חמודי דניאל צא

לא עכבר שנמצא במים אין צריך לשער ס' נגד עורו דגבי אלו שעורותיהן כבשרם לא חשיב עכבר ע"ש בחולין דף קל"ב ע"א וברמב"ם שם הלכו' שאר אבות הטומאה פר' א' הלכה ט' רק אפשר דעור הפרסות ושאר עורות שמנו חכמים שם שהם כבשר גם בעכבר הוא כבש' וצ"ע ואם בשלו במים ערב שבת ועשו כל השבת ולמחרת נמצא עכבר בכלי ולא היה ס' במים יש להתיר מס"ס שמא עתה נפל ואם תמצי לומר קידם הבישול שמא לא נכבש יום שלם וכ"כ במ"א סי' תס"ז ס"ק כ"ה אם בשלו מהמים ואח"כ נמצא חטה מותר התבשיל שמא עתה נפלה ואת"ל קודם שמא לא נתרככה עד עתה ע"ש פירוש שמא נפלה סמוך לבישול שלא היה שהות להתרכך עד הבישול וע"ש בש"ך ס"ק ד' שסיים בצ"ע וע"ש בש"ך סי' נ"ג ס"ק ט"ו דבהפסד מרובה אינו מזיק חסרון ידיעה וצ"ע

לב פעם אחת אכלה החתול נר של חלב ונפלו הפרורים לתוך שאור שעושי' (לבייגי"ל) והשאור הי' כמה (טע"פ) ונתערבו הפרורי' ואי אפש' לבררם ע"ש בסי' ק"ד סע"א בש"ך וט"ז ס"ק א' ע"ש ועוד כשאופים יבטל הפרור בס' בכל (בייגי"ל) דחל' שמן הוא ומפעפע בכולו ואין זה מבטל אסור דאין כוונתו אלא לאפות הפת כמ"ש בט"ז סי' פ"ד ס"ק י"ט וע"ש בסי' ק"ה סע"ה בש"ך ס"ק ט"ו ובט"ז ס"ק י"א ע"ש ועוד אפי' יאסרו כמה (בייגי"ל) בטלי' הם ברוב היתר שאופים מהם הרבה מאות ואין אדם א' אוכלם גם מוכרים הרבה לנכרים ע"ש בסי' ק"ט סע"א ע"ש דאין שם פרורים כל כך שיאסרו הרוב שבהם

לג אם לקחו בקדרה קטנה תבשיל מקדרה גדולה ונמצא שממית בקדרה קטנה אע"ג דלענין אסורא אמרי' כאן נמצא כאן היה כמ"ש בש"ע א"ח סי' תס"ז סע"א בהג"ה ע"ש במ"א ס"ק ט"ז ע"ש דחמירא סכנתא מאסורא כמ"ש בחולין דף י' ריש ע"א ע"ש ברש"י ד"ה ואין דרכה לכסות דאפי' במקום דאיכא למיזל בתר רובא דבאסורא מותר ובסכנתא אסור ורובא דאורייתא והיתר טפי מכאן נמצא כאן היה ואין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב כמ"ש בש"ע א"ח סי' שכ"ט סע"ב וכן בסי' תרי"ח סע"ד אע"ג דבשא' אומדנא אזלי' בתר רוב דיעות בפיקוח נפש אין הולכים אחר הרוב והא דא' אומר צריך ושנים אומרים אין צריך אין מאכילים אותו משום דא' במקום שנים אפי' לענין עדות דלא אזלינן בתר רובא לאו כלום הוא ומ"מ צ"ע דהא דא' לא כלו' הוא דוקא בעדות דגזירת הכתוב הוא על פי שנים יקום דבר אבל באומדנא או ברופאים דתליא מלתא בסברא לכאורה נראה דיותר אין לילך אחר הרוב בא' עם שנים משנים עם מאה אלפים ועוד דהא אם אחד מופלג בחכמה מאכילין אותו אפילו כנגד שנים כמ"ש בט"ז שם ס"ק ה' ש"מ דלא דמי לעדות דאפי' צדיק גדול אינו נאמן נגד שנים א"כ אמאי אזלינן בתר רובא באחד נגד שנים בשוים ואפי' אם חכם יותר מהשנים רק שאינו מופלג משמע דשנים עדיפי ואין הפנאי מסכים כעת לעיין בזה כל הצורך לכך צ"ע עוד בזה וכן בש"ע א"ח סי' שכ"ח סע"י דוקא באחד נגד אחד הא נגד שנים לא ואמאי בפיקוח נפש הוי למיזל לקולא ע"ש

לד אם בשלו בשר הריאה בקדרה או ירקות וכדומה והוא צף למעלה מן המים ולקחו כף טרפה ודחפו למים לא אמרי' דנאסר תיכף כמו חתיכה מקצתה ברוטב בסי' צ"ב סע"ב לרש"י ולר"י ע"ש בסי' ק"ה סע"ז בהג"ה דכלי אוסר אפי' בלא רוטב ע"ש בש"ך ס"ק כ"ג דכאן הוי כמו ניער וכיסה דבא תיכף לקדרה וכל הקדרה מצטרף כמ"ש סימן צ"ב סעיף ג' הנ"ל

לה אם היה מונח קדרה צוננת על השולחן ותחתי' היה חלב מנוטף צונן על השולחן ועירוי תבשיל רותח לקדרה וניתך כל החלב שתחת הקדרה אם נאסר הקדרה או התבשיל ג"כ אם אין בו ס' נגד החלב הנה לרמ"א בסי' צ"ה סע"ג בהג"ה ואם עירו מים רותחין שאינו של בשר ולא של חלב וכו' אפי' היה החלב מבפנים ועירה מים רותחים לתוכו לא נאסר הקדרה כמו דאין הכפות נאסרים זה מזה אעפ"י שהכפות נוגעים זה בזה והכף של חלב נוגע בשומן של כף של בשר כמ"ש רמ"א שם על כפות של בשר ושל חלב ביחד ולא התנה שידוע לו בודאי שלא נגע הכף של חלב בשומן דאי אפשר לידע זה דהא לא במתכוין קא מיירי אלא בסתם הדחה כתב רמ"א דין שלו גם אין הכלי התחתון נאסר אעפ"י שהוא בודאי או של בשר או של חלב ואפי' להחולקים על רמ"א שם ע"ש בש"ך ס"ק כ' ובפר"ח ובשאר אחרונים היינו מבפנים ולא מבחוץ דהא אפילו עירה חלב רותח לקדרה של בשר לא נאסר מן הקדרה אלא כדי קליפה דעירוי אינו מבליע ומפליט אלא כדי קליפה כ"ש שלא יוכל העירוי שמבפנים להבליע החלב שמבחוץ שאינו בתוך כדי קליפה ודז"ל כיון דמערה התבשיל עד שנתמלא הקדרה מקרי עיראות הרבה ובולע בכולו כמ"ש בט"ז ס"ק י"ב דא"כ לא משכחת עירוי שיאסר כדי קליפה אלא בקילוח ראשון וכל הפוסקי' לא חלקו אלא ודאי דוקא (בטעלי"ר) כת' הט"ז כן דמערי'