חנה דוד יא

ושעורין בלבד עי"ש א"כ יקשה להו מהך ברייתא דתני עירב בה שאר מינים עד שיהא רובא דגן וטעמו דגן דאלמא דבעינן רוב דגן דל"ל דמיירי בשאר מינים שאינן של אורז וחיטים ז"א דמ"ש שאר מינין מאורז הלא הכל אחד הוא דהא אורז לאו דווקא. ואין לומר דס"ל לרבנן הנ"ל כמו ר' הילא דשם דס"ל דאף בחיטים ואורז בעינן רוב דגן וברייתא דעירב בה שאר מינים אין הכוונה לשאר מינים שאינן של אורז אלא לשאר המינין שאינן של חמשה מינין עירב בה עיסה של חמשה מינין וס"ל דכל המינין כולן בין חיטים ואורז בין כל המינים כולן עד שיהא רובא דגן ז"א דהא פשטות הסוגיא משמע דר' הילא בשם רשב"ל ממעט בגרירה יותר מן רבנן הנ"ל דאילו רבנן קאמרי דחיטים ושעורין מגרר לכל המינין ור"ה בשם רשב"ל מוסיף דלא שנינו אלא חיטים ואורז בלבד והאיך נוכל לאמר דרבנן ס"ל דבעינן גם בחיטין ואורז רובא דגן ור' הילא ס"ל בשם רשב"ל דאינו מגרר אלא חיטים ואורז הא בשאר מינים מודה דנגרר ברובו דגן א"כ לפ"ז יהיה ר"ה בשם רשב"ל מוסיף בגרירה דהא מה דס"ל דאינו נגרר אלא חיטים ואורז היינו דווקא לענין טעמא דגן בלבד אבל ברובו דגן אף מינים אחרים נגררין ואילו לרבנן אף חיטים ואורז אינו נגרר אלא ברובו דגן ועוד דלא הוי פלוגתתן בענין אחד דהא זה וודאי מאי דקאמר ר"ה בשם רשב"ל דלא שנינו אלא חיטים ואורז הוא בוודאי לענין טעמא דגן לחוד דאילו ברובו דגן אף שאר המינים כן וכמו שכ' בהדיא במראה הפנים דכל עיקר דאמר ר"ה בשם רשב"ל דלא שנינו אלא חיטים ואורז הוא דווקא לענין טעמא דגן והאיך נימא דרבנן דר' הילא מיירי ברובו דגן וס"ל דחיטים ושעורין מגרר לכל המינין ברובו דגן א"כ מאי מחד אח"כ ר"ה בשם רשב"ל דאינו מגרר אלא חיטים ואורז בטעם דגן הא לאו מענין אחד הוא דרבנן מיירי ברובו דגן והוא מיירי בטעם דגן ודילמא רבנן נמי ס"ל דלא שנינו אלא חיטים ואורז דווקא לענין טעמא דגן. והא דאמרי אינהו דאף שעורין מגרר לכל המינים הוא ברוב דגן דלא הוי שום סתירה מן המשנה אלא ודאי באין ספק דרבנן דס"ל דאף שעורין מגרר לכל המינין הוא בטעם דגן וע"ז קאמר ר"ה בשם רשב"ל דבטעם דגן לא שנינו אלא אורז וחיטים דווקא אבל רבנן ס"ל דאף שעורין מגרר לכל המינין בטעם דגן. [ועוד נראה דאפשר לומר דמאן דס"ל דבעינן רוב דגן לא ס"ל הסברא דגרירה. דאי ס"ל גרירה ל"ל רוב דגן ול"ל דברוב דגן אז מגרר ז"א דאי איכא רוב דגן ל"ל הסברא דגרירה כלל. הא בלא"ה בטיל ברוב דטע' כעיקר דרבנן לפי שיטת הירושלמי כמו שנבאר לקמן בע"ה ויש להאריך בזה ובס' נו"י כתב כן דאפשר דלר' הילא דפ"ג דבעי רוב דגן לא ס"ל הטעם דגרירה כמו שכתבתי ולפי זה רבנן דר' הילא בשם רשב"ל דס"ל טעם דגרירה לא בעינן רוב דגן ול"ל דהכי פריך ר' הילא בשם רשב"ל דלא שנינו אלא העושה עיסה מן החיטין ומן האורז ואין נגרר רק אור עם החיטין בטעם לבד. אבל כל המינין אינן נגררין אפילו ברוב דגן ז"א דהא בפירוש תנינן בברייתא דעירב בה שאר מינין עד שיהא רובא דגן וטעמו דגן אלמא דבשאר מינין נמי נגרר ברוב דגן וגם ל"ל דהכי פריך דלא שנינו אלא חיטים ואורז דנגרר ברוב דגן אבל שאר מינים אפילו ברוב אינו נגרר ז"א דהא מברייתא הנ"ל מוכח דעירב בה שאר מינין נגרר ברוב דגן דהא לא קתני התם אורז אלא שאר מינים משמע דהרבה מינים ע"כ יוצא לנו מכל אריכות הנ"ל דלרבנן ד"ה חיטים ושעורין מגררין לכל המינים בטעם דגן והא דקתני במתניתין חיטין ואורז לאו דוקא אלא ה"ה שעורין וכל המינים נגררים בטעם דגן וע"ז פריך ר"ה בשם רשב"ל דלא שנינו במתניתין אלא חיטים ואורז בטעם דגן לחוד אבל שאר מינים ברוב דגן ולא קשה על רבנן מן הברייתא דבפ"ג דעירב בה שאר מינין עד שיהא רובא דגן וטעמו דגן ז"א דיש לתרוצי כמו על רב הונא פתר לה בשאר מינים כלומר דמיירי בהעיסה של שאר מינין שאינו של חיטין ושעורין אלא בג' מינין אחרים של חמשה מינין דהא הברייתא לא קאי על המתניתין של חיטים ואורז (ותיבת בה קאי על העיסה כלומר דעירב בהעיסה של חמשה מינין שאר מינים) ומיירי בהמינים אחרים של חמשה מיני דגן מלבד חיטין ושעורין. ודבר זה ברור לפענ"ד אשר הברייתא הזאת יתורץ אליבה דר"ה דמיירי בשאר מינין שאינן של אורז וחיטין. או אפילו חיטים רק אינו מין אורז וכן לרבנן דר' הילא דסתמא דתלמודא בריש מכלתין יתורץ נמי בשאר מינין שאינן של חיטים ושעורין הגם דס"ל דהא דתני במתניתין חיטים ואורז לאו דווקא דאפילו כל המינין בנותן טעם מ"מ ממעטי מחמשה מינים כל שאינו מחיטים ושעורין ופתרי הברייתא במינין אחרים שאינן של חיטים ושעורין

ע"כ פריך שפיר בירושלמי (פסחים פ"ג) הנ"ל ואל הואיל ורובן חמץ דהכא הוי רובן חמץ וע"ז מתרץ שפיר ר' יוסי בשם ר' אידי אין חימוצן חימוץ ברור והוא מכוון כמו ר' הילא בשם רשב"ל דידן דריש מס' (חלה) דס"ל דלא שנינו אלא חיטים ואורז בלבד אבל שאר המינין אפילו שעורין אינו מגרר דאינו מחמץ חימוץ ברור כמו תפוח שריסקו הנ"ל דמסקינן דחימוצו לא הוי חימוץ ברור כמו כן הגרירה דשאר מינין אינן מחמיצין חימוץ ברור מלבד חיטים ואורז ע"כ משני שפיר אין חימוצן חימוץ ברור כלומר דהשעורין אם כי הן מעצמן הוי חמץ ברור דהשעורין היו שרוים במים קודם כמו שכ' התוס' ז"ל וכל מרבוותא ז"ל כמו שכתבתי לעיל אבל אין השעורין מחמיצין חימוץ ברור ע"כ לא הוי רובן חמץ ולא קשה קושית הגמ' ואלו והן רובן חמץ יהא ח יב וזה ברור וזהו דקאמר הכא אתיא דר' יוסי כר"ה דסוגיא דידן כלומר כמו ר"ה בשם רשב"ל דס"ל דשעורין אינן מחמיצין חימוץ ברור כמו תפוח וכדברינו לעיל נמצא דמימרא דר' יוסי במס' פסחים בירושלמי שם הוא שיטתו דר' הילא