חנה דוד ל

דמושבות לאו בכל מקום שאתם יושבים משמע אלא לאחר ירושה וישיבה והואיל שכן מותר אליבא דר"י מח"ל והא דקאמר מה שתגרי הגוים ה"ה דאפילו של ישראל נמי מותר אפילו מא"י ממש ולא מח"ל אלא דלא מצאו רק מח"ל ובודאי דזה דוחק ועוד הקש המפרשים ז"ל עיין בס' נו"י דמקשה א"כ יהי' קשה אליבא דר"א ור"ע דס"ל מושבות בכ"מ שאתם יושבים משמע ונוהג בח"ל א"כ האיך אכלו מצה בלילי פסח לכן פירש דזה דקאמר וכר"י הוי תירוץ אחר והוי ב' תירוצים ותירוץ הראשון קאי אליבא דר"א ופירש מה שתגרי הגוים מוכרין להם הוא שלל של כותים דהתיר אותו הכתוב וכר"י הוא תירוץ שני א"נ תירוץ אחד וקאמר כמו דלר' ישמעאל האיך אכלו בלילי פסח של סוף י"ד ע"כ ממה שהביאו מתגרי הגוים מח"ל וה"נ לר"א ולר"א נמי מוקמינן ממה שתגרי הגוים מוכרין להם דהוא שלל של כותים ודבריו תמוהין דהאיך נכלל במה שתגרי הגוים מוכרים ענין שלל של כותים

וחלקי ד' אמרה נפשי דה"פ בפשיטות ובדרך שדרך הש"ך ז"ל ביור"ד ס' רצ"ג דמפרש הכי בתחילת הסוגיא וז"ל ומשמע לי דה"פ מצאו קמה לחה מהו שתהא אסורה משום חדש מי נימא כיון דסופה ליקצר היי חדש של ישראל או נימא כיון דעייל ביד עכומ"ז מותר. וז"ל למה לא א"ל קמה יבישה מהו א"ל אפילו קמה יבישה דאין חילוק ונוהג בשל עכומ"ז. והר"ש מקוצי ז"ל בפי' המשניות פי' לחה חדשה ויבשה ישנה משל אישתקד וכתב ותימה גדולה למה לא התיר העומר משל אישתקד ולא ירדתי לסוף דעתו דדבר ברור כדפרישית עכ"ל הש"ך ז"ל ושפיר ניחא דמעיקרא בעי לי על לחה ומסיק אפילו יבשה דחדש נוהג בשל נכרים ובעי מעתה אפילו חיטין בעלי' נמי ניחוש שמא הוין מן החדש ולא אמרינן דחיטים מן העלי' הוי מן אישתקד כפי' הפ"מ ז"ל ומהדר לי' א"כ האיך אכלו מצה בלילי פסח אלא ע"כ לחיטין שבעלי' לא חששו לחדש א"נ דהוא הכל מדברי ר' יונה דמקשה מעתה דחף יבשים אסורין משום חדש דנוהג בשל נכרים א"כ לפ"ז הרי איכא חשש גם על חיטין בעלי' שאולי הם מן החדש א"כ האיך אכלו מצה בלילי פסח ובתר הכי א"ר יונה מן דנפקית תהית דלא אמרית לי' שניא היא מצה שכן מצות עשה דוחה לל"ת וע"ז פריך הגמ' דהניחא ע"ד דר"י לשיטתו שפיר איכא למימר דחדש נוהג בשל נכרים ומ"מ אכלו מצה אף דבאמת איכא חשש על התבואה שבעלי' שמא הן מן החדש כדאיתא בשו"ע ס' רצ"ג דספק בתבואה אם מן הישן או מן החדש אסור רק במקום דרוב התבואה מן הישן אזלינן בתר רובא דמדאורייתא אזלינן בכל איסורין בתר רובא אבל בספק אסור א"כ אף דבאמת איכא חשש על חיטין שבעלי' שמא הן מן החדש עכ"ז מותר לאכול מצה משום מ"ע דל"ת אבל ע"ד דר' יוסי דו אמר אין מצוה דוחה לל"ת אא"כ היא כתובה בצדה א"כ קשה אם נימא דאף יבשים אסורים דחדש נוהג בשל נכרים א"כ מאין הי' להם מצה דהא על חיטין שבעלי' הי' חשש חדש ע"ז משני דשפיר אכלו מן הישן אפילו קודם העומר ממה שהיו התגרים מוכרים להם ובתגרים ליכא חששא דשמא מן החדש דהא הוי זמן קצירה עדיין ובכל הש"ס מלא הענין קודם שנפתחו האוצרות ואחר שנפתחו האוצרות עיין במס' ב"מ (דף כ"ג ע"ב ובדף ע"ב ע"ב) בגמ' בחיטי באכלבי וארבי ופרש"י ז"ל דמשיתחילו בעלי בתים ואוצרי פירות לפתוח אוצרותיהם וספינות באין בנהר המביאין תבואה למכור עכ"ל. אלמא דהי' זמן ע"ז אימתי לפתוח אוצרות ואז גם ספינות באין ומשמע בהדיא דבשעת הקציר גופי' אז סתום האוצרות ובעלי בתים ואוצרי פירות סוגרים אוצרותיהם עד זמן שיפתחו לפיכך אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער אבל לאחר הקציר אין פוסקין על הפירות דעדיין לא יצא השער והשער התחיל בשעה שהתחיל המסחר מן התבואה בשעה שפותחין ב"ב אוצרי פירות את אוצריהם וספינות באים ונעשה מסחר בעולם מן התבואה אבל תכף לאחר הקציר משמע מן הגמ' דסתום האוצרות וסגור המסחר וע"כ ליכא למימר דתכף לאחר הקציר פותחין האוצרות א"כ אימתי הם סגורים דל"ל באיזה זמן אח"כ סוגרים האוצרות א"כ הוין מתחילה סגורים ואח"כ נפתחים ז"א דמגמ' ב"מ דף כ"ג ע"ב) הנ"ל משמע בהדיא דמתחילה סגורים ואח"כ נפתחים עיי"ש כאן קודם שנפתחו האוצרות כו' אלמא דמתחילה סגורים ואח"כ נפתחים דאל"כ ניחוש שמא הוא מקודם שסגרו א"ו דהדבר הזה א"צ לפנים שמתחילה לאחר הקציר סגורים האוצרות ואח"כ נפתחים וממקומו מוכרע מב"מ (כ"ג הנ"ל) וא"כ בוודאי התבואה של התגרים הוא מתבואה ישינה דהא באו לא"י בזמן הקציר כדאמר מצאו קמה לחה א"כ מאין היו להתגרים תבואה בשעת הקציר ממש דהא אין עתה זמן התגרים וע"כ התבואה של התגרים הוי משל אשתקד ואפילו אי נמצא איזה תגר שקנה לאחר הקציר תומ"י או בשעת הקציר מ"מ רוב תבואה שנמצאת ביד התגרים הוא משל אישתקד וכבר כתבתי שאם רוב התבואה מן הישן לא חיישינן לחדש וע"כ שפיר מחדש הגמ' דאפילו תימא דאפילו יבשים נמי אסורין משום דחדש נוהג בשל נכרים מ"מ שפיר אכלו מצה מן הישן ממה שתגרים היו מוכרים להם ובתבואה שביד התגרים הוא בוודאי מן הישן והגם דאותן שבעלי' יש עליהם חשש חדש מ"מ מצאו עצה ואכלו מצה מן הישן משל אישתקד מאותן שנמצאין ת"י התגרים [א"נ ממה שהתגרים היו מוכרין להם הוא עדיין במדבר כדאי' ביומא (ע"ה ע"ב) ע"ש שגם במדבר היו התגרים מוכרין להם כל הדברים וא"כ היה להם ממה שלקחו מאשתקד ומה דמסיק וכר"י הוא תירוץ אחר והענין של תבואה דאישתקד אם הי' מותר להם עיין בר"ש ז"ל ועיין בש"ך ז"ל שהבאתי לעיל ולהפ"מ ז"ל הי' מותר להם התבואה של אישתקד והר"ש ז"ל מפלפל בזה ור"ת ור"י ז"ל