חנה דוד מד

מר' יוחנן אר"י אבל לר"י אין לנו שום הכרח לחלק בין קדושת הארץ לקדושת הבית ואימא לכולהו ס"ל בסדר עולם דלא קל"ל בין לקדושת הארץ בין לקדושת הבית. ואפילו לר"ל דס"ל דר' יוסי תני לסדר עולם ולא ס"ל כלומר דס"ל דאפילו קדושה שלישית יש להן א"כ ע"כ דק"ר לא קל"ל. ואיזה הכרח דחק לן לחלק אליבא דר' יוסי בין קדושת הארץ לקדושת הבית דילמא ס"ל כהנך תנאי דס"ל דגם לקדושת הבית לא קידשה לעתיד לבוא כמו במס' שבועות (דף ט"ז ע"א) הנ"ל (ועיין בתוס' ז"ל במס' זבחים (דף ס' ע"ב) ד"ה מאי עי"ש דר"י אליבא דר' ישמעאל ע"פ הגירסא שם אי קידשה אי לא עיי"ש ועיין במהרש"א ז"ל בתוס' ז"ל יבמות (דף פ"ב) הנ"ל עיי"ש] מלמעבד פלוגתא חדשה בין ת"ק ור"י דידן בענין שתי פרוכת דלרבנן מספקא להו באמה טרקסין דבית ראשון ולר"י פשיטא הא בפשיטת מצינן לתרוצי דלעולם לר"י מספקא ליה ג"כ כמו לת"ק וליכא פלוגתא חדשה בין ת"ק ור"י בזה רק ר"י לטעמיה בסדר עולם. דהא ע"כ רבנן ס"ל דקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא כדכתיבנא וממילא ר"י לטעמיה אליבא דר' יוחנן דמאן תנא סדר עולם ר' יוסי וסבר כוותיה א"נ אליבא דר"ל סבר ר"י דלא קידשה כלל אף בבית שני לעתיד לבוא וממילא ס"ל דלא הוי אלא פרוכת אחת בלבד דמאי אכפית לן בקדושתיה דהיה לו במקדש ראשון כיון דכבר נתבטל ועזרא קדושי קדיש ליה בקדושה חדשה והרי לדעת הראב"ד ז"ל בפ"ו מה' בית הבחירה דפסק כמ"ד לא קידשה לעתיד לבוא וכתב שם אפילו לר"י דס"ל דקדושה שניה קידשה לעתיד לבוא היינו דווקא קדושת הארץ אבל קדושת הבית לא קידשה לע"ל ומסיים שם הראב"ד ז"ל לפיכך הנכנס עתה במקום מקדש אינו בכרת עיי"ש וא"כ יש לאמר כמו כן אליבא דר"י דסגי בפרוכת אחת והגם דמספקא לן בקדושת אמה טרקסין דמקדש ראשון או כלפנים או כלחוץ מ"מ מאי איכפת לן דהא כתבו בתו"י ז"ל הנ"ל דאי היה פשיטא לן באמה טרקסין אין נחוש אי מוסיפין על אויר ההיכל או על בית קדשי הקדשים ורק כל עיקר משום דמספקא לן אי כלפנים אי כלחוץ לכן אין להוסיף האמה טרקסין להיכל דילמא קדושתי' לפנים ונמצא הולך בקדשי קדשים אבל אליבא דר"י מאי אכפית לן הא קדו"ר בטלה. וכן נמי קשה דיכניס האמה טרקסין בלפנים ואי משום חששא דילמא קדושתו כלחוץ מאי איכפית לך אליבא דר"י כיון דס"ל דבקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבוא ומשגלו ראשונה בטלה קדושתי' וקאמר הגמ' במסכת שבועות (דף ט"ז ע"א) הנ"ל דלהאי מ"ד עזרא קדושי קדיש בקדושה חדשה אם כן אפילו אם קדושתי' כלחוץ מ"מ יקדשו אותו בקדושה חדשה בקדושת ק"ק כמו דקדשו את כל המקדש ובשלמא לת"ק דס"ל דק"ר קל"ל נא קשה כנ"ל דיכניס האמה טרקסין לפנים ויקדש אותו בקדושה חדשה. ז"א דהא עזרא לא היה יכול לקדש אותו וכל קדושתו רק מקדושה הראשונה ומכיון דאיתקדש האמה טרקסין בקדושת היכל לעולם הוא בקדושת היכל ע"כ אי אפשר להכניס בפנים דילמא מקטיר בחוץ אבל לר"י דס"ל דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבוא וע"כ עזרא קדושי קדיש דבאחת מכל אלו תנן כהך סוגיא דמס' שבועות (דף ט"ז ע"א) הנ"ל ומכיון דכל המקדש נתקדש ע"י עזרא בקדושה חדשה א"כ מאי איכפית לן אם יכניסו את האמה טרקסין לפנים וא"כ למה לן לאפושי פלוגתא חדשה בין ת"ק לר"י באמה טרקסין הא לר"י בלא"ה לא איכפית לן כיון דקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא א"כ לפ"ז אין כאן חשש להכניס האמה טרקסין או לפנים או לחוץ

אכן אין כאן מקום קושיא אליבא דר"י כי אם שאין חשש להכניס האמה טרקסין לפנים אבל זאת לא קשה דהא יכול להכניס האמה טרקסין לחוץ וברור הדבר בעיני דע"כ לא הכשיר הראב"ד ז"ל לכנוס עתה במקום מקדש אפילו אי לא קידשה לע"ל דהא בהדיא גרסינן במס' ע"ז (דף נ"ב ע"ב) בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששיקצו אנשי יון וכו' וכו' נתברינהו אבנים שלימות אמר רחמנא לינסרינהו לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא ופריך הגמ' ואמאי לתברינהו ולישקלו לנפשיי' מי לא אמר רב אושעיא ביקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושלים והוינן בה ירושלים הוי רובא דעלמא אלא אמר אביי ביקשו לגנוז כו' כו' עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר ובאו בה פריצים וכו' התם נא אשתמש בהו לגבוה הכא אישתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאישתמושי בהו הדיוטא ע"כ הרי לפנינו מפורש הגם דאבני המזבח יצאו לחולין כדאמר שם בסוגיא מקרא אשכח ודרוש ובאו בה פריצים וחיללוה ויצאו אבני המזבח לחולין מ"מ גנזו ואסור להשתמש בהו הדיוט וא"כ מקום המקדש נמי אפילו למ"ד דלא קל"ל ובטלה קדושתה מ"מ אסור לכנוס שמה דלא גרע מאבני המזבח הנ"ל שגנזו בית חשמונאי והראב"ד ז"ל דקדק בלשונו הטהור דכתב לפיכך הנכנס עתה שם חין בו כרת משמע דאינו מוציא רק כרת ולעולם איסורא איכא כפו הסוגיא דמס' ע"ז (דף נ"ב ע"ב) הנ"ל ע"כ לפ"ז אי אפשר להכניס האמה טרקסין לחוץ דילמא קדושתי' כלפנים והגם דעכשיו בטלה קדושתי' מ"מ אסור להורידו לקדושה קלה ממנה דהרי גרסינן במס' פסחים (דף כ"ו ע"א) ובמס' יומא (דף כ"ג ודף ס') והניחם שם מלמד שטעונין גניזה ר' דוסא אמר ראוין הן לכהן הדיוט ומאי והניחם שם שלא ישתמש בהם יוה"כ אחר ופריך הגמ' למ"ד דס"ל דכיון דנעשית מצותו אין בו מעילה משום דס"ל דכיון דנעשית מצותו יצא לחולין ולא קרינן בי' קדשי ה' כדפרש"י ז"ל בכמה מקומות והרי תרומת הדשן יש בה מעילה אף אחר שנעשית מצותו ומשני משום דהוי תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין תרומת הדשן הא דאמרן בגדי כהונה דתניא והניחם שם מלמד שטעונין גניזה הניחא לרבנן אלא לר"ד וכו' מאי