חמודי דניאל פה

צריך לשער אלא כנגד מה שנתחב ע"ס הכא נמי אע"פ שנרתח הכיסוי על הקדרה אין צריך לשער ס' אלא כנגד מה שנתחב מן הכסוי בתבשיל ולא כנגד כל הכיסוי דמאי שנא כיסוי מכף ונגד זה יהיה ס' ומותר לאכול עם חלב דהא לא חלקו בכף אפי' שהה הרבה בקדרה ונתחמם הרבה והפוסקים למדו זה מהא דאמרו בישל במקצת כלי צריך הגעלה בכל הכלי דוקא בקדשים מגזירת הכתוב ולא בשאר אסורים אלמא דאינו מוליך בליעתו בכולו ע"ש אלמא דאפי' בבישול שנתחמם הכלי אצל האש לא אמרינן שמוליך בליעתו בכולו אלא דא"כ אמאי צריך לשער נגד כל הקדרה כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ג סע"א ע"ש בש"ך ס"ק א"ב ומשמע דאין חילוק בין אם הקדרה עבה הרבה או דקה צריך לשער נגד כילה דהא סתם כתבו דצריך לשער נגד כולה ואמאי לא נבעי לשער אלא נגד מה שנתלחלח מן הקדרה בתבשיל כמ"ש גבי כיסוי דמאי שנא כיסוי או קדרה שניהם מסבבים את התבשיל וצריך עיון בזה הרבה ע"ש בפרי מגדים שם סימן צ"ג

טו כתב בש"ע י"ד סי' פ"ט והמנהג הפשוט במדינות אלו ע"ש ומי שאינו מברך ברכת המזון כגון נדה ויולדת כמ"ש בש"ע א"ח סי' פ"ח ע"ש ואע"ג שכתב במ"א שם שתברך בלחש מ"מ פעמים ביולדת אין מקומה נקי וכדומה או מי שאכל פחות מכשיעור אין צריך לברך ברכה אחרונ' כמ"ש במ"א סי' ר"י ע"ש נראה דהסלוק הוי לפי הענין כל שנראה שסלק עצמו מסעודה ראשונ' מותר לאכול חלב דהא בתוספ' בחולין בפר' כל הבשר כתבו אלא אפי' לאלתר אם סלק השולחן וברך מותר דלא פליג רבנן ע"ש והפוסקים לא הזכירו סלק את השולחן משום דדוקא בזמניהן שהיו נוהגי' כן כמ"ש במ"א סי' קע"ז היה קפידא בדבר זה אבל לדידן בברכת המזון לחוד הוי סעודה אחרת א"כ ה"ה מי שאינו מברך ברכת המזון הוי בדבר אחר סי' לסעודה אחרת ואפשר דגם בזמניהן היה ברהמ"ז לחוד סימן לסעודה אחרת והתוספ' שהזכירו סלק את השולחן אורחא דמלתא קאמר ודוחק ועוד דא"כ מי שאינו מברך ברכת המזון לעולם יהיה אסו' לאכול חלב דהא כת' בש"ך שם וכתב מהרש"ל שם דלכולי עלמא אם לא סלק וברך אפי' כל היום כולו אסיר ע"ש ונראה דמי שנוהג להחמיר על עצמו כמו אביו של מר עוקבא שלא לאכול בשר עד למחר כי השתא ע"ש בגמרא צריך להמתין כ"ד שעות שלימות כמ"ש בגמרא עד למחר כי השתא ע"ש ואפילו למ"ש ביש"ש דטעמו היה דגם הוא סבר דבאותו סעודה אסור ובסעודה אחרת מותר אלא דסבר דמ"מ דמסעודה לסעודה הוי כ"ד שעות כמו דרך השרים והאסטניס שאוכלין פעם אחת במעל"ע ע"ש וא"כ לכאור' דאין צריך להמתין כ"ד שעו' בצמצום דודאי אותן הנוהגין לאכול פעם אחת במעל"ע אין מדקדקין כ"כ שלא לאכול עד נ"ד שטות שלימות מ"מ נראה להחמיר דהא למר עוקבא נמי צריך להמתין מסעודה לסעודה דהיינו כמו דרך כל אדם שאוכלין פעם אחד בבוקר ופעם א' בערב ובודאי דגם אותן בני אדם אין מדקדקין כ"כ להמתין דוקא ו' שעות שלמו' ואפ"ה כת' הרמב"ם דבעינן ו' שעו' ע"ש וכ"כ בש"ע ונא חלקו אם אוכל פעם אחד בבוקר ופעם ח' בערב או שאוכל שני פעמים ביום אלא לעולם צריך להמתין ששה שעות והטעם דאם נימא כמו שדרך בני אדם לאכול בבוקר ובערב א"כ נתת דברך לשיעורין דלפעמים יאכל בערב קודם ששה שעות ולפעמים אחר ו' שעות וכן יש בני אדם שממהרין לאכול בערב ויש בני אדם מאחרין ועוד דאם יאכל ביום שני פעמים כיצד ישער לכך קבעו זמן קביע לעולם ששה שעות וא"כ הכא נמי במי שמחמיר לשהות מעת לעת צריך להמתין כ"ד שעות שלימות

טז כתב בש"ע י"ד סי' ק"ה סע"א וספק כבוש אסיר מלבד בבשר בחלב דאזלינן לקולא דמן התור אינו אסור רק בבישול ממש ע"ש ונראה דאם ספק אם נכבש חלב בקדרה של בשר אסור לבשל בי בשר דכשיבשל בו יהיה דאורייתא ומ"מ נראה דמותר להשהות הקדרה שלא יהא בן יומו ואח"כ מותר לבשל בו בשר דהא כשאינו בן יומו אינו אלא ספק דרבנן ואע"ג דכתב בפר"ח סי' ק"י בכללי דיני כ"ס דאם בשלו ספק טרפה בקדרה לא מהני להשהות הקדרה מעל"ע כיון דמצד האיסור עצמו הוא ספק דאורייתא ומצד אחר בא לי שהוא מדרבנן אבל כאן דמתחיל' נמי לא היה אלא מדרבנן מות' להשהות דלעולם לא היה כאן איסור דאורייתא וע"ש בבלי בכללי דיני ס"ס שכתיב דבכלי חרס יש להקל אפי' נתבשל בו ספק טרפה ע"ש ואם בשלו בקדרה דבר שיש בו פלוגתא נראה דמהני שהיה מעל"ע אע"ג דהספק הראשון היה מן התורה כמ"ש בסי' ס"ו גבי דם בצים דאע"ג דהספק הראשון היה מן התורה מ"מ מהני אם נתערב אח"כ דם דסמכינן על אותו מ"ד דדם ביצים מדרבנן ע"ש בט"ז וע"ש בש"ך ע"ש

יז אם בשלו ירקות בקדרה ונפל טפת חלב על הקדרה מבחוץ ואין ס' נגד הטפה לא אמרי' ד' ירקות הוי נ"ט בר נ"ט אלא אמרי' שמא פעפע הטפה לפנים והוי