חנה דוד מה

איכא למימר ויש ספק לכאורה בפשט דברי הגמ' דלכאורה מצינן למימר דהגמ' מקשה דאליבא דר"ד לא נעשית עדיין מצותן ואפילו יש בו מעילה מ"מ לא מצינו ב' כתובים הבאין כאחד לענין נעשית מצותו דהא לר"ד לא נעשית עדיין מצותו כן היה לכאורה נראה לפרש קושית הגמ' אבל רש"י ז"ל במס' יומא (דף ס') מפרש דהכי מקשה הגמ' דאליבא דר"ד לא מצינו ב' כתובים לענין נעשית מצותו ומועלין בו דהא לדידי' דס"ל דראוין הן לכהן הדיוט ע"כ אין בו מעילה דהא קיי"ל בגדי כהונה אין מועלין בו וע"כ לא מצינו לר"ד דיהא נעשית מצותו ומועלין בו בבג"כ וא"כ לא הוי ב' כתובים עיי"ש הרי חזינן דרש"י ז"ל ס"ל דאפילו אליבא דר"ד נמי נעשית מצותו קרינן ביה ובאמת מה שדחקו לרש"י ז"ל לפרש כן ולא מפרש בפשיטות דאליבא דר"ד לא נעשית עדיין מצותו כדכתיבנא וראיתי בפני יהושע ז"ל במס' קדושין דמרגיש בזה ונראה לפענ"ד לתרוצי קושיתן על רש"י ז"ל כמו שמבואר בכתבים שלי משום דמסיק בברייתא רבי אומר ב' תשובות בדבר חדא דאבנטו של כה"ג לא זהו אבנטו של כהן הדיוט ועוד בגדים שנשתמשה בהם קדושה חמורה תשמש בהם קדושה קלה ואי ס"ד דלר"ד לא נעשית עדיין מצותו דמתחילה הוקדשו הבגדים לכה"ג ביום הכפורים ולאחר יוה"כ יהיה בגדי כהונה לכהן הדיוט א"כ מאי מקשה רבי בגדים שנשתמשה בהם קדושה חמורה תשמש בהם קדושה קלה ואם שמתחילת ההקדש נתקדש כן לא הוי קשה לן האיך מותר שנשתמשה בהם קדושה חמורה להשתמש קדושה קלה הלא מתחילה הוקדש כן ובהדיא שנינו במס' נדרים א כ"ט ע"א) שור זה עולה ל' יום ולאחר ל' יום שלמים כל ל' יום עולה ולאחר ל' יום שלמים והוי מקדושה חמורה לקדושה קלה כדאיתא שם בהדיא בסוגיא עיי"ש אלמא כל היכא דתחילת ההקדש הי' כן לא אמרינן אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ואימתי אמרינן אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה היינו דווקא באם שהוקדש מתחילה לקדושה חמורה לבד ע"כ אסור להורידו לקדושה קלה אח"כ אבל אם בתחילת ההקדש הוקדש ע"מ כן לא אמרינן אין מורידין וכו' וא"כ ע"כ הכא דפריך רבי בגדים שנשתמשה בהם קדושה חמורה ישתמש בהם קדושה קלה ע"כ דלא נתקדש רק לבגדי כה"ג ליוה"כ לבד וע"כ אפילו לר"ד קרינן בהו נעשית מצותו דהא לא נתקדשו רק בגדי כה"ג ליוה"כ ומכיון דעבר יוה"כ דאסורין לעולם ואינן ראוין לקדושה הזה דהא לא ישתמש בהם ביוה"כ אחר ע"כ נעשית מצותן נקרא לפיכך פרש"י ז"ל דלר"ד הגם דמצינו בבגדי כהונה דנעשית מצותו אבל לא מצינו דמועלין בו משום דס"ל ראוין הן לכהן הדיוט וקיי"ל דבגדי כהונה אין מועלין בהם ע"כ לא הוי אליבא דר"ד ב' כתובים לענין נעשית מצותו ומועלין בו

וא"כ חזינן דלשיטת רש"י ז"ל נקרא נעשית מצותו ואין בו צורך גבוה עוד ולא קרינן ביה קדשי ה' כדפרש"י ז"ל בכמה מקומות ואפילו הכי כשהכשיר ר"ד לבגדי כהן הדיוט קפריך רבי בגדים שנשתמש בהם קדושה חמורה תשמש בהם קדושה קלה והרי הכא דנעשית מצותו ולא קרינן ביה קדשי ה' ואעפ"כ אסור להשתמש בהם קדושה קלה א"כ חזינן בפירוש הגם דבטלה קדושתי' מ"מ אסור להורידו לקדושה קלה כי אם יגנוזו וא"כ ה"נ אי אפשר להכניס האמה טרקסין לחוץ דילמא קדושתי' כלפנים. ואי דלר' יוסי בטלה קדושתי' דקדושה ראשונה לא קידשה לע"ל מ"מ אסור להכניסו לחוץ ולהורידו לקדושה קלה דדילמא הוא מק"ק אפילו שבטלה קדושתו כשגלו מכל מקום יקשה נשתמש בו קדושה חמורה ישתמש קדושה קלה דאסור להורידו מקדושתו

אכן זאת ישאר בקושיא ע"פ הסוגיא דמס' שבועות (דף ע"ז ע"א הנ"ל) דלמ"ד לא קידשה לע"ל עזרא קדושי קדיש את כל המקדש בקדושה חדשה דקדושה ראשונה בטילה א"כ יכניסו האמה טרקסין לפנים דהא מעלין בקודש ואין לחוש אי מוסיפין על אויר בית קדשי הקדשים כדאיתא בתו"י ז"ל וכל חששא היא דילמא מקטיר בחוץ ז"א דזה דווקא למ"ד דק"ר קידשה לע"ל ובכל אלו תנן א"כ אפילו אם יכניסו אותו לפנים לעולם בקדושת חוץ עומדת אבל למ"ד דק"ר לא קידשה לע"ל ובאחת מכל אלו תנן ועזרא קדושי קדיש לכל המקדש קדושה חדשה וא"כ אם יכניסו אותו לפנים לא הוי כמקטיר בחוץ דיתקדש בקדושת פנים ומעלין בקודש וכבר כתבתי לעיל בשם תוס' ישנים ז"ל דאין לחוש אי מוסיפין על אויר בית קדשי הקדשים ואע"ג דגרסינן במס' זבחים (דף ל"ג ע"א) וליעבוד פישפוש אביי ורבא דאמרי תרווייהו הכל בכתב וגו' כלומר דאסור להוסיף על הבנין וכן פירש"י ז"ל כך אמר דוד כל פתחי העזרה ומידותי' ובנין כל הבית נמסר לי מיד ד' ואין להוסיף על החשבון והקשו בתוס' ז"ל ד"ה וליעבד והא דמוסיפין על העיר ועל העזרות היינו היכא דאיכא למימר קרא אשכח ודרוש כההיא דסוכה (ד' נ"א) וכו' וכו' עיי"ש ומ"מ ס"ל להתוס' ישנים ז"ל דמותר להוסיף על אויר בית קדשי הקדשים משום דאינו מוסיף בבנין כי אם באויר לחוד הוא מוסיף ולא שייך ע"ז הכל בכתב וגו'

ול"ל דאימתי ס"ל להתוס' ז"ל דמותר להוסיף על האויר ולא חיישינן להכל בכתב כשאינו מוסיף על הבנין היינו דווקא באם הי' פשיטא לן דאמה טרקסין שייך לפנים א"כ אינו מוסיף קדושה בקרקע וקדושת הקרקע הוא כמו בכתב ורק אויר לחוד הוא דמוסיף ע"ז לא חיישינן להכל בכתב אבל כשמספקא לן דילמא קדושתי' כלחוץ לא מצינן להכניס האמה טרקסין לפנים דדילמא הי' קדוש במקדש ראשון בקדושת חוץ ואע"ג דהשתא בטל קדושתי' ועזרא קדושי קדיש בקדושה חדשה מ"מ אסור להכניס את האמה טרקסין לפנים ולקדשו בקדושת פנים משום דהכל