חזון נחום קד

דרבנן לדברי הפלתי סי' צ"ח הנ"ל וגם דהוי התירא בלע ודאי סגי לדידהו לשער במה דנפיק מינה ולפי"ד הכנה"ג הנ"ל על הרוב יש ס' בקדירה נגד מה דנפיק מינה ועיין פמ"ג בהגהת השואל סק"ה דעכ"פ שלשים יש אפי' נגד כל הקדירה וא"כ הדבר מתקבל דכנגד מה דנפיק מיני' יש אפי' ס', א"כ לעולם יהי' כשר אם בשל בה אח"כ חלב, ולפי"ז תיקשי בגמ' בהא דקדירה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנו"ט הרי לעולם יש ס' וכשר והוא חידוש דין דלכאו' בבישל חלב בקדרה של בשר לעולם יהי' מותר דלא שמענו: ו) אך י"ל לפי"ד האו"ה הנ"ל דגם בב"ח אסור בנו"ט אפי' ביותר מס' ואפי' להט"ז בס"ק י"א היינו רק לגבי עבידא לטעמא דאיכא רק פרסום הפעולה משא"כ בנו"ט גמור, והנה מה דמשערין בס' מבואר בב"י משום דלא שכיח שיתן טעם יותר מס' לפי"ז נראה דהא תינח ביש ס' נגד כולו אבל בס' רק נגד מה דנפיק מינה שפיר שכיח שנו"ט ולכך באמת לדינא לא סגי לשער בקדירה של בשר לשער במה דנפיק מינה דשמא נו"ט, וזה יהי' באמת טעם הפוסקים דגם בהתירא בלע לא סגי לשער במה דנפיק מינה עיין ח"י סי' תנ"א, וגם באי' דרבנן שכתב בל"א חולין (צ"ז) כן היינו משום דשמא נו"ט, ולפי"ז מתורץ היטב קו' התוס' הנ"ל דבהא דירך של גה"נ ובהא דט"ח איכא לפרושי דבנו"ט היינו בס' משא"כ הכא בקדירה דלעולם יש ס' רק משום דשכיח שיתן טעם צריך טעימה דוקא לכך שפיר מקשה מאן טעים לי' ומשני דטעים לי' קפילא ודו"ק, ויש לעיין עפי"ז במ"ש הש"ך בסי' צ"ח ס"ק כ"ט דביותר מס' גם עתה סמכינן אמסל"ת. העולה מהנ"ל דעכ"פ בנו"ט גמור אף ביותר מס' מודה הט"ז, זה אשר רחש לבי לפום רהיטא: בברכת התורה. סימן נט ב"ה ב' וארא תרצ"ד. שוכט"ס לכ' ידידי הרב הה"ג החו"ב מו"ה חיים צוקער נ"י דומ"צ בק' שינאווי: לתשובת מכתבו ע"ד השאלה בחלב מג' פרות שנחלבה בג' קדירות מיוחדות ואח"כ לעת ערב נשחטה פרה אחת ונמצאת טרפה שהי' נקב בהמסס והוגלד פי המכה: א) הנה יש לדעת באיזה אופן שהי' הנקב מכוסה והוגלד פי המכה אם הי' קלקול בשר במה שאין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו כמבואר ברמ"א סי' מ"ח סעי' וסוס"י נ' או אם הי' הבשר נסמסמס, דבאופן שהי' הנקב מכוסה בבשר רק מפני שאין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו הרי הוי רק ספק טרפה דהוא ספק לכל העולם ולא מקרי ספק חסרון ידיעה וכ"כ בס' גי"ד סי' מ"ו ס"ק ל"ה דהיכי דמטריפין הבועות מספק שמא הוי בשר שהרופא גוררו ונסמסמס כיון דבזה"ז אין אנו בקיאין הוי רק ספק טרפה וא"כ בכה"ג בג' קדירות של חלב דאיכא רוב כשרות אפי' אם יהי' להם דין לח בלח מ"מ עכ"פ מה"ת מב"מ ברובא בטיל ובס"ט שנודע אחר שנתערב כתב המהריב"ל להתיר בהפ"מ כמו"ש בפמ"ג דיני ס"ס: רק אפי' באופן שהי' הבשר נסמסמס במשמוש היד דהוי ודאי טרפה אכתי יש מקום להכשיר מטעם אחר משום דיש לתלות שהמסמוס נעשה במשך כל היום של שחיטת הפרה שהיתה לעת ערב הגם דמבואר בש"ע סי' פ"א דהוגלד פי המכה בידוע שג' ימים קודם השחיטה הי' ואסור החלב של תוך ג"י מ"מ כתב בשו"ת שדה יצחק סי' נ"ז דכ"ז דוקא בהוגלד דם המכה אבל בנסמסמס י"ל שנעשה המסמוס בשעה הסמוך לשחיטה והביא סמך מש"ך סי' נ"ה סק"ד מ"ש דאם נתעכל ודאי קודם שחיטה דבשעה מועטת כזו ודאי לא נתעכל משמע דיותר משעה קלה חיישינן ועיי"ש שכתב ג"כ דבקרום מחמת מכה י"ל דנעשה קודם שחיטה שהרי דעת הרשב"א בתה"א גם בסירכא דתולין שקודם שחיטה נגמרת ועיין פר"ח סי' פ"א והחולקים קבלה בידן שאינה פחות מג"י אבל בשאר דברים י"ל קודם שחיטה נעשה עיי"ש אך לא הביא מ"ש הלבו"ש סי' ל"ו סקי"ט ובפנים סעי' מ"א ופמ"ג בפתיחה סי' ל"ט ובכ"ד דקרום מ"מ הוי כהוגלד פי המכה שבידוע שג"י קודם שחיטה נעשה: ב) ומעתה אם ננקוט כדברי השדה יצחק א"כ גם בנ"ד אם הי' הבשר נסמסמס או קרום מ"מ אפשר להתיר החלב ולתלות שקודם שחיטה נעשה, ובקרום מ"מ חזי לאצטרופי דעת הראשונים הרא"ה בבה"ב ובה"ג והרא"ש פ' בהמה המקשה דטרפה חוזר להכשירו ודוקא בריאה ובושט איתמר דקרום שעלה מחמ"כ אינו קרום הא בכל דוכתי הוי קרום עיין לבו"ש סי' ל"ט ס"ק ל"ח וחי' דינים סקי"ז וס' גי"ד בפתיחה אות ל"ב ושו"ת בית יעקב סי' פ"ו וא"כ בנ"ד שהי' נקב בהמסס ועלה קרום מחמ"כ הגם שקיי"ל להלכה דבכל מקום קרום מחמ"כ ל"ה קרום וכמו"ש התוס' חולין (נ') ד"ה מחט לגבי המסס גופא דניקב והבריא טרפה, עכ"פ יש לצרף שי' הראשונים הנ"ל לענין החלב להתיר אפי' תוך ג"י ועיין ס' גי"ד בפתיחה אות ל"ב שיש לצרף שי' הרא"ה היכי דכשר בלאה"כ בהפ"מ להכשיר עי"ז אפי' בלא הפס"מ] ג) אך גם זולת הצדדים דלעיל להתירא יש בנ"ד מטעם אחר דהקדירה עם החלב טרפה בטילה ברוב קדירות חלב הכשירות כיון שהחלב בקדירות מיוחדות הוי כיבש ביבש מב"מ דבטיל ברוב ומותר אפי' מדרבנן ומבואר זה ברמ"א יו"ד סי' קל"ד סעי' ב' ובפמ"ג סי' פ"א מ"ז סק"ד וש"ד סי' ק"א סק"ב ועיין בי"צ יו"ד סי' ק"י שכתב כן להלכה עפ"ד הרמ"א סי' קל"ד הנ"ל: ד) איברא שיש להעיר ע"ז לכאו' ממתני' דמע"ש פ"ג מ' י"ב ור"מ ה' תרומות פ"ג הי"ח שקי תבואה כו' תורם מאחת על הכל חביות של יין עד שלא סתם את פיהן תורם מא' על הכל משסתם תורם מכל אחת ובפי' הרדב"ז שם משום דהשקים אין עושים חלוקה בין התבואה שבתוכן וכן בחביות פתוחות הוי הכל מעורב עכ"ד וא"כ דמצינו בחביות יין דהוו כמעורבין גם הכא לגבי ביטול נאמר דהוי כמעורבים ול"ה יבש ביבש והיא הערה נכונה, ובפרט דתיקשי מתני' דמע"ש והר"מ הנ"ל לשי' פירש"י עירובין (ל':) ד"ה שלא מן המוקף דצריך מוקף באותו כלי וע' פירש"י ותוס' מנחות (ע"ז:) לגבי תרומה בתודה, ועכצ"ל כדברי הרדב"ז בלשונו דחביות פתוחות הוי כמעורב הכל: אך י"ל דשאני לענין תרומה כמו"ש בפי' הרדב"ז שם משום שהוא עתיד לפרקם מן השק ויתערב הכל וכן בחביות פתוחות משא"כ הכא לענין ביטול איסור מקרי יבש ביבש כשהן בקדירות וממילא אינו עתיד להתערב שלא יאסר משום לח בלח וכה"ג בתוס' חולין (ע"ז) דמשום האיסור אמרי' חבורי אוכלין כמאן דמפרתי דמי, ואף דלשי' הרא"ש ברמ"א סי' ק"ט ביבש מותר לבשלן אח"כ וטע"כ לא יאסר ע"י התערובת מ"מ הרי הטעם שם משום שכבר נהפך איסור להיתר אבל הכא אם תאמר דעתיד להתערב לא יהי' האי' בטיל אפי' בעודם בחבית ממילא עי"ז מקרי אינו עומד להתערב, דאל"כ נפל כל דין ביטול מב"מ יבש ברוב כיון דמותר לבשל אח"כ להרא"ש ועומד להתערב אע"כ שהוא דבר החוזר דאם תאמר דמקרי עתיד להתערב ולא בטיל ממילא שוב אינו עומד להתערב וכעין שכתבו התוס' עירובין (ל"א:)