חמודי דניאל צב

עליהם בכל יום כמה פעמים וגם זה דוחק דמאי מהני עירוי הראשין לשני שיבליע השני בכולו כיון שנצטנן בינתיים גם לכאורה אם אינו בן יומו מעיראות הראשונו' מותר ואין כאן מקומו וע"ש בש"ך סי' ס"ט ס"ק ס"ד ע"ש במנ"י הטעם דכל פעם שמערה לקערה הקילוח דוחה התחתון ונוגע א"כ כל התבשיל הוי כדי קליפה עכ"ל אבל שיאסר בשביל זה בכולו בשביל שמערה כמה פעמים אין לנו ולאחר שנפסק העירוי הוי כלי שני וכתב בט"ז סימן צ"ה ס"ק י"ב דבכלי שני אין שיורי מאכל אוסרים אפילו מבפנים כ"ש מבחוץ וע"ש בסי' צ"ב סע"ז בהג"ה ואם נשפך חלב או שאר אסור רותח וכו' ובסי' ס"ח סעיף ט"ו ע"ש בט"ז ובש"ך ואע"ג שהחלב שתחת הקדרה נמס אין ראיה דבמעט חמימות הוא ניתך כמ"ש בתרומת הדשן גבי טפה שנטף מנר של חלב ע"ש בסי' צ"ב סע"ט ובדרכי משה שם ע"ש בתרומת הדשן סי' קע"ו ע"ש שכתב ברתיחה מועטת החלב נמחה

לו בנדון הדגים מלוחים שמוכרים בני עם אחר שמא נמלחו בכלים מיוחדים או שאינן טרפים אלא היה בהם כבשים וכדומה ואם מוכר דג אחד שמא לא היה בתוך הציר ואין מליחה לכלים אלא א"כ כבוש בציר כמ"ש בש"ע י"ד סי' ס"ט בט"ז ס"ק מ"א ע"ש בש"ך ס"ק ס"ח דאפילו אחר מעל"ע ע"ש וקשה על דבריו הא בדבר חריף לא שייך נותן טעם לפגם ע"ש ושמא לא שהה בו מעל"ע דמותר להט"ז וע"ש במג"א סי' תמ"ז סוף ס"ק ט"ז דאוסר ע"ש ואפי' מוכר כלי גדול עם כל הדגים דודאי יש ציר למטה יש להחמיר קצת באותם ששרויים בציר אבל אותם שלמעלה מותרים ואם נתערבו בטלים ברוב דה אין אסורים מחמת עצמם ולא היה חתיכה הראויה להתכבד כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ו סע"ד גבי (לימוני"ש) ע"ש ועוד הא סתם כלי א"י אינן בני יומן ואפי' היו בני יומם לא שכיח כ"כ שימלחו בהם הדגים תיכף בנטיל' האיסור מהם ע"ש במג"א הנ"ל ובש"ך הנ"ל ובט"ז סי' ק"ה ס"ק א' וליכא אסורא אלא משום דבדבר חריף אפי' נותן טעם לפגם אסור כמ"ש וכיון שיש ספק שמא הכלי כשר הוא מותר כמ"ש בט"ז סי' צ"ו ס"ק ח' וכמ"ש רמ"א דבספק יש להקל ע"ש בש"ך ס"ק י"ב והרי הש"ע בכל המקומות בסי' צ"ו ובסי' ק"ג וקכ"ב כתב דיעה הראשונה בסתם דבאינה ב"י מותר ויש אומרים דאסור ובכל מקום הלכה כדיעה הראשונה כמ"ש בש"ך סי' רמ"ב בכללי הפוסקים ע"ש: לו איסור שנשרה בהיתר מעל"ע והיה ס' בהיתר נגד האיסור ואחר מעל"ע לקחו מן ההיתר עד שלא היה ס' נראה דנאסר תיכף אעפ"י שלא שהה מעל"ע אחר שלקחו דהא הבליעה היא אחר מעל"ע וכל אחר מעל"ע בולע תמיד וע"ש בא"ח סי' תס"ז במעשה משרת שהביא דבש ונמצא בו חטה ובספר חמד משה שם ע"ש. ובספר צמח צדק כ' שנכבש יותר מעל"ע הוי כשלוק וכבד אסו' בשלוק ע"ש משמע דכל שנכבש יותר פולט יותר וה"ה לענין יי"נ אם נכבש יין כשר בכלי כשר או עם דבר כשר ואחר מעל"ע נגע בו נכרי נאסר הכלי או ההיתר תיכף וה"ה לענין חמץ בפסח אם נכבש קודם פסח והגיע פסח אע"פ שלא שהה נכבש בפסח נאסר תיכף

לז אם אפו לחם במחבת ונשפך אסור על המחבת מבחוץ לכאור' נראה כיון דהכלי עם הלח' הוא חם בחם בלא רוטב ומהכלי אינו נאסר אלא כדי קליפה כמ"ש בש"ע י"ד סי' ק"ה סע"ז בהג"ה ע"ש בש"ך ס"ק כ"ג ואף על פי שהש"ך מסופק בדבר שמן שמא מבליע בכולו ע"ש בפ"מ שכת' בשם הפר"ח דאפי' בשמן אינו אוסר אלא כדי קליפה או נטילה וע"ש בפ"מ לענין אם ההיתר שמן ויש לו רטיבות קצת ע"ש ונראה דזה לאו כלום הוא דדוקא אם בלעה הכלי תחילה אסור ואח"כ נגעה בדבר חם יבש אינו אוסר אלא כדי קליפה אבל זה שנפל בעוד שהמאכל בתוכו י"ל דהוי כמו אם נפל לתוך התבשיל ממש כמ"ש בט"ז סי' צ"ב ס"ק י"ט והנה לפי זה הקדרה גם כן מותרת דאם מפעפעת לפנים הוי כנפלה לתוך התבשיל ממש ואז גם הקדרה מותרת וכו' ע"ש וכ"כ במנ"י כלל נ"ה ס"ק ב' דהוי כנפלה לתוך התבשיל ממש ע"ש וכ"כ בט"ז שם ס"ק כ"ד לפי שיעור המדומע במים ע"ש משמע דהוי כנפלה למים ממש והקדרה הוי חלק המים כמ"ש בט"ז שם ס"ק י"ט ע"ש דהא אם בלעה הקדרה אסור תחילה ובשלו בה מים וחזרו ובשלו עוד פעם אחרת אפילו קדרה חדשה שנבלע בה אסור דאין צריך אלא כנגד האיסור או קדרה של חלב שאיני בן יומו שנבלע חלב עכשיו דלא בעינן ס' כנגד כל הקדר' אלא כנגד הבלוע בודאי צריך ס' בפע' ב' כמו בראשונ' אפי' לא נימ' שנעש' עכשיו כל הבלוע בקדר' נביל' אלא משו' דלא ידעי' אם פלטה תחילה כל הבלוע בה בקדר' או לא ולא אמרי' ממ"נ כמו שאמרו כאן משו' דפולט מעט מעט דלכך כלי חרס לא מהני להו הגעל' דפולט מעט מעט והכא אמרי' ממ"נ זה ש"מ דהוי כאילו נפל לתוך התבשיל ממש ולומ' דדוק' בתבשיל שיש בו רוט' הוי כאילו נפל' לתוך התבשיל ולא בדב' יבש מנ"ל לומר כן בלא ראי':