חנה דוד לח

בר פדי' אמר טוחן ומתיר אע"ג דבר פדי' אמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד מודה הוא הכא שהן נבללים וס"ל. לבר פדי' דבעינן אף בתרומה דרבנן שיהא טוחן ומתיר וע"ז אמר מיליהון דרבנן פליגי דרבנן דלקמן ס"ל דבתרומה מדרבנן לא בעינן טוחן ומתיר דהענין טוחן ומתיר הוא כך דע"י טחינה נעשה כולו גוש אחד וכל כזית שאוכל יש בו אחד מק"א חלק תרומה וכבר בטל הוא בק"א והא דצריך להעלות סאה אחד ליתן לכהן הוא משום גזל השבט כידוע וס"ל לבר פדי' דאף בתרומה דרבנן כמו עיגול בעיגולים בעינן נמי לטחון ומתיר ונותן אחד מק"א לכהן מפני גזל השבט וע"ז קאמר מילוהן דרבנן פליגין כהנא שאל לשמואל לא מסתברא בהדין מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה תרומה ושני פעמים גרסינן בספרים שלנו תיבת תרומה ולפי משקל הראשון נראה דאחד מיותר אבל באמת אינו מיותר ותרוויי' צריכי דכהנא אזיל לשיטתי' דס"ל ובפ"א דתרומות) דתרומה בזה"ז דרבנן וא"כ ע"כ דכשנפלה סאה אחת לתוך צ"ט סאין ונעשה מדומע אינו אלא דאסורה לזרים מפני חלק התרומה דאינו בטל אבל אינו עושה לכל הצ"ט סאין תרומה וא"כ דכשנוטל מזה ה' רבעים קמח וגלגלן הרי צריך להיות חייב בחלה דהא הסאה אחת אינו עושה לכל הצ"ט סאין תרומה

ונמצא דליכא רק סאה אחת תרומה וכולן חולין הגם דאסורה לזרים משום חלק התרומה אבל מ"מ כולן חולין הן וכשנוטל ה' רבעים אפילו מצומצמים מ"מ מנין דיש בו חלק התרומה דלמא כל החולין עלתה בידו ואף דאסורה לזרים משום חשש זה דילמא יש בכאן חלק התרומה אבל מהיכי תיתי לפוטרה מן החלה הא הוי ספק דאולי לא עלתה בה' רבעים הללו חלק התרומה וקי"ל דספק מדומע חייב בחלה וממנפ"ש אם לקח יותר מה' רבעים דוודאי חייב בחלה כמו שכתבתי בשם הר"ש ז"ל לעיל והוא מן הירושלמי דמכילתין ואם לקח ה' רבעים מצומצמים מ"מ לא הוי רק ספק מדומע דמנין שיש בו בה' רבעים הללו חלק תרומה ולא הוי רק ספק מדומע דדילמא הוי כל ה' רבעים מן החולין והחולין אינן נחשבים תרומה ע"י הסאה אחד. והוי כמו יותר מה' רבעים דיש ה' רבעים בלא חלק התרומה דאיתא בירושלמי דחייב בחלה משום דאיכא ה' רבעים מן החולין ואי דהוי בו ג"כ תרומה פחות מק"א ונמצא דמדמע החולין אבל ז"א כמו שכתבתי דכיון דהוי מדרבנן אינו מדמע להחולין דיהיו נחשבין כמו תרומה והגם דאסור לזרים משום חלק התרומה שבו אבל מ"מ חייב בחלה משום חלק החולין וא"כ לרב כהנא דס"ל לשיטתו דתרומה בזה"ז דרבנן לפיכך שאיל לשמואל אפילו בה' רבעים מצומצמים מנין שיש בו חלק תרומה דילמא הוי כולן מן החולין והחולין אינן נחשבין תרומה וחייבין בחלה לפיכך קאמר לא מסתברא בהדין מדומע דתנינן הכא בחלה שרובה תרומה תרומה כלומר דע"י רוב תרומה הוי כולו תרומה אף החולין כיון דהוי רובו תרומה וע"י רובו תרומה הוי תרומה:

אבל ע"י מיעוט תרומה אינו תרומה משום דתרומה מדרבנן אינו מדמע לעשות מהחולין תרומה כי אם ע"י רובו תרומה הוי תרומה אבל ע"י מיעוט תרומה צריך להיות חייב בחלה דמנין לנו דמהתרומה ג"כ עלתה בתוך הה' רבעים הללו ולכל הפחות הוי ספק מדומע דחייב בחלה והגם דחלה הוי ג"כ מדרבנן מ"מ אינו נפטרת דדילמא הה' רבעים שעלתה בידו הוי חולין גמורים ולא רצה לאוקמי דמיירי בבלול וכמ"ד דיש בילה ונמצא דיש בידו בכל כזית חלק תרומה ז"א דכמה טעמים א' דלשיטת הסמ"ק ז"ל הוי קמח בקמח יבש ביבש ושמואל אזיל לטעמו במס' ר"ה (דף י"ג) דאין בילה ביבש ב' דלשיטת הירושלמי אין בילה רק בב' המינין שוין אבל אחד רוב ואחד מיעוט אין בילה ואמרינן על כל כזית דהוי מן הרוב דכן איתא בירושלמי (דמאי פ"ה) על המתניתין אמר ר"י אימתי בזמן שהמתנה מרובה ובגמ' שם דבי ר' ינאי אמרי בשעת הגורן שנו שהכל היו נותנים ממאה סאה ופירש הר"ש ז"ל דמוכח מהירושלמי הזה דלא אמרינן בילה אלא בששניהן שוין אבל אחד מרובה ואחד מועט חיישינן על כל אחד שמא הוא מן הרוב ונא אמרינן בכל אחד שיש בו גם מהמועט עיי"ש וכן כ' רבינו עובדי' ז"ל ועיין במ"ל סוף הלכות מעשר הרי דלשיטת הירושלמי לא מהני בילה בסאה בצ"ט סאין ע"כ לא רצה רב כהנא ושמואל לאוקמי בבלול דלא מהני בילה לשיטת הירושלמי ודלא כש"ס דילן במס' זבחים (דף פ' ע"א עיי"ש). ואין לאמר דמיירי כשהי' פחות מה' רבעים וע"י התרומה נצטרף השיעור ולפיכך פטור ז"א דזה לא הוי מטעם מדומע רק פחות מה' רבעים וכבר תני לה במתניתין פחות מחמשת רבעים בתבואה ובפ"ד דמסכת חלה תני דתרומה באמצע אין מצטרפין] לפיכך ס"ל לרב כהנא ושמואל דבעינן רוב תרומה דווקא לפיכך ע"י רוב תרומה אף החולין פטורין משום מדומע כד סליק שמע דמר ר"א בשם ר' יוחנן אפילו סאה אחת שנפלה לתוך צ"ט סאין לאו משום דהסאה אחת עושה לכל הצ"ט סאין תרומה ז"א כמו שכתבתי אלא דהסאה הזה פוטרת לכל ה' רבעים שנוטל דאמרינן דכשנוטל ה' רבעים מצומצמים דברי הוא שיש בו חלק תרומה ואין בו ה' רבעים מן החולין ואמר ר"א כך משיב רשב"ל לר"י ואותו הסאה פוטרת את הכל כלומר האיך סאה אחת פוטרת דנימא דברי שיש בכל ה' רבעים מאותו סאה א"ל וכי עיגול בעיגולים דבר ברי הוא שתרומה עלתה בידו ואת אמרת דבר קל הוא אוף הכא קל הוא דס"ל לר"י דעיגול בעיגולין אינו צריך לטחון תחילה בכדי שיובטל ויהא בכל כזית אחד מק' תרומה ומה שיתן אחד לכהן הוא משום גזל השבט ז"א דס"ל דלא בעינן זה רק בתרומה דאורייתא אבל בתרומה דרבנן א"צ