חנה דוד מט

לרבות דהוא ג"כ כשר לעפר סוטה כמו אם שחפר בדקר ז"א דהא בלא"ה ידעינן זאת דכשר אלא דאתא לרבות דמחויב לכתחילה להכניס עפר מבחוץ להיכל דגזה"כ הוא דווקא עפר מבחוץ אבל לא יחפור לכתחילה בהיכל כי אם דווקא יביא מבחוץ ואי לא כתב רחמנא אשר יהי' הא"מ דהרשות בידו לעשות מה שירצה אם ירצה יכניס מבחוץ ואם ירצה יחפור בקרדומות ע"ז מגלה לן הקרא דקפיד רחמנא דוקא שיהא מכניס מבחוץ ולא יחפור בקרדומות וכ"ר הרב המאירי ז"ל במס' סוטה וז"ל ולא עוד אלא שאם בא לחפור בדקר אינו רשאי שנאמר אשר יהי' ואם חפר והוציא עפר כשר עכ"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' סוטה הי"ג ולא יחפור בקרדום בהיכל ויוציא עפר שנאמר אשר יהי' בקרקע המשכן ואם חפר והוציא עפר כשר עכ"ל אלמא לפנינו דהקרא לא אתא לרבות דאף מותר להכניס עפר מבחוץ אלא דמחויב להכניס עפר מבחוץ וכן כוונת הברייתא יכול יחפור בדקר כלומר יכול רשאי לחפור בקרדומות ת"ל אשר יהי' דאינו רשאי לחפור בקרדומות אלא דמחויב להכניס עפר מבחוץ לפי גירסת הבבלי דלא גרסינן עד שיחפור בקרדומות דלשון עד שיחפור הא"מ דאסור אלא עד שיחפור בקרדומות ע"ז מגלי לן הקרא דגם להכניס מבחוץ כשר אבל לפי הבבלי לא גרסינן עד שיחפור דהי' הא"מ דאסור עד שיחפור אלא יכול יחפור בדקר כלומר דמותר לחפור ת"ל אשר יהי' דאסור לחפור ושפיר אזדי הבבלי והירושלמי לטעמם דהנה בירושלמי גרסינן יכול עד שיחפור דלשון זה משמע דיכול דאסור עד שיחפור ע"ז רבי לן הקרא דלא בעינן עד שיחפור דווקא אלא דאף להכניס מבחוץ נמי כשר וא"ר אבין הכי איתאמרת יכול לא יהא כשר עד שיחפור בדקר הא קמן בפירוש דאי לא אשר יהי' הא"מ דלא כשר עד שיחפור [ועיין במפרשים ז"ל החילוק שבין ר' אבין לת"ק ואף לדבריהם מוכח מן הירושלמי דאי לא כתב רחמנא אשר יהי' הא"מ דאינו כשר עד שיחפור דווקא ואבל פירוש האמיתי בירושלמי הוא דזהו החילוק בין ת"ק ור' אבין דלת"ק ס"ל דלא הקפיד הכתוב אפילו לכתחילה על קרקע המשכן ממש וה"ק יכול עד שיחפור בדקר כלומר דהקפיד הכתוב עד שיחפור בדקר ת"ל אשר יהי' אם אין שם תן שם אפילו לכתחילה דאף אלכתחילה ליכא קפידא על חפירת הדקר דאף לכתחילה מותר להכניס מבחוץ ור' אבין ס"ל דלא בא הכתוב דאשר יהי' לרבות לכתחילה דמותה להכניס מבחוץ אלא דמרבה דבדיעבד כשר אם הכניס מבחוץ וה"ק יכול דלא יהא כשר כלומר אפילו בדיעבד עד שיחפור בדקר ת"ל אשר יהי' כלומר לרבות דכשר אם הכניס מבחוץ וזה דווקא דיעבד ולעולם הקפיד הכתוב לכתחילה על חפירת דקר ורק אשר יהי' ריבוי הוא ומרבה דגם אם הכניס מבחוץ אינו פסול בדיעבד דגם זה כשר כן נראה לפענ"ד בפשיטות וזה הוא פירוש הנכון]

וע"פ דברינו שפיר אזלי הבבלי והירושלמי לטעמם בזה דהנה גרסינן במס' גיטין (דף ז' ע"ב) אר"ז עציץ נקוב המונח ע"ג יתדות באנו למחלוקת ר"י ורבנן עיי"ש היטב בסוגיא דס"ל אפילו לר"י דס"ל דבמוסיף על א"י מחוץ לגבול לא הוי א"י מ"מ ס"ל דהכניס בתוך הגבול הוי עפר א"י הגם דלא הוי קדושת ארץ ישראל רק מה שכבש יהושע והוא בתוך התחומים שקדשה התורה מהמדבר והלבנון וגו' שירש אברהם אבל מה שנתוסף על התחומים אינו קדוש בקדושת א"י ואף קידוש ליכא בזה לא ע"י מלך ואו"ת אליבא דר"י ומ"מ בעפר שהכניס לתוך התחום הוי עפר א"י וא"כ לפ"ז ע"כ לשיטת הבבלי לא צריך קרא לרבות דכשר בדיעבד אם הכניס עפר מבחוץ לתוך המשכן דכשר לעפר סוטה דזה פשיטא דהא הוי עפר משכן אלא ע"כ צריכא קרא לרבות דיכניס דווקא מבחוץ ולא יחפור בקרדום כדברינו לעיל דבלא קרא הא"מ דמותר לכתחילה לחפור בקרדומות כדגרסינן יכול יחפור בקרדומות לפיכך רבי רחמנא מאשר יהי' דלא יהא לכתחילה חופר בקרדומות

אבל הירושלמי אזיל לטעמו דתלי הפלוגתא שבין ת"ק ור"י בהוסיף עפר לתוך א"י בפלוגתא שבין ת"ק ור"י בעפר חו"ל שנכנס בספינה לארץ בהא דאין בכלל אלא מה שבפרט וענין הוספה מחוץ לגבול והירושלמי במס' סוטה מסיק המשכן לרבות שילה ונוב וגבעון ובית עולמים ורש"י ז"ל פירש בכמה מקומות לפיכך נקרא ביהמ"ק בית עולמים שאין אחרי' היתר אלמא דק"ר קל"ל עיין מגילה (דף ט' ע"א) ולפ"ז למ"ד דקדושה ראשונה קידשה לע"ל ובכל אלו תנן ואינו קדוש הוספת עזרה כי אם ע"י קידוש בכל אלו אבל כשהוסיפו על העזרה בלא קידוש אינו קדוש אפילו כשניתוסף ע"י מלך א"כ לפ"ז לשיטת הירושלמי (במס' חלה) דתלי הענין בעפר שנכנס לארץ בהוספה מחוץ לגבול דמאן דס"ל בהוספה מחוץ לגבול לא הוי בקדושת א"י כן בהוסיף עפר לתוך התחום רק מאן דס"ל דהוספה מחוץ לגבול הוי א"י כן בהוספה בתוך הגבול וא"כ לפ"ז הוא דווקא בשהכניס עפר חו"ל לארץ דנקרא עפר א"י ע"י ההכנסה משום דהוי כמו הוספה על א"י אבל בעזרה ל"ל הכי דהוי עפר משכן משום דהוי כניתוסף על העזרה ז"א דהא תוספת העזרה בעי קידוש בתודה ושיר וכל הדברים ובלא קידוש אינו קדוש תוספת העזרה ע"כ בלא קרא דאשר יהי' הא"מ דאסור להכניס עפר מבחוץ אלא עד שיחפור בדקר ונמצא דאזלי שפיר הבבלי והירושלמי לטעמם בע"ה

והשתא ע"פ דברינו מתורץ שפיר קושייתן דלמה לן לאפושי פלוגתא בין ת"ק ור"י בהאי אמה טרקסין הלא לר"י שפיר דמי לעשות פרוכת אחת ולהכניס האמה ולפנים כדברינו לעיל ואי משום דממעט בקדושת ההיכל מאי אכפית לן הא כל הקדושה דעד ארעית דתהומא לא נתקדש רק למצותו והמצותו של מקום האמה הזה הוא רק להעמדת הכותל וכבר נעשית מצותו אבל ע"פ דברינו שפיר ניחא דהנה עכ"פ למ"ד