חנה דוד פז

דחלה) דגרסינן שם ר' כהן בשם רבנן דקיסרין אין החיטים מצטרפין עם הכוסמין מפני שהוא מינו אלא שהוא דומה לו ע"ש ועי"ל כשיש לכל אחד כשיעור אין מפרישין ממין על שאינו מינו וכו'. וכו' וכפי סברת רבינו ז"ל כן כתבו התוס' ז"ל במס' מנחות (דף ע' ע"ב) ובסברא העצומה הזאת מה יומתק דברי הגמ' בריש מכלתין ר"א שאל מהו שיביא עומר מהן וכפי שמבואר בחידושי בפנים ע"ש

את זה אני תמה בדברי רבינו ז"ל דלמה השמיט הך דינא דחדש דתני במתניתין דדווקא אלו ה' מינים ותו לא ולא מצאתי בדברי רבינו ז"ל את הדין הזה דחדש אינו נוהג רק בה' מינין ובדברי רבינו ז"ל במס' פסחים (בפ' ע"פ) ג"כ לא כתב זאת

שם אלו חייבין במעשר ופטורין מן החלה האורז והדוחן והפרגים והשומשמים והקטניות ופחות מה' רבעים בתבואה הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המסרת והמדומע פטורין מן החלה כתב המעי"ט ז"ל הא דפטור דווקא כשאין בחלה שיעור חיוב חלה וכי הא דלקמן ס' ו' וכ"כ הר"ש ז"ל וכן דקדק מן הירושלמי עכ"ל ולכאורה לא מצאנו לרבינו בס' ו' הדין הזה דהתם קאי בישראל שעשה עיסה בשותפת עם הנכרי דכ' שם רבינו בענין אם יש בשל ישראל כשיעור חייבת בחלה לא דמי להך דהכא דהתם חלק הנכרי אינו פוסל חלק של ישראל ואינו עושה לחלק הישראל כאלו הוא של נכרי ע"כ שפיר חייבת בחלה כשיש בשל ישראל כשיעור אבל הכא במדומע הרי חלק התרומה מדמע גם לחולין וגם החולין נחשבין כמו תרומה מדרבנן [עי' בתוס' ז"ל מס' נדה דף מ"ז ע"א] א"כ אינו ענין הך דמדומע להך דרבינו מס' ו' ועוד קשה לי אי ס"ד דמיירי שאין מן החולין כשיעור א"כ למה תני במתניתין ענין חדש בפטורי דחלה משום מדומע הא אפילו לא הוי דין דמדומע כדין תרומה הא בלא"ה פטורה משום שאין בחולין כשיעור וכי עד כאן לא שמענו דפחות מה' רבעים פטורה מן החלה ולמה תלי הענין במדומע ומאי קמ"ל ע"כ נראה דהא דתני מדומע מיירי דנדמע צ"ט סאין חולין בא' של תרומה ולקח ממנה ה' רבעים מצומצמים דפטורה מן החלה וזה לא הוי ידעינן מהך מתניתין דישראל ונכרי שעשו עיסה בשותפת דאם אין בשל ישראל כשיעור פטורה מן החלה ז"א דהתם ידוע לן שאין בשל ישראל כשיעור אבל הכא דלקח ה' רבעים מצומצמים מן המדומע דצ"ט סאין בא' של תרומה כדאיתא בהדיא בירושלמי ר"ל בשם ר"י אפילו סאה אחת שנפלה לתוך צ"ט סאין פי' ולקח ממנה ה' רבעים מצומצמים כדמסיק שם דדווקא בה' רבעים וכפי' הר"ש ז"ל ועי' בחידושנו שמה בפנים וקושיתנו הראשונה יש לתרוצי ע"פ קו האמת והצדק לפי חידושינו בפנים בשיטה דמדומע ע"ש ודו"ק

שם ופחות מה' רבעים בתבואה לכאורה היה נראה דה' רבעים יש למודדן בתבואה שכן היתה עיסת מדבר מלא העומר מן היו לוקטים ואח"כ טוחנו ברחים וראיתי באשכנז שהנשים גודשת הקמח לשיעור חלה ותליתי הדבר הזה בשביל שנפח הקמח רב מן נפח התבואה ע"כ דברי רבינו ז"ל פי' שדרך הקמח להיות נתרבה יותר מן התבואה במידה ע"כ ה' רבעים קמח אינו שיעור חלה כי הוא פחות מהשיעור דבעינן לפי מידת התבואה ע"כ היו גודשים הקמח להיות מידות הקמח יותר כדי שיעלה ה' רבעים במידות התבואה ולבסוף מסיק רבינו ז"ל דז"א ממתניתין דפ"ב דמשמע דמשערינן ע"פ מידת הקמח ומביא עוד ראיה מדקתני ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורין ואי משערין בתבואה אמאי פטור הרי יש כאן ה' רבעים כבתחילה פי' בשלמא אי בעינן מידת הקמח שפיר דלפ"ז הא דבעינן סובן ומורסנן הוא להשלים השיעור לה' רבעים למידת הקמח דבקמח גופא לא היה השיעור ונצטרף ע"י סובין ומורסנן ע"ז קאמר דאם ניטל הסובין מתוכן וחזר לתוכן שוב אינו מצטרף לשיעור ה' רבעים קמח אבל אי נימא דמשערינן במידת התבואה וקמח איכא בו ה' רבעים אלא דזה עדיין פחות דבעינן מידת התבואה. וע"כ לא בעינן שיהא כולו קמח לבד סובין ומורסנן ע"פ מידת התבואה ז"א אלא דגם בהסובין ומורסנין יהא השיעור ע"פ מדת התבואה וא"כ כשיש בו שיעור הקמח לפי מדת ה' רבעים בתבואה וא"כ כשניטל מתוכן וחזר לתוכן למה אינו מצטרף הלא יש בו שיעור ה' רבעים כבתחלה א"ו בקמח משערינן וע"כ הסובין ומורסנין משלים לשיעור ה' רבעים קמח ע"כ שפיר אם נטלו מתוכן וחזר לתוכן אינו משלים להקמח דה' רבעים ועכשיו ל"ל דהרי הם כל ה' רבעים בתבואה כבתחלה ודו"ק

שם אמר רשב"ל הללו מעשה אילפס הן ור"י אמר מעשה אילפס וכו' רבינו ז"ל כתב בשם ר"ת דהמתניתין עיסה שתחילתה עיסה וסופה סופגנין תחלתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה מפרש ר"ת דה"פ דתחלתה עיסה ע"מ לעשותה סופגנין כיון דבשעת הגלגול היה עיסה חייבת ורבינו שמשון ז"ל ס"ל דאם עשאה מתחילה ע"מ לעשותה סופגנין פטורה מן החלה והא דקתני תחילתה עיסה וסופה סופגנין פי' דנמלך לעשותה סופגנין אח"כ זה תמצית פלוגתתן וכל אחד הביא ראיותיו ע"ש והא דכתבתי בחדושי בפנים בשיטה דטכ"ע בענין אם אחד עשה חמש עיסות מה' מינין ועירבן ואמר רשב"ל אין לוקין על חלתן ד"ת יאות. דה"פ אם עשה ה' עיסות מה' מינין כל אחד כשיעור ואח"כ עירבן ואז לאחר שעירבן בטלים ונתבטל ונפקע מהן איסור טבל וכן פי' המפרשים ז"ל ועי' היטב בחידושנו בפנים בסוגיא הנ"ל ולא קשה מהנך ב' שיטות הר"ת ור"ש ז"ל דלכו"ע אם בשעת גלגול לא נתכוין לסופגנין חייבת בחלה ז"א דדווקא לענין עיסה וסופגנין דעיסה הוי חיובא דחלה וסופגנין הוי פטורי דחלה לפיכך אזלינן בתר גלגול ולא אתא פטורי דחלה לבטל הגלגול