חנה דוד טו

דשאר מינים שלא כשרו למנחת העומר ואין בעצמם חיובא דהעומר אלא תלוין בעומר דשעורין ע"כ לא איכפית לן במה שהשעורין הוי מין אחר כיון דכל עיקר שהן צריכין להעומר הוא משום שעורין כיון דחייבה התורה להביא עומר מן שעורין הרי הם תלוים בעומר של שעורין אבל חדש וישן כיון דשעורין של חדש בעצמם כשרים למנחת העומר א"כ האיך יתרום מן הישן והא אין תורמין מן הישן על החדש והפירוש הזה הוא המחוור בירושלמי ואין להקשות א"כ האיך תני במתניתן ואם לאו אסורין עד שיבוא עומר הבא משמע דעומר הבא מתירן וקשה האיך יתירם עומר הבא והא אין תורמין מן החדש על הישן ז"א כיון דהישן בעצמו אינו כשר למנחת העומר דעומר בא להתיר החדש וישן אינו מתיר לחדש דישן וחדש אין תורמין מזע"ז וכיון דמישן אינו יכול להביא מנחת העומר של ציבור להתיר החדש של שנה זו א"כ כיון שלא כשר הישן למנחת העומר הרי הוא דומה לשאר מינים שלא כשרו למנחת העומר ע"כ נתרין ע"י עומר של שעורין וה"נ מכיון דהוא עצמו אינו כשר למנחת העומר א"כ ניתר ע"י חדש דהא ל"ל איפכא דהחדש יותר ע"י הישן משום דהחדש אינו כשר להעומר משום דלא מצי להתיר להישן ז"א דהא העומר בא להתיר החדש של שנה זו ולא הישן של אשתקד כדאיתא בפסחים (דף ע"ז) ע"ש ע"כ שפיר כשר החדש להעומר אפי' אי לא הי' מתיר להישן. אבל הישן דלא מצי להתיר רק הישן משל אשתקד ולא חדש של שנה זו אינו כשר למנחת העומר של קרבן ציבור כיון דהישן אינו כשר למנחת העומר משום דלא מצי להתיר החדש ממילא ניתר ע"י חדש: דדמי לשאר מינים שהן נתרים ע"י עומר של שעורין הגם דהוי מין על שאינו מינו משום דכיון שהן בעצמם לאו בני חיובא דעומר דהא אינן כשירין למנחת העומר וה"נ דכוותי' דהא הישן לאו בר חיוב דעומר הוא דהא אינו כשר לעומר רק החדש כשר למנחת העומר והוא מצפה על עומר של חדש ושפיר ניתר ע"י העומר של חדש כיון דהוא בעצמו לאו בר חיובא דעומר הוא וכל חיובו הוא שצריך לעומר הוא ע"י החדש ונמצא דהחדש מחייב להישן בקרבן עומר והגם דאי לא הי' חדש כלל הי' החיוב בישן דהא א"צ להתיר חדש והי' כשר הישן למנחת העומר מ"מ אזלינן בתר השתא דהשתא מ"מ החדש מחייב לישן לקרבן עומר דהחדש עושה ב' פעולות דעושה להישן לאו בר חיובא ורק הוא מחייבו וממילא כיון דהוא מחייבו שפיר תורם עליו ולא הוי ממין על שאינו מינו דכללא הוא בידינו בכל מקום דמין אחד דמחייב למין אחר תורם עליו וה"נ דכוותי'

היוצא לנו מן הירושלמי הזה יסוד גדול דכל עיקר דשאר מינים נתרים ע"י עומר של שעורין ולא הוי ממין על שאינו מינו משום דהשעורין מחייב לשאר מינים לקרבן עומר דמצות עומר בשעורין דווקא א"כ האיך נפרנס להברייתא של ר"י ב"ש ר"י ב"ב דיכול מביא מן כוסמין וש"ש ושיפון ק"ו מה חיטים שכשירין לשאר כל מנחות לא כשרו למנחת העומר כוסמין וש"ש ושיפון שלא כשרו לשאר כל מנחות א"ד שלא יוכשרו למנחת העומר שעורין יוכיחו שלא כשרו לשאר כל מנחות וכשרו למנחת העומר לא אם אמרת בשעורין שמנחת סוטה באה מהן תאמר בכוסמין וכו' שאין מנחת סוטה באה מהן ומסיים הברייתא יצאו החיטים מן הכתוב וכוסמין ושיפון וש"ש מק"ו כלומר מן הק"ו של חיטים הנ"ל וקשה דאם נימא דר"י ב"ש ר"י ב"ב ס"ל דש"ש ושעורין לא הוי מין אחד כי אם ב' מינים כמו דמשמע מתוך פי' המפרשים ז"ל דכל זה עיקר הראיה של ר"י ב"פ דמתניתין אתיא כר"י ב"ש ר"י ב"ב דס"ל דש"ש ושעורין הוי ב' מינים וכן כוסמין ושיפון ס"ל דהוי ב' מינים א"כ יקשה הברייתא ממ"נ דמאי קאמר יכול מביא מן הכוסמין וכו' אם כוונתו דיכול דמביא מן הכוסמין וכו' ולא מן השעורין כיון דלא גמר הג"ש דאביב רק דממעט חיטים מן שתי הלחם ביכורים א"כ יכול דדווקא מן הכוסמין או מן השיפון לבד אבל שעורין אינו כשר למנחת העומר ז"א דא"כ מאי מסיים יצאו החיטים מן הכתוב וכוסמין וכו' מק"ו כלומר מן הק"ו של חיטים וקשה ל"ל כלל להק"ו דהא מכיון דמחדש לן דיש ק"ו מחיטים שכשרו לשאר מנחות לא כשרו למנחת העומר כוסמין וכו' דלא כשרו לשאר כל מנחות א"ד וכו' אלמא דדבר הכשר בשאר מנחות יותר סברא שיהא כשר למנחת העומר וא"כ בתר דמסיק לא אם אמרת בשעורין שכן מנחת סוטה באה מהן תאמר בכוסמין וכו' שאין מנחת סוטה באה מהן משום דכוסמין וש"ש לא הוי בכלל שעורין א"כ לפי"ז לא איצטריך כלל להק"ו לכוסמין וכו' דממנחת סוטה גופיה ידעינן כיון דש"ש לא הוי בכלל שעורין ונמצא דבמנחת סוטה אינו כשר רק שעורין לבד. וא"כ היכא נימא גבי עומר דלא כשרו שעורין כי אם כוסמין וכו' הא אמרינן דדבר הכשר בשאר מנחות יותר סברא שיהא כשר למנחת העומר מן הדבר שאינו כשר בשאר מנחות וא"כ היכי נימא דשעורין דכשר בשאר מנחות דהיינו גבי סוטה לא יהיה כשר במנחת העומר כוסמין וכר דאינן כשירים בשאר מנחות דלא מצינו שום מנחה שבא מן כוסמין וכו' יהיה כשר למנחת העומר יותר מן השעורין וא"כ למה מסיק דיצאו החיטים מן הכתוב וכוסמין וכו' מק"ו כלומר מק"ו הנ"ל של חיטים. וקשה דל"ל להק"ו כיון דמסיק לא אם אמרת בשעורין שכן מנחת סוטה באה מהן תאמר בכוסמין וכו' שאין מנחת סוטה בא מהן לפ"ז בלא הק"ו ידעינן דשעורין כשירין למנחת העומר יותר משאר מינים ומה"ת נימא דשעורין פסולין למנחת העומר וכוסמין וכו' כשירין א"ו דלאו הכוונה ששעורין יהא פסול ורק כוסמין וכו' ז"א דוודאי השעורין כשירין ורק דיכול דאף שאר מינים נמי כשירין כמו שעורין