חנה דוד מו

בכתב ואי דאינו מוסיף רק על האויר לחוד ז"א דהא הכא מוסיף על הקדושה דמכניס אמה יתירה בקדושת פנים ובכתב לא נתקדש והרי אסור להוסיף אמה יתירה בקדושת פנים דבשלמא אם הי' הקדושה כמו שהי' בכתב רק דחסר הכותל ע"פ נביא ונמצא דאינו מוסיף על הבנין רק דממילא ניתוסף האויר ולא קפדינן למיעבד שתי פרוכת על המקום אמה כדי שלא יהיה הוספה על האויר ז"א דלא חיישינן אי מוסיף על האויר מכיון דאינו מוסיף קדושה דהא בכתב נמי הי' הקדושה מן האויר בקדושת פנים ועכשיו אינו מוסיף לא בבנין ולא בקרקע אבל אי קדושתי' כלחוץ נמצא דמוסיף על הקרקע בקדושת פנים

אבל ז"א דאי אין מוסיף על הבנין אין לחוש ג"כ אי מוסיפין על הקרקע בקדושה דכל איסור דאסור להוסיף על הכל בכתב הוא דווקא בבנין אבל להכניס קרקע בחוץ ולהוסיף קדושה על קרקע בחוץ אין בכך כלום כיון דאינו מוסיף בבנין וראי' גמורה לזה דהא גרסינן בכמה מקומות גבי ויעמוד יהושפט בקהל יהודה בחצר החדשה מאי חצר חדשה א"ר יוחנן שחידשו בה דברים ואמרו טבו"י אל יכנס במחנה לוי' ופרש"י ז"ל במס' פסחים (דף צ"ב ע"א) שהוסיפו בה קדושה ועשאוה כמחנה שכינה לענין טבו"י אלמא דמותר להוסיף קדושה חדשה בקרקע מבחוץ והגם דנא נתקדש הקדושה דטבו"י אל יכנס כי אם בקדושת הבית מ"מ הוסיפו באותו קדושה מחוץ לבית אלמא דאינו נקרא מוסיף על הכתב אי מכניס עוד קרקע מבחוץ באותו קדושה אי אינו מוסיף בבנין והתם ל"ל דקרא נמי אשכח ודרוש ז"א דא"כ אמאי אמר ר"י דבר תורה אפילו עשה לית ביה עיי"ש

נמצא למדין אנחנו מתוך התוס' ישנים ז"ל ומתוך הסוגיא דמצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח דאין לחוש אי מוסיף על האויר וכן אין לחוש להוסיף קדושה בקרקע מבחוץ לבית רק שאינו מוסיף בבנין א"כ חוזר קושיתנו לדוכתי' לר"י דס"ל דק"ר לא קידשה לע"ל אפילו אי הי' מספקא באמה טרקסין בקדושתי' אי כלפנים אי כלחוץ מ"מ מה חשש יש כאן להכניסו לפנים דאפילו אם הי' קדוש בקדושת חוץ במקדש ראשון מאי איכפת לן הלא השתא יתקדש בקדושת פנים כמו דעזרא קדושי קדיש לכל המקדש בקדושא חדתא כן יקדש נמי את האמה טרקסין בקדושת פנים דאין לחוש אי מוסיף על האויר ועל קדושה חדשה כיון דאינו מוסיף מאומה בבנין

ואין לתרוצי דאי לר"י מספקא ליה באמה טרקסין אי כלפנים אי כלחוץ לא הי' יכול להכניס האמה טרקסין לפנים הגם דאינו עובר על הכל בכתב כשיוסיף על האויר ועל הקדושה חדשה בפנים מ"מ עובר על הכל בכתב דממעט בקדושת היכל דכשם שאסור להוסיף על החשבון כן אסור נמי לפחות מן החשבון כמו שכ' הגאונים ז"ל הסברא הזאת ובודאי פשיטא שאסור למעט מידת ההיכל ממה שניתן בכתב וא"כ הכא ימעט בקדושת ההיכל ממה שהי' בכתב דדילמא בכתב הי' קדוש האמה טרקסין בקדושת היכל ועכשיו ימעט קדושת ההיכל ואימתי אמרינן דמותר להוסיף קדושה במקום חדש היינו דווקא שאינו עובר על הכל בכתב במקום חדש אבל הכא הרי עובר על הכל בכתב במקום חדש דבכתב ניתן האמה לקדושת היכל והוא מקדשו בקדושת ק"ק. והתם במחנה לוי' אינו עובר על הכל בכתב דהתם אינו ממעט בקדושת מחנה לוי' דעדיין הוא מחנה לוי' לכל דבר רק לענין טבו"י הוסיפו בו קדושה חדשה ועשאוה כמחנה שכינה אבל הכא האיך רשאי למעט מידת ההיכל והגם דבמידה לא ימעט אבל בקדושה יתמעט דמיעקר מני' שם קדושת ההיכל מן המקום ההוא ונקרא ק"ק ונמצא דעובר על הכל בכתב

אבל ז"א דבוודאי לא יעבור על הכל בכתב כשימעט המקום אמה טרקסין שעמד עלי' הכותל מקדושת היכל משום דכללא כיילינן בכולא תלמודא אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו וכבר הבאתי להך סוגיא לעיל ופרש"י ז"ל מכיון דנעשות מצותו אין בו צורך גבוה ולא קרינן בי' קדשי ד' עיי"ש. והנה כל הקדשים איתקדשו לקדושתן לאותו דבר שנתקדש למצותן כמו בגדי כהונה ואברים ופדרים וכל הקדשים וכן ההיכל נתקדש לקדושתי' ועבודה וזהו למצותו: וא"כ האי אמה טרקסין ע"כ למאי נתקדש המקום האמה הזה ע"כ לעמידת הכותל וזהו למצותו ובע"כ במקדש שני דהגביהו להכותל ע"פ נביא ואי איפשר להעמיד הכותל גבוה של מ' אמה בעובי אמה כדפרש"י ז"ל ע"כ אי אפשר עוד לקיים מצותו בהך אמה טרקסין ואין בו צורך גבוה עוד דהא מצותו כבר נעשית ואי דאיכא בו עוד איזה צורך מ"מ נקרא נעשית מצותו דהא בכ"מ דנעשית מצותו נמי איכא בו עוד איזה צורך מ"מ מכיון דלדבר דהוקדש למצותו נעשית מצותו ואין בו עוד צורך לאותו מצוה שהוקדש לה נקרא נעשית מצותו וא"כ ה"נ מכיון דנתקדש רק להכותל ועתה שאין צורך בכותל נקרא נעשית מצותו וא"כ אפילו אם יקדשו את האמה טרקסין להיכל מ"מ לא יוקדש כמו שהי' בכתב דאין בו צורך גבוה למה שהי' בכתב לכן אינו עובר על הכל בכתב כשאינו מקדש להאי אמה לקדושת היכל כיון דאין בו צורך גבוה על מה שהי' בכתב וע"כ אינו מחויב לקדשו בקדושת היכל כמו שהי' בכתב דהא אי אפשר על מה שהי' בכתב ולקדשו קדושה למצוה חדשה דהוא לעבודה אינו מחויב כמו בכל דבר דנעשית מצותו ובשלמא כל ההיכל נתקדש למצותו לעבודה ע"כ אין למעטו ממידתו משום הכל בכתב אבל האי אמה נתקדש למצותו דהוא הכותל ואין בו צורך עוד דלא נתקדש לעבודה כי אם לדבר אחד להעמדת כותל ועכשיו אין בו צורך והגם דקדושת