חמודי דניאל פו

כאלו נפלה לתוך התבשיל ממש ואסור אפי' דעבד אם נתנו לתוך הבשר ע"ש בסי' צ"ב סע"ה דהא כתב בש"ך סי' צ"ז ס"ק ב' דאפי' אינו זב תחת הפת אסור שמא פעפע בכולו ע"ש והיינו אותו ספק עצמו שכתב בש"ע סי' צ"ב סע"ה ואי אמרי' דלא הוי על הפת אלא נותן טעם בר נותן טעם אמאי יהיה הפת אסור אפי' דעבד הא אם נתן הפת לבשר ממש מותר בדעבד כמ"ש סי' צ"ה סע"א כ"ש דלא לאסור אותו דעבד שמא יאכלנו עם בשר ואפי' אם נפל נגד הריקן מ"מ שמא מפעפע בכולו וע"ש בש"ך סי' צ"ב ס"ק י"ח שכ' דהוי כאלו נפלה בתבשיל ומ"מ א"צ אלא ס' נגד הטיפה דכולו הית' הוא ולא שייך לומ' חתיכה נעש' נבילה

יח כתב בטור י"ד סי' צ"ז אין לשין העיסה בחלב ואם לש כל העיסה אסור ואי עבדינהו כעין תורא שרי פרש"י שלא לש אלא דבר מועט עוגה קטנה ורב אלפס פי' שעשה בהן שינוי פירוש צורות כעין השור וכיוצא בו שמתוך כך יזכור שיש בה חלב ע"ש מזה נראה דה"ה אחר האפיה אם עשה שינוי או חקק תיבת חלב סביב הלחם בענין שאע"פ שיאכלו ממנו ישאר השינוי לעולם מותר דמאי שנא שעשה שינוי בעיסה או אח"כ ולכאורה קשה דא"כ אמאי אמרו לש כל הפת אסור אמאי אמר אסור כיון דאית' ליה תקנתא וכן בפסחי' דף נ' אסרה רבא בר אהילאי למכלא לרפתא אפי' במלחא דילמא אתי למכלי בכותחא משמע שאסרו לעולם אין זה ראיה דהכי אמרו בכריתות דף כ"א אמר רב דם דגים שכנסו בכלי אסור מתיבי דם דגים וחגבים מותר ומשני דלית בהו קשקשים לכך אמר רב אסור ע"ש אע"פ דיש תקנה דיניח בהם קשקשים ויהיו מותרים וצ"ע דבאו"ה כלל וסי' ל"ט כתב והא דשרינן פת שנאפה עם הפשטיד' היינו דוקא שנאפה הפשטידא במחבת אבל אם הפשטידא בלא מחבת הפת אסור בדעבד עם בשר וכתב האו"ה דצריך לחותכו ולמכרו לנכרים ע"ש משמע דלא מהני שום תקנתא

יט כתב בש"ע י"ד סי' צ"ג טיפת חלב שנפלה על הקדרה ע"ש ונראה בקדרת איסור שאינו בן יומו ובשלו בה דבר חריף ונפלה טפה על הקדרה יש להתיר הקדרה אם יש ס' נגד הטפה דהא ספק אם מפעפע לפנים ע"ש בט"ז דמן הדין הקדרה מותרת אלא חומרא בעלמא הוא ואפילו אין ס' יש להתיר הקדרה. והתבשיל כיון דספק הוא אם מפעפע ובספק מותר כמ"ש סי' צ"א אם יש ספק אם נחתך בסכין של איסור אזלינן לקולא וכתב שם בש"ד הטעם כי סברות והוכחות גדולות כתב מהר"מ דדוקא בקורט של חלתית אמרי' חורפי משוי' לה לשבח ע"ש

כ בש"ע י"ד סי' צ"ג וצריך לשער נגד כל הקדרה לאו דוקא דהא בשלו עם מים ואין צריך לשער אלא לפי ערך כמ"ש בט"ז סי' צ"ב אלא דלמא אתי לאשמעי' דלא סמכינן אטעימה או בקדרה של מתכת לא משערינן במאי דנפקא מיניה אלא צריך לשער בכל הקדרה ואח"כ משערינן לפי ערך ובזה מתורץ מה שכתב הש"ך ואע"ג דמשמע בכמה דוכתי דאין במה שבתוך הכלי ס' נגד כל הכלי ע"ש דבאמת אין צריך לשער אלא לפי ערך בש"ע י"ד סי' צ"ג אבל שאר דברים מותר לבשל בה ע"ש הטעם דהבלוע לא נעשה נבילה מעולם ואף שנותן טעם לפגם אסור לכתחילה מ"מ הבלוע לא נאסר מעולם ע"ש ולפ"ז אסור לבשל בה דבר חריף דעכשיו יהיו טעם בשר וטעם חלב לשבח ונעשה עכשיו נבילה ואם בשלו בה דבר חריף אסור לבשל באותו קדרה אפי' שאר דברים לעולם אפי' אינו בן יומו דהא היה בה פעם אחר איסור לשבח

כא אם שרו בשר במים מעל"ע ואח"כ נתנו חלב לתוך המים נראה דהבשר נאסר תיכף אע"פ שלא נשרה בחלב מעל"ע כמ"ש ברא"ש בע"ז פרק השוכר את הפועלים יש רוצים להתיר להגעיל אפי' כלי בן יומו אע"פ שאין ס' במים ובלבד שישים הכלי במים בשעה שהן רותחין ומביאין ראיה מפרק כל הבשר כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב בשר אסור וחלב מותר משום דמבלע בש' מפלט לא פליט בש' את החל' שבלע עד דנח מרתיחתו א"כ ה"נ מבלע בלע המים את פליטת הכלי מפלט לא פלטו לתוך הכלי ולאו כלום הוא לא שייך לומר בשמנונית המתערב עם המים דודאי בכל מקום שהמים נבלעים השמנונית נבלע עמהם דדבר לח המתערב אינו נפרד זה מזה ע"ש ולכאור' לא משמע קצת הכי גבי קערות שהודחו ביורה חולבת שכתב הר"ן דמאן לימא לן שלא יתערבו פליטת הבשר ופליטת החלב בלי אמצעית המים הלכך לא הוי נותן טעם בר נותן טעם ע"ש ולהר"ן ספיקא הוא לכך יש להחמיר כאן דשמא אינן נפרדים זה מזה ואפשר שיש לומר כשנתנו החלב לתוך המים המים מתקררים ואינן נבלעים וצ"ע

כב בש"ע י"ד סי' ק"ה וכל זה בשני חתיכות ע"ש ואם יבשו מלח בכלי חולבת במקום חם ואח"כ מלחי באותו מלח בשר נראה דהבשר מותר דהא לא נבלע במלח אלא כדי קליפה כמ"ש בש"ך ע"ש וא"כ אותו מלח שהיה אצל הכלי שנאסר בטל אח"כ ברוב המלח שבאמצע