חנה דוד מג

וסלתות ביד נכרים לא דמי כמו שהכניס מחו"ל לארץ דנימא דקרימת התנור דא"י מחדש החיוב אע"פ שהיא אחר הגלגול מ"מ קרימת התנור דא"י מחדש החיוב מגזה"כ דלחם הארץ הנ"ל ז"א לר"ה בשם ר"ש ב"נ דס"ל למפרע ירשו. אלא לדידיה כיון דמעיקרא נמי א"י חשיבא הוי בהכנסן לארץ ומצאו קמחים וסלתות ביד נכרים דומה למתניתין דפ"ג הנ"ל נכרי שנתן לישראל עיסה במתנה דלחכמים פטורה אחר הגלגול דבשעת חובתה היתה פטורה וקרימת התנור דישראל אינו מחדש חיוב אבל מן מה דר"ע מותיב לר"א והוא מקבל מניה כדאמר לעיל דלא ס"ל למפרע ירשו אלא דמי ממש להכניס מחו"ל לארץ וכיון שכן דדמי להכניס מחוץ לארץ לארץ לא איכפית לן על שבשעת גלגול היתה פטורה כיון דהקרמת התנור דהכנסת א"י מחדש החיוב מה איכפית לן מה שבשעת חובתה היתה ביד נכרים כמו דלא איכפית לן על שהיתה בשעת חובתה בחו"ל כיון דגזה"כ הוא דבכניסת א"י הקרימת התנור מחייב וז"ב ודו"ק

שם ר"י בעי קומי ר' ירמיה בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמה לחה מהו שתהא אסורה משום חדש א"ל למה לא עד כדון לחה אפילו יבשה וכו' וכו' עד סוף הסוגיא עי' לעיל בדברינו בשיטה דחדש והארכתי שם בדברים נכונים ת"ל ע"ש ודו"ק

שיטה דקדושה ראשונה קלע"ל

שם רבנן דקיסרין בשם ר' חנינא במחלוקת כ"מ אשר תדרוך וכו' אין בכלל אלא מה שבפרט וכו' עד סוף הסוגיא ראיתי להעתיק בכאן ממכתבי השיטה דק"ר ק"ל וקל"ל שזה ענין רחב בש"ס וראיתי כמה גאוני עולם שהרחיבו בזה ואענה גם אנכי את חלקי בעזר ה' ית"ש ומפני שהוא נוגע הרבה בענין זה ע"כ הצגתי פה

גרסינן במסכת שבועות (דט"ז ע"א) על מתניתין אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא ע"פ מלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר וב"ד מהלכין ושתי תודות אחריהן וכל ישראל איתמר ר"ה אמר בכל אלו תנן ר"נ אמר באחת מכל אלו תנן ר"ה אמר בכל אלו תנן קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתא וקידשה לעתיד לבוא ועזרא זכר בעלמא הוא דעביד ר"נ אמר באחת מכל אלו תנן קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתא ולא קידשה לעתיד לבוא ועזרא קדושי קדיש אע"ג דלא הוי אורים ותומים וכו' ע"כ ע"ש בסוגיא

וקשה לי לכאורה קושיא עצומה לפום הך סוגיא דס"ל למ"ד דלא קידשה לעתיד לבוא דעזרא קדושי קדיש דגרסינן במס' יומא (דף נ"א ע"ב) הי' מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין קודש לבין קודש הקדשים וביניהן אמה ר' יוסי אומר לא הי' שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש וגו' ובגמ' שפיר קאמר ר"י ורבנן א"ל הנ"מ במשכן אבל במקדש שני כיון דלא הוי אמה טרקסין ובמקדש ראשון הוא דהוי ואיסתפקו להו רבנן בקדושתו אי כלפנים או כלחוץ ועביד שתי פרוכת ע"כ ופירשו התוס' ישנים ז"ל בד"ה מספקא לי' וכו' וז"ל ולר"י לא מספקא לי' לכך לא עביד אלא חדא אבל לא ידעינן לדידיה אי קדושת' כלפנים או כלחוץ ולרבנן נמי אי לא הוי מספקא לן לא הוי עבדי שתי פרוכת שאין לחוש אי מוסיפין על אויר ההיכל או בית קדשי הקדשים וא"ת בשלמא לצד פנים אסור לעשות פרוכת דדילמא נכנסין שם לצורך עבודת ההיכל והוא קדוש קדושת פנים אלא לצד חוץ למה לא יעשה מה יש לחוש וי"ל כי לפעמים נכנס שם כדי להקטיר קטורת על בין הבדים שבולטין בפרוכת כמין שני דדי אשה כדלקמן וא"כ היה מקטיר בחוץ ריב"א ז"ל עכ"ל: ולפ"ז קשה הא כל עיקר הטעם דרבנן דהוצרכו לשני פרוכת הוא משום אמה טרקסין שהיה במקדש ראשון בקדושת דוד ושלמה ואיסתפקא להו רבנן בקדושתו או כלפנים או כלחוץ ע"כ דס"ל דקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא דאי ס"ד דלא קידשה לעתיד לבוא א"כ תקשי למה לן למיעבד שתי פרוכת משום הך אמה טרקסין שהיה במקדש ראשון ואיסתפקא להו בקדושתו מאי נפ"מ לן השתא בקדושה ראשונה מאי דהוה הא כבר נתבטל הקדושה אלא ע"כ דהת"ק ס"ל דק"ר קל"ל

א"כ יקשה לן על התו"י ז"ל דחידשו פלוגתא חדשה בין ת"ק לר"י דלת"ק מספקא ליה בקדושת אמה טרקסין אי כלפנים או כלחוץ ולר"י לא מספקא ליה וכן התוס' ז"ל נמי בעי לאפושי פלוגתא בין ת"ק ור' יוסי בב' תירוצים א' דלר"י הוי ק"ק מלבד עובי הפרוכת ב' דלר"י פשיטא לי' באמה טרקסין עיי"ש ומה להו לרבותינו לאפושי פלוגתא חדשה בין ת"ק ור"י דהא יש לתרץ בפשיטות אליבא דר"י דהוא מרא דשמעתא דסדר עולם המרעיש בכולא תלמודא מאן תנא סדר עולם ר"י אשר ירשו וגו' ירושה ראשונה ושניה יש להן שלישית אין להם ופירש"י ז"ל דירושה ראשונה ושניה יש להן כלומר דבעי ירושה אבל שלישית אין להם כלומר בעי מיהדר ומירתא דירושה עומדת היא ואשמעינן האי קרא דלא בטלה קדושת הארץ לאחר חורבן בית שני אבל משגלו גלות ראשונה בטלה קדושת הארץ עיי"ש הרי דר"י ס"ל דק"ר לא קידשה לעתיד לבוא והגם שהתוס' ז"ל במס' יבמות (דף פ"ב ע"ב) מחלקין בין קדושת הארץ לקדושת הבית אליבא דר"י דס"ל כר"י היינו דווקא אליבא דר' יוחנן משום ההכרח דקשה לן