חנה דוד נב

דבחלת נשוך אין חייבין משום טמא אוכל טהור. דס"ל לרשב"ל דאין הנשוך תורה וא"ל ר"י שניא הוא בטבו"י דכתיב ביה טהור וטמא וכו' כלומר דלעולם הנשוך תורה וחייבין בעלמא אחלת נשוך משום טמא אוכל טהור ורק שניא היא בטבו"י דאין חייבין משום טהור שאכל טמא משום דכתיב ביה טהור וטמא דחלוקה טומאתו כמו בנדה (דף מ"ג ע"ב) עיי"ש. ע"כ הוא חלוק מן התורה משארי ענינים וא"כ לעולם הנשוך תורה דהוי ע"י נשוך חיבור גמור מן התורה ואעפ"כ שאני טבו"י דהוא קיל ואף דנשוך מן התורה מ"מ מקילינן בטבו"י ואמרינן דלא הוי חיבור דמה"ת נמי ראוי להיות חנוק דכתיב בי' טהור וטמא וכל זה מפרש הגמ' הוי ר"י דו אמר דבר שאינו חיבור בטבו"י תורה היא כלומר ד"ה דבטבו"י אינו חיבור הוי מן התורה א"כ לעולם נשוך תורה ואעפ"כ שאני בטבו"י דמן התורה גופא היא אמרינן נמי דאינו חיבור אבל רשב"ל דס"ל דאין מקום לחלק מן התורה בטבו"י מכל הדברים ע"כ אין הנשוך תורה וזה דאמר נפרש מיליהון דרבנן ממיליהון היא משום דלא שמע בהדיא הפלוגתא כמו ר' אימי דאמר ר"י אמר הנשוך תורה ורשב"ל אמר אין הנשוך תורה. ובהדיא לא שמע פלוגתא בנשוך רק ע"י שמפרש מיליהון דרבנן ממילהון וכיון שכן א"כ אפילו לרשב"ל מחלקינן בין טבו"י נחלה דהרי בהדיא תנינן דנשוך חייב בחלה ואינו חיבור בטבו"י לב"ה. ואם כן ע"כ דהסוגיא הזה (דפ"ד דחלה) קאי אליבא דתרווייהו דאף לרשב"ל אתיא וע"כ הוי ראיה מסתמא דתלמודא דלא חשיב נמי מי פירות דחיבור בחלה ואינו חיבור בטבו"י ואלא ע"כ מוכח דלא מחלקינן חלה מטבו"י רק לענין חיבור ולענין נשוך אבל לא לענין מי פירות לד"ה ודו"ק

שם בסוף פרקין תניא ר"א אומר משום ר"א תורמין מן הטהור על הטמא בלח כיצד כבש זיתים בטומאה והוא רוצה לתורמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו זיתים ונותנו ע"פ החבית ונמצא תורה מן המוקף ל"ל פחות מכביצה אפילו כביצה וכו' אמרו לו אין לך כל לח קרוי לח אלא יין ושמן בלבד. נראה לפענ"ד דחכמים ור"א פליגי בהך ענינא כמו ר' פדי' ור"י לעיל (במס' דמאי פ"ה ומע"ש פ"ב) דבר פדי' אמר ור"י בשם חזקיה אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד וס"ל דאין בילה אלא לח בלח. ור"י אמר עד כזיתין הנבללין דס"ל דכזיתים הוי כמו לח בלח ולפיכך ר"א ס"ל דעד כזיתים נקרא לח בלח וחכמים השיבוהו אין לך כל לח קרוי לח אלא יין ושמן בלבד אבל זיתים לא נקרא לח בלח. ועי' היטב במס' ר"ה (דף י"ג) וזבחים (דף פ') ודו"ק

סליק פירקא תנינא