חנה דוד לט

לזה אלא אינו טוחן ורק נוטל אחד ונותן לכהן וכשמעלה אחד ונותן לכהן הותרו כולן וע"כ אמר וכי עיגול בעיגולים דבר ברי הוא שתרומה עלתה בידו ואעפ"כ אמרת דבר קל הזה דבדרבנן אמרינן דדבר ברי שתרומה עלתה בידו וניתר כולן וה"נ כיון דחלה מדרבנן דבר ברי הוא שגם תרומה עלתה בידו ולפיכך בה' רבעים מצומצמים פטורה מן החלה דדבר ברי שגם תרומה עלתה בידו וכמו שכתב הר"ש ז"ל וע"ז פריך ויתביני' שניא היא עיגול בעיגולין שכבר בטלו כלומר מהיכי תיתי נימא דקלינן משום דסמכינן בדרבנן דדבר ברי שתרומה עלתה בידו דילמא משום שכבר בטלו דס"ד דאפילו בלא טחינה נמי בטל ונמצא שמה שנותן לכהן אחד מק' הוא משום גזל השבט. ע"ז משני דאינו כן דהא ר"י ור"י תרווייהו בשם ר"ז דאפילו חיטין בחיטין [דנבלל יפה] מ"מ טוחן דווקא ואז מתיר אלמא דאינו בטל רק כשטוחן והכא בעיגולין דאינו טוחן לא אמרינן שכבר נבטלו. אלא דמקלינן משום דבדרבנן אמרינן דדבר ברי הוא שתרומה עלתה בידו ונמצא לפ"ז דר"י ס"ל בעיגול בעיגולין דלא בעינן טוחן ומתיר ולפיכך לא קשה שניא היא עיגול בעיגולין שכבר בטלו ע"כ שפיר מילוהן דרבנן פליגי על בר פדיא (דמס' תרומות פ"ד) דס"ל התם בעיגולין דבעינן נמי טוחן ומתיר וע"כ שפיר נקבע הסוגיא התם (בפ"ד דתרומות) והא דקאמר הכא מיליהון דרבנן פליגי הוא כדרך הש"ס הזה והא דמסיק בספק מדומע דחייבת הוא משום דהוי ספק דילמא לא הי' כאן תרומה כלל וכלל אבל אם יש בו בוודאי סאה תרומה כשנוטל ה' רבעים אמרינן דדבר ברי שגם תרומה עלתה בידו

ולפי פירש הר"ש ז"ל בירושלמי לא על הדא איתאמרת אלא על הדא דאמר ר"י מדומע פטור מן החלה ספק מדומע חייב בחלה עלי' ר"י בר"ב בשם ר' אבינא הדא דתימר כשהיה יותר מה' רבעים אבל אם היה חמשת רבעים מצומצמים פטורה מן החלה כלומר לא אמרינן האי קולא דתרומה עלתה בידו רק לפי חשבון לפיכך אם יש כאן ה' רבעים מצומצמים בוודאי איכא בו חלק תרומה לפי חשבון אבל אם יש יותר מה' רבעים לא אמרינן דיהא ג"כ פטור מן החלה דאולי יש בו תרומה יותר לפי החשבון שנתערבה התרומה והגם דהוי זה ספק מ"מ ספק מדומע כזה חייב בחלה דכשיש בו ה' רבעים מצומצמים לא הוי ספק מדומע רק קלינן בי' ואמרינן דדבר ברי שחלק תרומה עלתה בידו אבל כשיש יותר מה' רבעים לא תלינן מספק דאולי יש בו תרומה יותר לפי החשבון שנתערבה ותהיה פטורה מן החלה ז"א דקמ"ל ר"י דספק מדומע חייב בחלה כן הוא לפי דעת ופי' הר"ש ז"ל דיותר מה' רבעים נקרא ספק מדומע ובה' רבעים מצומצמים הוי וודאי מדומע דלא מקלינן רק לפי חשבון תרומה שנתערב ולא יותר וסלקא כל הסוגיא בטוב טעם

וכ"ז דאמרינן זאת הקולא הוא דווקא אי ס"ל דחלה בזה"ז דרבנן ולפיכך אמרינן הקולא דתרומה עלתה בידו אבל בחלה דאורייתא לא מקלינן בזה. ולפיכך לא קשה קושייתן על התוס' ז"ל (במסכת נדה) וכפי שכתבתי לעיל דהתם קאי אחלה דאורייתא

ועפ"ז שפיר ניחא הגמרא דמס' נדה (דף מ"ז ע"א) דהקשינו לעיל האיך יתורץ לרבנן דבי רב ולר"ה ברי' דר"י דהאיך נעמיד הפלוגתא בין ת"ק ור"י ור"ש דלרבנן דבי רב דס"ל דלכו"ע חלה דאוריי' א"כ יקשה מ"ט דר"י ור"ש ולר"ה בדר"י יקשה מ"ט דר"מ ור"י דמחייבים בחלה כיון דלכו"ע חלה דרבנן אמאי לא אתי מדומע מדרבנן להפקיע חלה מדרבנן. בשלמא לפי הס"ד שפיר ניחא דבזה פליגי ר"מ ור"י ור"י ור"ש דר"מ ור"י ס"ל דחלה דאורייתא ולא אתא דימוע מדרבנן ומפקיע חלה דאורייתא ור"י ור"ש ס"ל דחלה דרבנן אבל לר"ה בדר"י דלכו"ע חלה דרבנן קשה מ"ט דר"מ ור"י ובמאי פליגי הנך תנאי אבל לפי הירושלמי הזה עולה כהוגן דר"ה בדר"י ס"ל כרב כהנא ושמואל בירושלמי הזה ע"כ שפיר לעולם כו"ע ס"ל דחלה דרבנן ופליגי בתרומה אי דאורייתא אי דרבנן דר"מ ור"י ס"ל דתרומה דרבנן ור"י ור"ש ס"ל דתרומה דאורייתא ע"כ שפיר ניחא לשיטת רב כהנא ושמואל דכשנטל ה' רבעים מן המדומע הזה שנתערב סאה בצ"ט סאין וכיון דתרומה דרבנן לא עשאה הסאה אחד לכל הצ"ט סאין תרומה ואם שנוטל ה' רבעים מן הצ"ט וסאה הנ"ל לא אמרינן דדבר ברי הוא שלפי החשבון יש בו חלק תרומה ולפיכך ס"ל לרב כהנא דאינו מדמע להחולין שיהא החולין נחשבין כמו תרומה רק ברובו תרומה הוי תרומה והכא מיירי כשנפלה סאה אחת לתוך צ"ט סאין כדפרש"י ז"ל בהך ברייתא עיסה שנדמעה כגון שנפלה סאה לתוך צ"ט סאין של חולין ע"כ ס"ל לר"מ ור"י דחייבת בחלה דאפי' שנוטל ה' רבעים מצומצמים מ"מ החולין מצד עצמם אינן נחשבין כתרומה ע"י סאה תרומה דרבנן ורק דנימא דדבר ברי הוא שהתרומה עלתה בידו לפי חשבון התרומה. ז"א לשיטת רב כהנא דרק בעינן רובו תרומה לעשות מהחולין תרומה ולפיכך ס"ל לר"מ ור"י דחייבת בחלה ולא קשה אמאי חייבת ליתי דימוע דרבנן ויפקע חלה מדרבנן ז"א דהא תרומה דרבנן אינו מדמע להחולין באופן שהחולין יהא נחשבין תרומה וגם לא אמרינן שתרומה עלתה בידו ולפיכך שפיר חייבת בחלה ור"י ור"ש דס"ל דפטורה מן החלה הוא כמו דמסיק דסבר ר' יוסי דתרומה דאורייתא וחלה דרבנן וכיון דתרומה דאורייתא שפיר הוי המדומע מתרומה דאורייתא שהחולין ג"כ נחשבין לתרומה מדרבנן ואתי דימוע דרבנן ומפקע לחלה דרבנן ולפיכך לר"ה בדר"י דלכו"ע חלה מדרבנן ורק בתרומה איכא פלוגתא שפיר פליגי ר"מ ור"י ור"י ור"ש