חנה דוד מ

בתרומה אי מדאורייתא אי מדרבנן וכדברינו ולרבנן דבי רב ניחא נמי דאע"פ דס"ל דלכו"ע חלה דאורייתא מ"מ לא קשה אליבא דר"י ור"ש דאמאי פטורה מן החלה האיך אתי דימוע ומפקע חלה דאורייתא כמו דמקשה הגמרא לפי הס"ד נראה לפענ"ד דזה לא היה קשה רק לפום הס"ד אבל להמסקנא לרבנן דבי רב שפיר ניחא דהנה לכאורה קשה ג"כ על ר' יוחנן דר"י ס"ל אליבא דר' יוסי דבאמת ס"ל דתרומה בזה"ז דאורייתא כברייתא דסדר עולם כמו דאיתא במסכת יבמות (דף פ"ב ע"ב) ע"ש בסוגיא ובתוס' ז"ל שם א"כ בוודאי יקשה אליבי' קושית הגמ' הכא דע"כ כ"ל לר"י דחלה דרבנן אבל לר"י שפיר ניחא דר"י לטעמיה אזיל דס"ל בפסחים (דף מ"ד ע"א) דמדומע הוי דאורייתא בדאיכא כזית בכדי אכילת פרס ולפיכך שפיר ניחא להמסקנא אליבא רבנן דבי רב דלעולם חלה לכו"ע דאורייתא ולא קשה אמאי פטרי ר"י ור"ש מן החלה האיך אתי דימוע דרבנן ומפקע חלה דאורייתא ז"א דמיירי דאיכא כזית בכדי אכילת פרס והוי דימוע ג"כ דאורייתא ור"י ור"ש ס"ל דתרומה בזה"ז נמי דאורייתא ולפיכך בכזית בכדי אכילת פרס אתא דימוע דאורייתא ומפקע לחלה דאורייתא וכ"ת א"כ מאי טעמיה דר"מ ור"י דמחייבים בחלה הא דימוע הוי דאורייתא אי איכא כזית בכדי אכילת פרס ז"א דכיון דהשתא במסקנא מחלקינן בין תרומה לחלה דאפילו חלה דאורייתא מ"מ תרומה מדרבנן וכן להיפך ע"כ שפיר איכא למימר דבזה פליגי דר"י ור"ש ס"ל דחלה ותרומה דאורייתא לפיכך שפיר אתא דימוע דאורייתא בכזית בכדי אכילת פרס ומפקע לחלה דאורייתא אבל ר"מ ור"י ס"ל דתרומה דרבנן ולפיכך חייבת בחלה כיון דחלה דאורייתא ובשלמא לפי הס"ד דסברוה דחלה ותרומה כהדדי נינהו ומאן דא"ל חלה דאורייתא תרומה דאורייתא לא מצינן לאוקמי פלוגתיי' רק בחלה דר"מ ור"י ס"ל דתרומה וחלה דאורייתא ודימוע מדרבנן ור"י ור"ש ס"ל דחלה ותרומה מדרבנן אבל להמסקנא שפיר ניחא כדברינו אליבא דרבנן דבי רב ולאליבא דר"ה בדר"י ע"כ פליגי בתרומה אי דאורייתא אי דרבנן ע"פ דברינו בהירושלמי הנ"ל. דאל"כ אמאי לא אתא דימוע דרבנן ויפקע חלה דרבנן ומ"ט דר"מ אם לא בדרך שכתבתי ודו"ק

שם מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין וכו' וכו' עיין במס' פסחים (דף ל"ה ע"ב)

שם אמר ר' יוסי כתיב את כל חלבו וכו' לא חלבו וחלב חבירו וכו' אמר ר' יוסי כתיב והרמותם וכו' בשמירח ואח"כ הפריש אבל אם הפריש ואח"כ מירח לא בדא כשהפריש ממנו עליו אבל אם הפריש ממקום אחר עליו לא בדא וכו' אין לזוז מפירוש הפ"מ ועיי' במ"ל שכ"כ בשם שדה יהושע ואכמ"ל

שם הוי פליגין וכו' מ"ד חייב אפילו תרומה שבו חייבת וכו' וכו' הסוגיא הזה חמורה והרבה מגיהין בה ומהרי"ט אלגזי ז"ל מאריך בה הרבה ומפני הטעם המבואר בהקדמה קצרתי ודו"ק

שם פשיטא על דרבנן בההין פחות משליש שאינו נגרר לענין מעשרות ר"ח בר יוסף שאל על דעתי' דר"א מהו שיהא נגרר לענין חלה כעיסת האורז נראה לפענ"ד הענין הספק של ר"ח בר יוסף הוא תלי בהנך ב' טעמים דגרירה לעיל בריש מכלתין דטעם אחד מריבוי ומיעוט דלאו לחם הוא וטעם הב' משום מצה וחמץ. ולהנך ב' טעמים קי"ל הסברא דגרירה לטעם הא' משום ריבוי ומיעוט דלא נקר לחם רק מחמשה מינין ע"כ אם עשה עיסה מן החיטין ומן האורז דקיי"ל דחייב בחלה משום הסברא דגרירה הוי ענין דגרירה דדרך עיסה הוא ודרך עיסה שנו כאן כמו בהן וסובן ומורסנן דאמרינן (לקמן בפ"ב) דדרך עיסה שנו כאן וכמו שכתבתי לעיל בשם הרמב"ן ז"ל ולטעם השני משום מצה וחמץ הוי הסברא דגרירה דע"י גרירה גורם להחמיץ גם להאורז ולשאר מינים כמו שמבואר כ"ז לעיל בשיטה דגרירה ע"כ ע"ז שפיר שאל ר"ח בר יוסף בפחות משליש ע"ד דר"א מהו שיהא נגרר לענין חלה כעיסת האורז ומיבעיא ליה אם נימא דע"י גרירה הוי לחם כמו בעיסת האורז דאמרינן דרך עיסה שנו כאן וה"נ הוי דרך עיסה ולפיכך לענין עשרות ע"ד דרבנן פשיטא שאינו נגרר דבמעשרות הטעם דפטור בפחות משליש משום דאם נזרע אינו מצמיח כדאמר ר"ז וע"כ פשיטא שאינו נגרר אבל לענין חלה הטעם דפטור משום דלאו לחם הוא כדאמר לעיל אשכח תני בשם ר"א אינו חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח משום דלאו לחם הוא ע"כ שפיר מיבעיא לי' אם ע"י גרירה הוי פחות משליש דרך לחם כמו בעיסת האורז או לא ועוד י"ל דמיבעיא לי' בזה דמספקא לי' בהנך ב' טעמים הנ"ל וס"ל דלעולם דרך לחם הוא אבל כ"ז מיבעיא ליה אם מהני בזה דרך לחם אם אמרינן כלל הסברא דדרך לחם והענין דגרירה הוא משום דע"י גרירה נתחמץ אבל הענין דדרך לחם הוא לא אמרינן או דילמא הענין דגרירה משום דרך לחם הוא כטעם הא' ודרך הראשון נראה לי עיקר ודו"ק

שם בנתים מהו ר"י בשם רשב"ל בנתים כבראשונה ר"י בשם רשב"ל בנתים כבאחרונה איזהו בנתים העושה עיסה מן הטבל חלה חייבת בתרומה תרומה חייבת בחלה ופירש בשדה יהושע בראשונה כמו שאמרו ברישא דמתניתין דחייבת בחלה באחרונה בסוף מתניתין דפטורה מן החלה וטעמא דה"ל כמדומע דמתניתין וקשה לי האיך הוי כמדומע הא גרסינן בירושלמי לעיל מה בין גדיש שנדמע לעיסה שנדמע גדיש שנדמע את אמר חייבת עיסה שנדמע את אמר פטורה ר' תנחומא בשם ר' חונא גדיש שנדמע עד שלא נדמע עבר והפריש ממנו תרומה אינה תרומה עיסה שנדמע עבר והפריש ממנו חלה אינו חלה דתנינן תמן המפריש חלה קמח וכו' הרי לפנינו דמדומע כל עיקר פטור שלה הוא משום דטרם חיוב חלה הוי עלה שם תרומה א"כ לפ"ז בעיסת טבל דהפריש תרומה בוודאי התרומה שמגבי' מעיסה זו חייבת בחלה ואין עלה שם דמדומע דהא עד שלא