עיי"ש ואפשר שיעלה להם עוד השתדלות בהתעוררות נדיבי לב מקרוב ומרחוק להשיב הבהכ"נ על תילה בנוי': ידידו. סימן ג. פלפול הלכה הנוגע בענינים הקודמים. בתוס' יומא (י') ד"ה וכ"ת מדרבנן תמהו דאכתי תקשי דרבנן אדרבנן דבסוכת החג פטרי ממזוזה אפי' מדרבנן ולעיל בלשכת פרהדרין מחייבי אפי' מדאו', הנ' לתרץ הנה בשו"ת ח"ס יו"ד סי' רפ"א העיר במה דלשכת פרהדרין חייב במזוזה אליבא דרבנן מפני שיש בה דירה לכ"ג והרי לקמן (י"א) אמר יכול שאני מרבה אף הר הבית הלשכות והעזרות ת"ל בית מה בית שהוא חול יצא אלו שהן קודש ועל כרחו דממעט אפי' יש בהן בית דירה דאל"כ בלאה"כ פטורין כמו בהכ"נ דממעט (לקמן י"א) משום שאין מיוחד לו וקאמר לחד שינוי' הא דאית בי' בית דירה א"כ הכ"נ בלשכת פרהדרין אע"ג שיש בה בית דירה לכ"ג תהי' פטורה מטעם שהיא קודש כן הק' ג"כ בגב"א כאן דלשכת פרהדרין אם הי' בעזרה ואפי' אם הי' בהה"ב תהי' פטורה ממזוזה מפני שהיא קודש: ונראה דמה שמבואר דמטעם שהוא קודש פטור ממזוזה אפי' ביש בה בית דירה לכאו' י"ל דהיינו דוקא בכה"ג שהוא קודש קדוה"ג אמרי' דפשטה קדושתו ואלים קדושה להפקיע גם את החלק בית דירה ממזוזה משא"כ בקדושת דמים פטור ממזוזה רק היכי דליכא בית דירה וכמו דמצינו בדין פשטה קדושה בכולה בתמורה (י') דהוא רק בקדוה"ג וכן בענין הקדש מפקיע מידי שעבוד דעת התוס' ועוד ראשונים דדוקא קדוה"ג מפקיע, והכ"נ לענין זה בבית קודש שיש בה בית דירה הסברא דדוקא בקדוה"ג פשטה קדושה ומפקיע מחיוב מזוזה את הבית דירה משא"כ בקדו"ד: וניחא בזה שיטת הר"מ ה' מזוזה שכתב הטעם בבהכ"נ שפטור ממזוזה מפני שהוא קודש ומ"מ באית בה בית דירה חייב במזוזה ואילו בלשכות ועזרות אפי' ביש בהן בית דירה פטור כנ"ל רק דשאני בהכ"נ שהוא רק קדו"ד שהרי הוא נמכר בשל כפרים ויוצא לחולין וכמו"ש הר"ן פ' בני העיר א"כ לא אלים קדושתו להפקיע חיוב מזוזה של בית דירה: ואמנם גם לשכות ועזרות אם יש בהן קדוה"ג כבר נחלקו הבעה"מ והרמב"ן ז"ל בע"ז (נ"ב) דשי' הבעה"מ שהם רק קדו"ד וע"כ שיטתו דלש"ל באו פריצים וחללוה רק באבני מזבח ועזרה שהם קדו"ד שיוצאין לחולין ע"י מעילה משא"כ בכ"ש שאין להן פדיון והרמב"ן השיג מתוספתא דאבני היכל ועזרות שנפגמו אין להן פדיון, ובשו"ת ח"ס או"ח סי' ל"ח הק' ארמב"ן ז"ל דאיך אפשר דמזבח ועזרות יהי' להן קדושת כ"ש הרי ש"ס ערוך הוא בכתובות (ק"ו) דפרוכת מבה"ב הוא הואיל ותחת בנין עשויות א"כ כש"כ בנין גופי' ובאמת לא אדע מה שהח"ס למד זה מכח ק"ו דפרוכת הרי מפורש התם בכתובות דמזבח העולה לשכות ועזרות באין מקבה"ב וא"כ נתחזקה עוד תמיהת הח"ס רק שהח"ס תירץ בש' הרמב"ן דאחר שנקבע בבנין בא לו קדוה"ג וכתבתי בזה בסי' הקודם: ונ"ל ג"כ בשי' הרז"ה והרמב"ן שהוא פלוגתא בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ג דא"ר אבהו אתפלגון ר"י ור"ל חד אמר בונין ואח"כ מקדישין וחרנא אמר מקדישין ואח"כ בונין מאן דאמר בונין ואח"כ מקדישין אין רואין את המחיצות כאילו הן עולות ובפנ"מ פי' שהוא לשון בתמי' וכי אין רואין את המחיצות כאילו הן עולות שיהיו מועלין בהן וכבר כתבתי בתשו' הנ"ל לדקדק שהוא דוחק לנעוץ בלשון שהן עולות שימעלו בהן ואמרתי פי' אחר בירושלמי וכעת נ"ל דה"פ שהרי במעילה (י"ד) אמר דבונין בחול דא"א דלא יתבי זמנין בטולא דבנין מפני החמה ונמצא מועל ובמל"מ היסה"ת הק' מדאמר בפסחים (כ"ו) שאני היכל דלתוכו עשוי ופירש"י ואין הנאת צילו נאסרת דאין זה דרך הנאה ונמצא שתי הסוגיות סותרות אבל הנה בתוס' פסחים שם כתבו דלכך במעילה ליכא אי' שלכדה"נ משום דמעילה ילפינן חטא חטא מתרומה דכתיב בה אכילה ובזבחים (מ"ה) אמר כי גמרה מעילה חטא חטא מתרומה דומי' דתרומה דקדושה קדוה"ג אבל קבה"ב דקדושת דמים לא, ובשו"ת מהרא"ש סי' ב' דרך נתיב בזה ליישב קו' המל"מ הנ"ל דבמעילה (י"ד) דמיירי בשעת בנין שלא נתחזק עוד בעבודה יודה הרמב"ן דעזרה הוי קבה"ב ולכך מועלין אף שלכדה"נ עיי"ש דפח"ח והי' יכול לסייע מדברי הח"ס הנ"ל דמפורש כן בש"ס כתובות דבא מבה"ב רק שתי' הח"ס דבשעה שנקבע בבנין בא לו קדוה"ג, אבל באמת גם דברי הח"ס ז"ל צ"ע דמאן מפיס שע"י קביעתו בבנין בא לו קדוה"ג: אבל נראה דבעיקר מחלוקת הרז"ה והרמב"ן הם דפליגי כאן בירושלמי ואמר מאן דאמר בונין ואח"כ מקדישין אין רואין את המחיצות כאילו הן עולות ורצה לומר עולות ממש ומשום דתנן במעילה (י"ט) אין מועל אחר מועל אלא בבהמה וכ"ש בלבד וא"כ המחיצות לא אמרי' כאילו הן עולות דל"ה בכלל בהמה קדושת הגוף והוא כשי' הרז"ה דעזרות יש לה רק קדו"ד דאין בהן מועל אחר מועל וא"כ דהוי רק קדו"ד יש בהן מעילה אף שלכדה"נ ולכך בונין ואח"כ מקדישין דזמנין דיתבי בטולא וימעלו כש"ס מעילה (י"ד) הנ"ל ומ"ד מקדישין ואח"כ בונין רואין את המחיצות כאילו הן עולות קדוה"ג ע"כ לא חיישינן למעילה דשאני היכל דלתוכו עשוי ואין זה דרך הנאה והיא פי' נחמד דרך פלפול: ולפי"ז י"ל בישוב קו' הח"ס הנ"ל מה דתניא דלשכת פרהדרין חייב במזוזה משום שיש בה דירה לכ"ג ולא אמרי' דפטורה מפני שהוא קודש משום דאתי' כמ"ד בירושלמי והוא סוגי' דש"ס דילן דבונין ואח"כ מקדישין ומשום דלשכות ועזרות הן רק קדו"ד ולכך גם הכא לא מהני מה שהוא קודש לאפקועי ממזוזה את הבית דירה לכ"ג שיש בה וכמו בהכ"נ אע"ג דאיכא בה ג"כ טעמא דקודש להר"מ מ"מ חייבת במזוזה ביש בה בית דירה, ומצאתי בריטב"א כאן שכתב דרבנן ור' יהודה דלשכת פרהדרין לית להו מיעוטא דלקמן לגבי מזוזה דיצאו אלו שהן קודש רק לגבי נגעים ממעטי (לקמן י"ב) משום דאין טומאה במקום קדושה ולפי"ז מאוד יתכנו דברינו דסברתם משום דעזרות הם קדו"ד לא אלימו קדושתי' למיפטר: ומעתה מיושב היטב תמיהת התוס' מה דלרבנן לשכת פרהדרין חייבת במזוזה וסוכת החג פטורה שהרי בביצה (ל') תניא ריב"ב אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לד' מה חג לד' אף סוכה לד' וא"כ דמבואר דסוכה יש עלה קדוה"ג מדאו' לכך שפיר קא פטרי רבנן סוכת החג ממזוזה אע"פ שיושבין ודרין בה דמשום שקדושת קדוה"ג אלים לאפקועי חיוב מזוזה דכתיב בית מה בית שהוא חול יצא זה שהוא קודש ושאני לשכת פרהדרין אע"פ שהוא קודש הוא רק קדושת בה"ב דהלשכות והעזרות באין מבה"ב אבל הש"ס מקשה דר' יהודה אדר' יהודה דאדרבה מחייב יותר בחג עד דמשני רבא דפליגי בסוכה אי בעי דירת קבע ולטעמי' אזלו ולית להו כלל דרשא דיצאו אלו שהן קודש וכדברי הריטב"א ודוק והבן: