חמודי דניאל פד

בבישול והנאה שאינו בן יומו אטו בן יומו כמו דלא גזרו בבשר חיה ועוף אלא באכילה אטו בשר בהמה ולא בישול והנאה אעפ"י שגם הם דאורייתא והטע' דבאכילה היצר הרע מתאוה גם הוא דבר הצריך לאדם הרבה גזרו אטו בהמה אבל בישול אין בו תאוה וכן הנאה אין בו תאוה כל כך כאכיל' א"כ איכא למימר נמי כשגזרו על קדרה שאינה בת יומא אטו בת יומא לא גזרו אלא על האכילה שלא יבשלו לאכול בקדרה שאינה ב"י שמא יבשלו לאכול בקדר' ב"י אבל משום אסור בשול והנאה לא גזרו ע"ש ברמב"ם הלכות מאכלות אסורות פר' ט' הלכ' ד' ע"ש שכ' דאסרו בשר חיה ועוף שלא יבואו לאכול בשר בהמה ע"ש בש"ע י"ד סי' פ"ז סע"א בהגה וסע"ג ובסי' צ"א סעיף ח' ע"ש בסי' פ"ו סעיף ו' בהגה יש אומרים דאסור לחתות אש תחת קדרה של א"י אע"ג דסתם כלי של א"י אינם בנ"י ואפי' מבשל עכשיו בשר אינו בן יומו מתבשל החלב או שמבשל עכשיו שאר דברים אינו בן יומו מבשר בחלב אפי' הכי יש ליזהר מיהו הש"ך כתב שם ס"ק נ"ח דאין העולם נזהרין ואפשר דוקא שם דאינו ידוע שבישל בו הנכרי בשר או חלב דבר האוסר ומ"ש שם הש"ך הוא הדין שאר דברים דזיל בתר טעמא אפשר שאין מחמירין אלא כשא' מהם בעין אבל בשביל שבלוע בקדרה בשר וחלב ושניהם אינם בני יומם דהא כל קדרה של א"י בחזקה שאינה בת יומא מחזקינן לה מטעם ס"ס ועכשיו נותנים שניה' טעם לפגום בתבשיל הזה אפשר דלא נהגו להחמיר וראיה לזה דהא רמ"א כתב כאן דברי יש אומרים ובס' צ"ג סעי' א' כתב אבל שאר דברים מותר לבשל אפי' לאכול והא דאסור שם לבשל בשר או חלב היינו כדי לאכול אבל מאסור בישול לא מיירי שם ואפי' מאי דכתב הש"ך שם ס"ק ג' דדעת רמ"א דממנהג אסור לבשל אפילו שאר דברים אפשר היינו לאוכלה ולא בשביל אסור בישול ומ"ש בסימן צ"ה סעיף ג' בהג"ה והמים נוהגים בהם אסור לכתחילה אפש' דוקא לאכילה אבל להנאה אפי' לכתחילה לא מחמרי' אם נימא דמותר לבשל לכתחילה בקדרה של בשר שאינו בן יומא חלב ש"מ דלענין בישול אפי' לכתחלה לא מחמרינן והנאה כבישול הוא דהא בהני דמותר בישול בחיה ועוף גם הנאה מותרת ושם מותר בבישול אפי' לכתחילה בלא שום דוחק דהא סתם מותר אמרו ע"ש: ואם הקדרה בת יומא מבשר לבשל בה חלב או אפכא או שהיא בת יומא מבשר בחלב לבשל בה שאר דברים אם נימא טעם כעיקר דאורייתא אסור מדאורייתא לבשל אפי' כדי להאכיל לנכרים אבל אם נימא טעם כעיקר דרבנן דלא גזרו אלא באכילה כמ"ש לעיל מותר אלא דנראה דבבשר בחלב לכולי עלמא טעם כעיקר דאורייתא כמ"ש בחולין דף ק"ח ע"א אמר אביי ש"מ טעמו ולא ממשו בעלמא דאורייתא דאי סלקא דעתך דרבנן מבשר בחלב מאי טעמא לא גמרינן דחידוש הוא ע"ש כל הענין דמבואר דבבשר בחלב לכולי עלמא דאורייתא ע"ש

יג פעם אחת נשפך מקדרה של בשר עד סמוך לקדרה של חלב ויש ספק אם בא תחתיו יש אומרי' דלא הוי ספק כיון שהיה קרוב כל כך יותר מצוי שבא תחתיו וליתא דהא בודאי צריך להיות מקום שנפסק הקילוח כאן או כאן ומה לי סמוך לקדרה או רחוק ממנו ומה שחלק הפר"ח על הט"ז בסי' פ"ד ס"ק ט"ז דאין סברא שבשעה קטנה יתהו' המילבין אע"ג דבודאי יש זמן שמתהווים המילבין וקודם לא יהיו ושמא עכשיו היא הזמן אפשר שבזמן החום הגדול אין סברא לומר כן אלא מדמצאו עכשיו מילבין גם מקודם היו וא"כ יש להתיר גם הקדרה דלא מחזקינן רעותא לומר דבא תחת הקדרה כמ"ש רש"י בחולין דף מ"ח ע"ב בד"ה לחבירו אתמר ע"ש ועוד דאיכא ס"ס שמא לא בא תחתיו ואפי' בא שמא יש ס' בקדרה לגד מה שבא תחתיו וכשיש ס' חומרא בעלמא הוא לאסור הקדרה כמ"ש בט"ז סי' צ"ב ס"ק י"ט ובמנ"י כלל וסי' נ"ה נ"ו ס"ק ב' ואע"ג דמחומרא אסור הקדרה נגד החומרא סגי בספק אחד שמא לא בא תחת הקדרה כלל וא"כ כיון שיש כאן מה שמדינא אסור באין ס' ומה שמחומרא אסור אפילו ביש ס' ויש ס"ס נגד הדין וספק אחד נגד החומרא הוי כמו ס"ס נגד דאורייתא וספק א' נגד דרבנן דמותר כמ"ש בש"ך סי' ס"ו ס"ק י' ע"ש והמאכל בודאי מותר דיש ג' ספיקות שמא לא בא תחת הקדרה ושמא לא פעפע דספק הוא אם מפעפע לפנים כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ב סע"ה ע"ש בטור ובית יוסף ושמא היה ס' ומותר ע"ש בפר"ח סי' נ"ב ס"ק י"ט אם כלי זה שנפלה עליו הטפה הוא כלי שמשתמשים בו בשפע ואי אפשר לבא לידי נתינת טעם מותר להשתמש בקדרה לכתחילה כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ט סעיף ז' וסימן קכ"ב סעיף ה' ע"ש

יד פעם אחת לקחו כיסוי של בשר שאינו בן יומו וכיסוי קדרה של חלב שבשלו בה ירקות בת יומא ואין ס' נגד הכיסוי דאסור לאכול עם חלב כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ד בש"ך ס"ק י"ח ובט"ז ס"ק ח' לכאורה נראה דלפי מ"ש שם סע"א דאפי' בכלי מתכות שהם מקצתו חם כולו אין