חזון נחום קיט

אפי' תו"ז א"כ הכ"נ בערב כה"ג שיכול לתובעו להוציאו מערבות אפי' תו"ז וצ"ע עוד: וע"ד השאלה במשכנתא שנעשה עצה"ע לזמן ונמשך גם אח"כ וחוזר בו הלוה מלשלם הרבית וע"כ ינוכה שכר דירה כפי השומא וכתב כת"ה שמלבד מה שנחלקו הט"ז בסי' קע"ז והבאים אחריו הלבו"ש וס' מים קדושים שהניחו בסד"ד אם הה"ע יועיל גם על אחר הזמן בלאה"כ כיון שחוזר בו הלכה פסוקה בסי' קע"ז סעי' ל"ו דיכול לחזור, אבל הנה בשבו"י ח"ב סי' קפ"ד כתב דבשטר עסקא דידן אין יכול לחזור ועפ"ת חו"מ סי' של"ג סק"ג ובהגהות חכ"ש שם דבקנין ודבר האבוד יחד אפי' במקום שדבר האבוד לחוד לא מהני מ"מ בצירוף שניהם יותר מועיל וא"כ גם הכא אם אין לו להלוה לשלם חובו אף דלהש"ך שם סקט"ו לא מקרי דבר האבוד מ"מ בשטר עסקא דידן כש"כ הוא מדברי השבו"י שאין יכול לחזור, גם מ"ש כת"ה דבשטר עסקא זה שנעשה כתיקון מהר"ם ז"ל כתב בשו"ת מהר"ם אש דבתיקון מהר"ם לא יתכן ההיתר שבט"ז שיהי' נמשך על אחר הזמן דכיון שתקון מהר"ם הוא שבתחלה המעות פקדון והריוח למלוה ואח"כ נעשה מלוה והריוח ללוה א"כ אחר הזמן שכבר נעשה מלוה איך יחזור להיות פקדון: הנה כן הביא בשה"ג החדש אות מ' תשו' הגאון מהרא"ז ז"ל ובכ"ז מסיים שם שלפי המנהג שנתפשט לפסוק רווחים גם אחר עבור הזמן והיינו שתופסין העסקא ע"ד פלגא מלוה וא"כ לא עלה על דעת הלוה להתעסק לטובת המלוה בלבד ולפי"ז אפשר ששפיר פוסקים הדיינים לתת עסקא גם אחר כלות הזמן כיון שהם דעתם על עסקא זו רק שסבורים שזה מתיקון מהר"ם ז"ל עכ"ד ובבי"צ יו"ד ח"ב סי' ז' כתב דלדעתו גם תקנת מהר"ם עצמו הי' באופן זה עיי"ש, ע"כ לענ"ד באם הלוה אין משלם החוב אין בחזירתו כלום: והנה כת"ה האריך בתוספת נופך וביאור יפה שאין הזמן גורם כעת להאריך ולפלפל והנלע"ד כתבתי: והנני לו בברכת חג כשר ושמח: ידידושת"ה. סימן סה. ב"ה כ"א ניסן תרס"ח שוכט"ס לכבוד ידנ"פ הרב הגאון הגדול פאר הדור כקש"ת מוהר"ש ענגיל שליט"א אבד"ק ראדימישלא: אורו עיני לקראת מחזה נפלאה ספרו היקר שו"ת מהר"ש ונתמלא ביתי אורה זו תורה למשיב נפש הי' לו דבריו היקרים המלאים חריפות ובקיאות נפלא אין חקר ברכת אוהב עליו תבא כי יאריך ד' ימיו ושנותיו בנעימים יחזקהו לשלימות הבריאות וחדות רוח וברך חילו גם הלאה להפיק מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה שיתענגו מטובו שוחרי תושי' עד ביאת ינון כיה"ר: א) והאמנם אין עתותי כעת בידי לעיין הרבה ולפלפל בנוגע לספרו לא אמנע להציע לפני כ"ג אשר עוררו רעיוני בהעברת עין בתשו' ב' מ"ש לפלפל בקו' הגר"ז אלסקר על הרמ"א יו"ד סי' קפ"ה דאם שמשה שלא בשעת וסתה ומצאה דם אע"פ שלא בדקה קודם תשמיש א"צ כפרה מקורו מש"ס שבועות (ד' י"ח) דקאמר אי שלא בשעת וסתה אתניסה אניס היא, והקשה הגר"ז מנדה (י"ב) דבעי ר"ה אשה מהו שתבדק כדי לחייב את בעלה חטאת: ועלה בלבי לישב דכבר הקשה בנוב"ת סי' צ"ו בהא דא"ד שם דהרי בעי מיני' אשה מהו שתבדק לחייב בעלה אשם תלוי והרי במתני' (ד' י"ב) לא תני אשם תלוי משום דבעינן חתיכה אחת משתי חתיכות כדאמרי' בגמ' שם וא"כ לא משכחת א"ת כלל: אך הנה בברייתא תנא וחייבים אשם תלוי ואמרי' בכריתות (י"ז) דאתי כר' אליעזר דל"ב חתיכה אחת מב' חתיכות, וא"כ אתיא בעיא דר"א מר"ה אליבא דר' אליעזר וכן אפי' ללישנא קמא דבעי דר"א בר"ה הוא שתבדק לחייב בעלה חטאת נראה דהוא רק אליבא דר"א דכבר הקשה בסד"ט לפי"ד הרמב"ם ז"ל בה' שגגות דבא על אשתו והרי היא נדה חייב חטאת משום דהו"ל לשאלה וכתב הלח"מ דס"ל להרמב"ם דלולא טעמא דהו"ל לשאלה הי' פטור לכאורה משום דס"ל דאף באשתו נדה מקרי עשה מצוה,