חמודי דניאל פט

נבילה אבל בבשר בחלב דהוא דאורייתא כיון שנתערבו יחד נעשו כחתיכה אסור מה לי אם הוא חשוב או לא ועוד דלא ידעינן כמה חלב נבלע בכדי קליפה ההיא וכל החלב שנבלע בכדי קליפה נעשה נבילה ומשום הכף לא היה אסור כל כך אע"פ שגם בכלי אמרינן תתאה גבר כמ"ש בש"ע י"ד סי' ק"ה סע"ג בהג"ה ע"ש בש"ך ס"ק י' דעת מהרש"ל וא"כ נאסר החלב מהכף כדי קליפה מ"מ כשהקליפה פה מתערבת אין צריך אפי' ס' כנגדה כמ"ש בש"ך סי' צ"א ס"ק ח' ואפילו להט"ז דמחמיר שם בס"ק ד' מ"מ אפשר יהיה בחלב ס' נגד הקליפה ההיא ע"ש בש"ך סימן ס"ט ס"ק ס"ה ולא בעינן ששים כאן אלא כנגד צד החיצון של הכף הנוגע בחלב דצד הפנימי של הכף נוגע במאכל ומבליע במאכל ולא בחלב והטעם היוצא מן המאכל לחלב הוי נותן טעם בר נותן טעם אע"ג דהמאכל נוגע בכן כמ"ש בטורי זהב בי"ד סי' צ"ד ס"ק ז' וסי' צ"ה ס"ק ח' ובמ"א סי' תנ"ב ס"ק א' ע"ש ועוד דהא אנן מחמרינן אם עירה מכלי ראשון של בשר על כלי של חלב ושניהם בנ"י כמ"ש בש"ע י"ד סימן צ"ה סע"ג בהג"ה ע"ש ומכ"ש עם חלב גופיה ואפשר דהוא הדין כשנתן הכלי ראשון לתוך המאכל כמו הכא אע"ג שיש לחלק דבעירוי נשאר הכלי העליון בחמימותו אבל כאן נתקרר בתחתון אפשר דאין לחלק בכך כיון דאינו ידוע טעמו של רמ"א במאי דאסר העינוי כמ"ש בש"ך שם ס"ק ה' ולפי טעמו של הט"ז שם ס"ק י"ג אפשר דכל שכן דשייך כאן ששלשתן הם במקום א' הכלי והמאכל והחלב. וצריך להתיישב בדין זה מאוד דאם היה מעט חל' ודבר גוש לעולם הוא כאל"ר כמ"ש בש"ך סי' ק"ה ס"ק ה' א"כ מחמם את החלב והוי על כל פנים ככלי שני ואנן אסרינן אפילו כלי שני אם לא בהפסד מרובה או לכבוד שבת כמ"ש בט"ז סי' ק"ה ס"ק ד' ע"ש

כה בש"ע י"ד סי' ק"ד סע"א בהג"ה ודוקא שרץ יש לחוש ע"ש אם חתכו עיסה שקורין (פרעי"ל) בסכין שאינו נקי מבשר ואפשר שהיה מעט בשר על (ההקתעס"ר) ונכנס לעיסה ובשלו בחלב מות' דבטל הוא ואפי' נימא שאותו עיגול שיש בו מעט הבשר נעשה נבילה מטעם אשור דבוק כמ"ש בט"ז סי' צ"ב ס"ק י"ב ע"ש הלא העיגול קטן הוא מאד ונטל במינו בעיגולים אחרי' ביות' מאלף ואפי' נכנס הבשר לשלש או ארבע עגולים בטלים הם ויש כנגד כל העיגולים שנכנס בהם הבשר ס' ויש להשליך מעט מן העגולים לחוץ כמ"ש סי' ק"ט סעיף א' בהגה שניה ע"ש כמו כל מין במינו דצריך להשליך א' מהם ע"ש וקודם שבישלו אותם בחלב אם מהני להשליך מעט ולבשלם בחלב דכיון שנתערב ובטל מדאורייתא דאע"פ שהבשר שאינו מינו עם העיסה בטל ברוב ומדרבנן בעי ס' כמ"ש בסי' ק"ט ע"ש בבית יוסף דכל יבש ביבש מדאורייתא בטל ברוב ע"ש בטור סי' ק"ט שכתב פלוגתא ביה אי בעינן ס באינו מינו ע"ש להרא"ש דסבירא לי' דכל שנתבטל ברוב נעשה היתר גמור ע"ש בסי' ק"ט סע"ב בהג"ה ובטור ובית יוסף שם הכא נמי נעשה היתר גמור דהיתר בהיתר נמי שייך ביטול ברוב כמ"ש בסי' שצ"ט סע"א אע"ג דצמר גמלים וצמר רחלים שניהם היתר הם. וע"ש בש"ך ס"ק א' שכתב היתר בהיתר לא שייך ביטול היכא דעכשיו נעשים גוף א' של איסור אבל כשלא נעשים גוף א' של אסור מותר ואין לומר דמבטול אסור לכתחיל' כשמבשל בחלב דהא כזית חלב שנפל למים מותר ליתנו לבשר ע"ש בסי' צ"ט סע"ו בהג"ה ע"ש בש"ך ס"ק כ"ב מ"ש לכתחילה מותר ליתנו והיתר בהיתר שייך ביטול ואין לומר משום דשם נתבטל בס' וכמי שאינו לאסור דמי הא חלב לבשר אסור ליתנו אפי' לאלף אלא ודאי משום דכבר נתבטל א"כ הכא נמי ואפש' דמ"מ יש לחלק בין לח שנתבטל בס' דכמי שאינו דמי אבל יבש הרי הוא בעינו ואסור ליתנו לחלב ע"ש במ"א סי' תמ"ז ס"ק י"א דיבש ביבש עכ"פ החמץ בביתו ולהרא"ש מותר ע"ש גם כאן להרא"ש אין זה מבטל אסור כיון שנעשה היתר ואפש' שאין כוונתו לבטל החיסור אלא לבשל העיגולים ובפרט שהשליך מעט מהם וא"כ שמא אין כאן איסור כלל ע"ש בש"ך סי' קט"ו ס"ק כ"ח אלא דאיתה השלכה אינה מועלת יפה דאם נכנס הבשר בג' או ד' עיגולים אין סברא לומר שכשהשליך מעט דוקא אותם שנכנס בהם הבשר השליך אדרבה בודאי לא השליך עולם ע"ש במ"א בסי' הס"ז ס"ק ד' בד"ה כת' הב"ח דמהני השלכת הדגן אף על שקטנים הם ומתערבים וע"ש בפר"ח סי' תס"ז סע"ב בד"ה ומ"ש אסור ולא מהני ס"ס וכו' דפליג על זה וכתב דדבר רחוק לומר שאכלו כל המבוקעים ע"ש וכן משמע בסי' רצ"ט סע"א דכשנתערב צמר גמלים עם צמר רחלים והרוב צמר גמלים מות' לערבו עם הפשתן ע"ש היטב ולא אמרי' דהוי מבטל איסור לכתחיל' וע"ש בט"ז ס"ק א' דלא קשה לי' להדריש' אלא בסיפא אם נתערב צמר עם פשתן דמביא מין אחר ומבטלו דשם כיון שיש כאן איסור דהא נתערב צמר עם פשתן שייך לומ' אין מבטלין איסו' לכתחיל' אבל כשנתערב תחילה היתר בהיתר ונתבטלו ונעשה כולו צמר גמלים לא