חזון נחום י

ועד עתה אין להם שום מציאות לגמור הבנין אם מותר לסתור הבנין ולמכור האבנים לצורך תיקון המרחץ ולעשות גדר של עץ למקום בהכ"נ זה להצילו מבזיון: א) הנה יש לדון בזה מדין סתירת בהכ"נ ואי' מכירת בהכ"נ ולכאו' י"ל דליכא בכה"ג אי' סתירת בהכ"נ כיון שהתחילו רק לבנות ועדיין לא נשלם הבנין אין עליו קדושת בהכ"נ עוד לגבי איסור סתירה שכן מצינו לענין מחיקת שם שהיא ג"כ מקרא דלא תעשון כן ואמרי' בשבועות (ל"ה) אל"ף למ"ד אינו נמחק שי"ן דל"ת הר"ז נמחק ובפירש"י משום שלא גמר את השם והכ"נ לגבי אי' סתירת בהכ"נ מקרא דלא תעשון לא שייך כ"א בבהכ"נ שגמר בנינו וראוי להתפלל בו ומבואר להדיא בסי' קנ"ג סעי' ח' שאינו קדוש עד שיתפללו בו: ב) אמנם נראה בכה"ג שכבר הי' לעולמים בהכ"נ במקום הזה אף שנשרף ונחרב מ"מ הקרקע נשאר בקדושה כמבואר בש"ע סי' קנ"א סעי' י' דאפי' לאחר שחרבו עדיין הם בקדושתן ובסי' קנ"ג במג"א סעי"ק ט"ז דהעצים והאבנים והקרקע בקדושתי' קיימא ובאחרונים הביאו מהאו"ז ה' בהכ"נ סי' שפ"ו שכתב דקרקע ליכא קדושה וכ"כ בא"א מה"ת סי' קנ"ג אבל הוא מוכח מכמה דוכתי בש"ס ופוסקים שיש קדושה בקרקע כנ"ל וכ"כ בשו"ת מהרמ"ל סי' נ"ט ראי' ממגילה (כ"ו:) גבי ההוא תילא דבי כנושתא עיי"ש, ומובן מאליו כיון דבהכ"נ נקרא מקדש מעט ולפמ"ש המרדכי מובא בש"ע סוס"י קנ"א יש לבהכ"נ קצת קדושת היכל, א"כ גם בזה הוי כמו המקדש דאמר במגילה (ו') שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית דקדושה ראשונה קדשה לע"ל אחר שנחרב ובזבחים (כ"ד) כי קדוש דוד עד ארעא דתהומא קדוש, וא"כ בהכ"נ שנחרב כיון שהקרקע נשאר בקדושה, י"ל דה"ה בהתחילו לבנות מחדש בהכ"נ במקום הזה אף קודם שנגמר הבנין קנו להן האבנים קדושת בהכ"נ ואיכא בהו אי' סתירה וכדומה ויש ע"כ חקירה גדולה דכה"ג שהקרקע קדוש נאמר שהבנין שבנו עלי' אפי' בלא קידוש מאליו הוא קדוש דפשטה קדושה מן הקרקע על הבנין והוא ענין שראוי לעמוד בו: ודמיון לזה עיין מ"ש הה"מ פ"ב מה' זכי' ומתנה ה"ט לגבי בונה פלטרין בנכסי הגר ולא העמיד דלתות שנעשה הבנין הפקר כמו הקרקע וע"כ השני שבא והעמיד דלתות זכה גם בהבנין וכה"ג הכ"נ י"ל שהבנין נעשה הקדש בהכ"נ כמו הקרקע: ג) איברא דמצינו בב"ב (ע"ט) לגבי בור ונתמלא מים שאין מועלין במה שבתוכו וכתבו התוס' משום דאין חצר להקדש וכ"כ האגודה במג"א סי' קנ"ד סקכ"ג לגבי בהכ"נ, וא"כ יתכן ג"כ לענין זה דאע"ג שהקרקע קדוש מ"מ הבנין של אבנים שעל הקרקע הוי חול שלא בטלו האבנים לקדושת הקרקע דאין חצר ויד להקדש, ומצינו ביומא (כ"ה) ש"מ לשכת הגזית חצי' בקודש וחצי' בחול ועיין מתני' דמע"ש פ"ג, הרי מבואר דאפשר שתהי' חצי' קודש וחצי' חול ולא אמרי' שנעשה הכל קודש משום שמחובר לקודש, ועוד יותר מפורש במעילה (י"ד) דאמרי' שבונין בחול ואח"כ מקדישין ובתוס' עירובין (ל"א:) דחשיב הבנין תלוש כיון דאי לא קדיש עומד לתלישה וכוונתם כיון שהקרקע קודש והבנין חול משוה"כ עומד לתלישה עכ"פ ראינו דבונין בחול ולא אמרי' מכיון שהקרקע קדושה נעשה גם הבנין קודש: ובסנהדרין (מ"ח) נפש שהוסיף בו דימוס אחד לשם מת אם הי' מכירו חולצו ומותר אע"ג דביבמות (ס"ו) באיצטלא דפרסוה אמיתנא מדמה איה"נ דמת להקדש ולא אמרי' דמשום הדימוס נאסר כולו: ד) שוב עתה בהגיעי להדפסה בא לידי שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' י"ב וראיתי שנגע בחקירה זאת אי נתקדשו הכותלים מאליהן ע"י קדושת הקרקע וכתב ראי' מהמבואר בשבועות (ט"ז) דלמ"ד קדושה ראשונה קדשה לע"ל לא הוצרך עזרא לקדש וזכר בעלמא הוא דעבד, והרי מבית ראשון לא נשאר רק הקרקע אבל הכותלים נהרסו א"כ כשעשו אח"כ כותלים חדשים צריך קידוש מחדש וע"כ דבכה"ג נעשו טפל לקרקע ונתקדשו מאליהן ובס' חי' מהרי"ו הנדמ"ח לידידי הרב הגאון ראבד"ק פרעמסלא שליט"א כתב ע"ז דנעלם ממנו במחכת"ה דברי הר"ש ותוי"ט פ"ג דפרה מ"ג דכשהחריב נ"נ בית ראשון לא החריב רק הגג אבל הכותלים נשארו על עמדם וכן מבואר בירושלמי יומא (פ"א) ובקו"א העיר מזבחים (ס"ב) בשלמא בית מינכרא צורתו ופירש"י בשלמא בית ידעי אנשי כנה"ג מה קדוש לעזרה ומה קדוש להיכל שנכרים צורתו ביסודות החומה נראה מבואר דרק ע"י יסודות החומה ניכר צורת הבית אבל הכותלים נחרבו עיי"ש: ה) אבל בעיקר השגתו תמה אני מה שנראה בדעתו דכיון שנ"נ העביר רק את התקרה לפי"ד הירושלמי ע"כ לא הי' עזרא מעמיד כותלים לעזרה ומבואר ההיפוך בגמ' שבועות שם דתניא אר"א שמעתי כשהיו בונין בהיכל עשו קלעים להיכל וקלעים לעזרות אלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרות בונין מבפנים הרי שהיו בונין מחיצות לעזרה להקריב קרבן וגם בתוס' יבמות (פ"ב:) שכתבו לר' יוחנן דלמעשרות ודאי לא קדשה לע"ל אבל קדושת ירושלים והבית קדשה שקדושת מחיצות קיימא כל שעה מאשר לו חומה דדרשינן במגילה (י') אע"פ שאין לו עכשיו והי' לו קודם לכן עכ"ל, הרי דלא לא הי' לעזרה מחיצות וקדשה לע"ל רק מפני שהי' לו קודם לכן רק דמן לשון התוס' אין ראי' דהצריכו לזה משום דר' יוחנן דאמר קדשה לע"ל איירי בזבחים (ק"ז) במעלה בזה"ז דהשתא בחורבן בית שני ודאי דגם כותלי בהמ"ק נחרבו, אבל הרי מדברי ר"א שעשו קלעים לעזרות במקום חומה בבנין עזרא מפורש שלא נשארו מחיצות מבית ראשון שע"כ היו בונין חדשים: ומה שכתב הר"ש דנ"נ לא החריב אלא התקרה אבל הכותלים הניח ושם האפר מונח וצבור בקילולים כאמור בתוספתא וכ"כ בתוי"ט עכצ"ל דאפי' שנשארו מן הכותלים מ"מ בנה עזרא חדשים משום דחזי בהו תיוהא בהכותלים וגם משום שפקע קדושת הכותלים ע"י שבאו פריצים וחללוה ורק בגוף הקרקע לא שייך לומר דבאו פריצים וחללוה כמו"ש בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' כ"ה דלש"ל כן בקרקע דאינה נגזלת ואינה נאסרת אבל הכותלים נתחללו ע"כ בנה עזרא חדשים וכ"כ בח"ס יו"ד סי' רס"ד במה שמצינו בנחמי' (ב') שהי' שובר בשערי ירושלים הנשארים מבית ראשון ע"מ לבנות חדשים אע"ג דחומות ירושלים נבנו משירי הלשכה ויש בהן קדושה רק כיון שבאו פריצים בבית ראשון נחללו והותר לנותצם עיי"ש ולפי"ז הכ"נ לגבי חומת העזרה ולפי"ז ראיית הא"י הנ"ל קיימת דכיון שמבואר על כרחו שבנה עזרא כותלים חדשים לעזרה א"כ תיקשי למ"ד קדשה לע"ל למה לא הי' צריך קידוש שנית משום הכותלים אע"כ שנתקדשו מאליהן משום נטפלין לקדושת הקרקע: ו) איברא במה שכתבתי דמשוה"כ בנה עזרא כותלים חדשים לעזרה הטעם משום דבאו פריצים וחללוה לכאו' הדבר תלוי בפלוגתא, דבתענית (כ"ט) אמר דתשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור והי' דולק והולך כל היום כולו והיינו דא"ר יוחנן אלמלא הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף ורבנן אתחלתא דפורעניות עדיפא וכתב בח"ס או"ח סי' ל"ג דצ"ל דאנן ס"ל דבאו בה פריצים נתחלל נמצא מששלטו: בו זרים בתשיעי והציתו בו האש מיד יצא לחולין א"כ בעשירי נשרף בית חול ע"כ לא קבעוהו בעשירי ובע"ז (נ"ג) ס"ל לרבי הא דבאו פריצים וחללוה י"ל עם מ"ש התוס' מגילה (ה':) ד"ה ובקש וכו' א"נ י"ל עכ"ל הח"ס