חנה דוד לה

בון בשם ר' אבינא הדא דתימר כשהי' יותר מחמשת רבעים אבל אם הי' חמשת רבעים מצומצמים פטורה מן החלה ע"כ

והנה בהירושלמי הזה כבר עמלו כמה גבורי כח עושי דברו להבין הירושלמי ורצו לעמוד על עומק הענין הנה הירושלמי הזה מובא (בפ"ד דתרומות בירושלמי) ועל סוגיא דהתם גבי תאנים שחורות אזלי האי מיליהון דרבנן פליגון. הר"ש מקוצי ז"ל בפי' המשניות כ' הסוגיא הזה במס' חלה משמע דס"ל דעיקר קאי הכא על המתניתין דידן דמדומע פטורה מן החלה וע"ז המדומע קאי לא מסתברא בהדין מדומע דתנינן הכא ורק לא פירש כלל מאי מיליהון דרבנן פליגון. וע"כ מיליהון דרבנן פליגון הוא רבנן דסוגיא (דפ"ד דתרומות) כי שם נמי גרסינן כל הסוגיא אות באות וס"ל להר"ש ז"ל דכל השקלא וטריא קאי בדמוע דחלה דהכא ובזה הוי מיליהון דרבנן פליגון על הסוגיא דהתם והא דקאמר גם הכא מיליהון דרבנן פליגי הוא כן דרך הש"ס הזה והפ"מ ז"ל פירש דכל השקליא וטריא דהסוגיא במדומע הוא ענין מדומע דהתם (דתרומות פ"ד) ומפרש שם הסוגיא על פי דרכו והא דקבע הכא הוא רק אגב גררה ובס' נו"י ז"ל כתב ג"כ כהר"ש ז"ל דהכא קאי עיקר השקלא וטריא בענין מדומע דהכא ומיליהון דרבנן פליגון הוא ע"כ קאי אפ"ד דתרומות

ונראה לפענ"ד לפרש ולברר את כל הענין ובענין המדומע הזה כמדומה לי שכוונתי לאמיתה ת"ל יתברך ומתחילה נקדים מה דקשה לי הא דגרסינן במס' נדה (דף מ"ז ע"א) דתניא עיסה שנדמע או שנתחמצה בשאור של תרומה חייבת בחלה ואינה נפסלת בטבו"י דברי ר"מ ור' יהודא ר' יוסי ור"ש אומרין פטורה מן החלה סברוה מאן דאמר תרומה בזה"ז דאורייתא חלה נמי דאורייתא מ"ד דתרומה בזה"ז דרבנן חלה דרבנן אי אמרת בשלמא קסבר ר' יוסי תרומה בזה"ז דרבנן אתא דמוע דרבנן ומפקע חלה דרבנן אלא אי אמרת קסבר ר' יוסי תרומה בזה"ז דאורייתא אתא דמוע דרבנן ומפקע חלה דאורייתא לא קסבר ר"י תרומה בזה"ז דאורייתא וחלה דרבנן וכדאהדר להו ר"ה בריה דרב יהושע לרבנן דאמר רב הונא בריא דרב יהושע אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי אפילו למ"ד תרומה בזה"ז דרבנן חלה דאורייתא שהרי ארבעה עשרה וכו' נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר ואמינא להו אנא אדרבה אפילו למ"ד תרומה בזה"ז דאורייתא חלה דרבנן דתניא אי בבואכם יכול משנכנסו לה שנים ושלשה מרגלים וכו' ע"כ

ולכאורה קשה לרבנן דבי רב ולר"ה בדר"י האיך יפרנסו המה הפלוגתא שבין ר"מ ור' יהודא ור"י ור"ש דר"מ ור"י מחייבים בחלה ור"י ור"ש פוטרים דבשלמא למאי דסברוה דחלה ותרומה הוי כהדדי שפיר מיתפרשא הפלוגתא שבין ת"ק ור"י ור"ש דת"ק ס"ל דחלה בזה"ז דאורייתא ולא אתא דימוע דרבנן ומפקע לחלה דאורייתא כמו שפירש רש"י ז"ל בהדיא ור"י ור"ש ס"ל דחלה דרבנן ולפיכך אתא דימוע דרבנן ומפקע חלה דרבנן אבל לרבנן דבי רב דס"ל דלכו"ע חלה דאורייתא אף למ"ד תרומה בזה"ז דרבנן מ"מ חלה דאורייתא א"כ ישאר לדידהו קושית הגמ' אתא דימוע דרבנן ומפקע חלה דאורייתא ומ"ט דר"י ור"ש שפוטרין מן החלה הא לדידהו ליכא למ"ד דחלה דרבנן ולכו"ע דאורייתא ודימוע לכו"ע מדרבנן ולפ"ז בוודאי קשה האיך דימוע דרבנן מפקע חלה דאורייתא וכן קשה לר"ה בדר"י דס"ל דלכו"ע חלה דרבנן אף למ"ד תרומה דאורייתא א"כ מ"ט דת"ק דס"ל דחייב בחלה דל"ל דס"ל דחלה דאורייתא ולא אתא דימוע דרבנן ומפקע חלה דאורייתא כמו שפירש רש"י ז"ל ז"א לר"ה בדר"י דלדידיה לכו"ע חלה דרבנן ובשלמא לפום הקס"ד שפיר פליגי דלת"ק הוי חלה דאורייתא ולר"י ור"ש הוי מדרבנן אבל לרבנן דבי רב ולר"ה בדר"י קשה לרבנן דבי רב יקשה מ"ט דר"י ור"ש ולר"ה בדר"י יקשה מ"ט דת"ק וצריך ביאור גדול לכאורה: ועוד קשה לכאורה בתוס' ז"ל התם בסוגיא ד"ה אתי מכאן מביא ריב"א ז"ל ראיה דתרומה בטילה ברוב דאורייתא והא דדרשינן בספרי מאת מקדשו ממנו אסמכתא בעלמא הוא וכו' וכו' ומיהו ראיה דהכא יש לדחות דלעולם מדאורייתא הכל אסור לזרים מטעם תערובת התרומה שאינה ניכר אבל מה שגם החולין נחשבו כתרומה לפטור מן החלה כאילו הכל תרומה זה אינו אלא מדרבנן ומיהו יש להביא ראיה גבי אגוזים וכו' וכו' עיי"ש. ולכאורה קשה מאי מדחין הראיה דהכא דיש לאמר דלעולם התרומה אינו בטל מדאורייתא ורק שהחולין אינן נחשבין כתרומה לפטור מן החלה וקשה דא"כ מאי פריך הגמ' הכא אי אמרת קסבר ר' יוסי דתרומה בזה"ז דאורייתא וחלה דאורייתא אתא דימוע דרבנן ומפקע חלה דאורייתא וקשה מנ"ל למידק מהכא דר"י ס"ל דחלה דרבנן דילמא לעולם ס"ל דחלה דאורייתא וכ"ת א"כ האיך אתא דימוע מדרבנן ומפקע חלה דאורייתא ז"א דילמא מיירי בדליכא רק חמשה רבעים מצומצמים וכמו דאיתא בירושלמי דכל עיקר דמדומע פטור מן החלה מיירי בה' רבעים מצומצמים וא"כ לפ"ז שפיר פטור מן החלה דהא חסיר לי' שיעורא דה' רבעים דהא איכא בו חלק תרומה דכשנפלה סאה אחת לתוך צ"ט סאין ואח"כ כשנוטל ממנה ה' רבעים מצומצמים נמצא דאחד מק' שבו הוא תרומה ותרומה אינה בטילה ברוב מדאורייתא וחלק התרומה הוא תרומה לעולם א"כ מאי איכפת לן הא דמדאורייתא אינו מדמע להחולין לחשבו כמו תרומה. דאפילו החולין אינן נחשבין תרומה מ"מ הא עכ"פ פטור מן החלה משום חלק התרומה שבו אכן יש לתרוצי זה דהא מדומע אין פירושו שנדמעה העיסה דהיינו שנפלה בתוכה סאה תרומה ונבללה בכל העיסה דנאמר כאשר לקח ממנה ה' רבעים מצומצמים נמצא אחד מק'