עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › חנה דוד

חנה דוד כז

Chana David 27 · חנה דוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

הביאכם וע"כ מצוה לבצוע בין הכתובים וע"כ דעד עצם היום לאו דווקא והבאה ממש לאו דווקא אלא טול מבנתים זמן הבאה מנ"ל הא מכיון דאליבא דהאמת עד הביאכם הוא הבאה ממש מד"ת א"כ מנ"ל דהאיר המזרח אינו מתיר משום דכתיב עד הביאכם וע"כ בעינן זמן הבאה ז"א דהא הביאכם בעינן לאיסור עשה עד הבאה ממש וא"כ מנ"ל דהל"ת אינה ניתרת עד זמן הבאה וקשה מנ"ל לר"י הנך תרתי ומצוה להבין זאת ע"כ נראה לי דרך נכון מאד בירושלמי כאשר אבאר בע"ה יתברך באר היטב

ונקדים מה דקשה לי קושיא עצומה וחמורה בהא סוגיא וע"י זה נבוא לתכלית הענין בע"ה גרסינן במס' יומא (דף כ"ט ע"א) תני אבוה דר' אבון לא זו בלבד אלא אף מליקת העוף וקמיצת המנחה בלילה תשרף וכו' וכו' ובתוס' ז"ל ד"ה אלא וכו' משמע דמשום דנעשו בלילה ותימא תיפוק לי' משום דמקרבי קודם לתמיד של שחר ואמרינן לקמן (דף ל"ד) מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר דכתיב העולה עולה ראשונה וכן בפ"ק (דעירובין דף ב') דאמר שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אוה"מ ול"ל קרא תיפוק לי' דקודם תמיד של שחר שחטן דכיון דלא נפתחו דלתות ההיכל א"כ לא נשחט התמיד דאע"ג דלא כתיב בי' ושחטו פאה"מ משלמים גמירי דלא לישחוט לי' אלא בזמן שהוא פתוח כדתנן בתמיד (דף ל') ולא הי' השוחט שוחט עד שהי' שומע קול שער הגדול שנפתח וכו' וכו' ועוד אומר ר"י ז"ל דהא דקאמר שלא יהא דבר קודם לתמיד היינו למצוה והרי איתא בהדיא בפ' התכלת (דף מ"ט) והא דלא פסלינן בשמעתא משום דהוי קודם פתיחת דלתות היכל י"ל דלא מיפסיל אלא בשחיטה כדכתיב ושחטו אבל במליקה וקמיצה לא עכ"ל עיי"ש באורך והתוס' ז"ל הזה מובא בכמה מקומות וקושית התוס' ז"ל הנ"ל ותירוצם הוא ירושלמי מפורש במס' יומא (בפ"ב) דגרסינן שם ר' יעקב בר אחא אמר חילפי שאל קומץ שנתנו ע"ג מערכת לילה מה הן ר' ירמיה שאל אימורין שנתנו לו ע"ג מערכת לילה מה הן ולא מתניתין היא אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטורת בלבד מתניתין למצוה מה צריכא לי' לעיכובא עכ"ל ועיין במל"מ פ"א מתמידין ומוספין דכתב דבירושלמי מוכח בהדיא דלא מיפסל אלא למצוה ולא לעכובא עיי"ש

הרי מוכח בפירוש דלא מיפסל אלא משום שנעשו בלילה אבל קודם תמיד של שחר לא נפסל דאינו אלא למצוה ולא לעיכובא

וגרסינן במס' פסחים (דף ה' ע"א) רבא אמר אמר קרא לא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים ואימא כל חד וחד כי שחיט זמן שחיטה אמר רחמנא ע"כ ובתוס' ז"ל ד"ה לא תשחט וכו' ועדיין חמץ קיים הקשה רשב"א ז"ל היכי יליף מהכא דחמץ אסור משש שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר תמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא"כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבן תמיד וי"ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם (דף ס"א) חשוב זמן שחיטה מחצות ואילך ע"כ

הרי מוכח מדברי הסוגיא הזה בפירוש דכל מקום דמרבינן זמן שחיטה לא בעינן הזמן הקבוע מדאורייתא לכתחילה אלא לזמן בדיעבד אם בדיעבד כשר חשיב זמנו וכד מרבינן זמן שחיטה נקרא הזמן בדיעבד שלו נמי זמן שחיטה וכן כתבתי בחיבורי מגדל דוד שכן שיטת הירושלמי בר"פ מקום שנהגו דשיטת הירושלמי דאסור במלאכה מדאורייתא אחר חצות ומובא בתוס' במס' פסחים (דף מ"ט ע"א) הירושלמי הזה ושיטת התוס' ז"ל דלהירושלמי מחצות ואילך הוי איסור דאורייתא דנפ"ל מקרא דשם תזבח דאסר הכתוב לעשות מלאכה מחצות ואילך משום שהוא זמן שחיטת הפסח ואינו בדין שתהא עוסק במלאכתך וקרבנך קרב וקשה א"כ למה אסור במלאכה תכף אחר חצות הא זמן שחיטת הפסח הוא לאחר התמיד ובשעת התמיד מותר במלאכה כדמרבי התם מקרא א"כ למה אסור מדאורייתא תכף אחר חצות במלאכה הו"ל למיתסר אחר התמיד א"ו שגם הירושלמי ס"ל כן כיון דבדיעבד כשר הפסח ששחטו קודם תמיד לאחר חצות חשיב זמן שחיטת הפסח תכף לאחר חצות

ועתה לפי אלו הסוגיות שהבאתי הוי קושיא עצומה בשמעתין דקאמר ר' הילא טעמא דר"י יכול הבאה ממש ת"ל עד עצם היום ויכול בשעת קרבן ת"ל עד הביאכם הא כיצד טול מבנתים זמן הבאה דהוא לא משהאיר המזרח ולא מהבאה ממש אלא מזמן הבאה כפירוש המפרש ז"ל וקשה למה לא מותר משהאיר המזרח הא משהאיר המזרח הוי זמן הבאה דהגם דבעינן לכתחילה שיקריב אחר תמיד של שחר הא מ"מ בדיעבד כשר כפי שכתבתי לעיל וחשיב זמן הבאה משהאיר המזרח כפי שכתבתי לעיל א"כ הוי קושיא עצומה מתוך אלו הסוגיות שהבאתי להך שמעתא דידן

ע"כ מתוך חומר הקושיא הנ"ל נראה לפענ"ד דלא כפירוש המפרש דפירש דר' יוחנן ס"ל דעובר בלאו אפילו משהאיר המזרח עד זמן הבאה נלפע"ד דאינו כן דבלא"ה קשה כיון דעצם היום משמע משהאיר מזרח ועד הביאכם משמע אחר הקרבן ממש וכיון דהנך תרי כתובים סתרי אהדדי ע"כ עשה ר' יוחנן פשרה בין הכתובים דהוא דלא ככתוב הבאה ממש ולא ככתוב משהאיר המזרח אלא דתרתי ליתא לא מהאיר המזרח ולא מהבאה ממש אלא באמצע היום בזמן הבאה ואף שמצוה לבצוע מ"מ קשה לומר דהפשרה הוא דלא ככתוב זה ודלא ככתוב זה ותרתי ליתא אלא באמצע היום ואי ס"ל דעד ועד בכלל א"כ הוא בערב וסוף סוף לא יתקיימו ב' המקראות ואם דקרא דעד הביאכם י"ל עד זמן הבאה אבל קרא דעד עצם היום דמשמעו דאי עד ולא עד בכלל או עד ועד בכלל