חמודי דניאל פב

טעמים דהא בודאי לא נתערבו הטעמים אהדדי בלא תערובת מים דהא טעם שני שביורה נתערב תחיל' במים וגם שני שביורה שבא אל המים עמד תחילה בהיתר ולא נאסר תיכף ע"ש בש"ך סי' צ"ה והא דאסרינן בש"ע י"ד סי' צ"ה קערות של בשר שהודחו ביורה של חלב ע"ש משו' דכל שלא נתכוין להגעלה אינו כלום כמ"ש בב"י סי' צ"ד ע"ש שכתב הרבה טעמים על זה שמא לא הורתחו המים כראוי תחילה ושמא לא היתה היור' מלא' תחיל' וכשהניח הכלים לתוכה נתמלאה ובאו שני הטעמים ביחד ולכאורה צ"ע כיון דמתערבין הפליטות יחד א"כ מאי מהני שיש ס' במים כיון דאין ס' בפליטת היורה נגד פליטת הכף נאסרה פליטת היורה ונעשה נבילה ובעינן ס' נגד פליטת היורה וליכא למימר דפליטת הכף נתבטל בכף קודם שבא אל פליטת היורה דע"כ צ"ל דהחששא היא שמא יתערבו שני הפליטות תיכף דאם יבא אל המים תחילה יהיה תיכף נ"ט בר נ"ט דהיתרא וצ"ל אעפ"י שמתערבים שני הפליטו' יחד מ"מ כל פליטה נותן טעם בכל מה שביור' ולא בפליט' שניה דוקא וא"כ פליטת הכף בא אל פליטת היורה לפי ערך בכל מה שיש ביורה ובטל בס' ולכך נראה דאפי' תחבו ביורה כמה כפות של בשר בני יומן בזה אחר זה מותר אע"ג דאמרי' דהאסור חוזר ונעור כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ט ע"ש מ"מ כאן כיון דמתחילה נתבטל טעם הכף בפליטת היורה בס' כמ"ש לעיל ע"ש א"כ נעשו כל המים נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא ממין היורה וא"כ אעפ"י שתחב אח"כ כף אחר של בשר וגם בא אח"כ גם כן פליטת היורה מחדש כגון בקדרה של חרס דפולט תדיר בטל נמי פליטת הכף של עכשיו בפליטת היורה ובמים בכל א' לפי ערך כמ"ש לעיל ע"ש ועוד דעיקר החשש הוא שלא יתערבו שני הפליטות ביחד תיכף קודם שיתערבו במים אבל כל שנתערב במים תחילה אין חשש שוב ולכך אין מצטרפין פליטת הכף הראשון שבא תחילה אל המים ונעשה נ"ט בר נ"ט אל פליטת הכף השני ואפי' בשלו מים בקדרה חדשה ותחבו בה כף של בשר בן יומא ולא היה ס' במים נגד הכף ואח"כ תחבו בה שני כפות בנ"י אחד של בשר וא' של חלב ולא היה ס' נגד הכף של חלב והיה ס' נגד הכף של בשר לא מצטרפין פליטת הכף הראשון של בשר כיון שבא תחילה אל המים ונעשו המים נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא ומותר לאוכלו עם בשר וכ"ש לשומו בכלי של א' מהם דהא לכך כשתחב שני הכפות בזה אחר זה אין לחוש כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ה ע"ש ברמ"א שכתב ודוקא שהודחו ביחד ובכלי ראשין ע"ש והטעם שפליטה ראשונ' נתערבה במים ונעשו המים נ"ט בר נ"ט דהיתרא ואקלש הטעם ואין ראוי לחול עליו שם חדש מבשר בחלב ע"ש ואע"פ דשני הטעמים אוסרין זה על זה וכ"ש אלו שני הכפות ששניהן מין אחד דהיתרא דאין מצטרפן וכיון שפליטת הכף הראשון בא תחילה אל המים ולא היה בו כח לאסור שהיה במים ס' נגדו ונתערבו כל הפליטות במים ונקלש הטעם אינן ראוין עוד להצטרף אל הטעם החדש שבא עכשיו מהכף השני וכן לטעם השני שכתב הר"ן ועוד דמאי דשרינן נותן טעם בר נותן טעם ע"ש בש"ע י"ד סי' צ"ה בש"ך ס"ק ה' א"כ כאן נמי הפליטה של הכף הראשון עמד תחילה בהיתר והוי נותן טעם בר נותן טע' ולא מצרפינן ליה וע"ש בחידושי אנשי שם דמפרש טעם השני של הר"ן מפני שהיה למים שעת הכושר וכאן היה למים שעת הכושר מפליטה של הכף הראשון אבל מ"ש שם עוד בחידושי אנשי שם ומיהו בל הכי לא דמי לדגים שעלו בקערה ע"ש משמע מדבריו דאפי' הדיחו הכלים בזה אחר זה אסור דבמים לא שייך כלל נותן טעם בר נותן טעם דמים לא בלעי הטעם אלא הטעם בעין במים דהא כתב ולא דמי לדגים שעלו בקערה ע"ש משמע דאפי' באותו ענין דדגים שעלו בקערה שהוא בזה אחר זה לא דמי מים ע"ש אין כן דעת כל הפוסקים אלא דבמים שייך נמי נותן טעם בר נותן טעם ולכך אם הודחו בזא"ז מותר כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ה ע"ש ברמ"א

ה כתב בש"ע י"ד סי' צ"ב סע"ח מחבת של חלב ע"ש אפשר דמיירי שלא היתה המחבת בת יומא דאי היתה בת יומא צריך ס' נגד טעם הנחלט מהמחבת לתוך החלב דאפש' דלא שייך בזה נותן טעם בר נותן טעם דבמינו מתחזק הטעם ואינו נקלש כמה שכתוב בש"ע י"ד סי' ק"ב ע"ש בטורי זהב ס"ק ה' עי' שם בשולחן ערוך י"ד סי' צ"ג בש"ך ס"ק א' מבואר דאינו כן וכ"כ בחולין בפ' כל הבשר בתוספת ד"ה והלכתא דגים שעלו בקערה ולרמ"א שכתב בסי' צ"ה סע"ג ואם עירה מכלי ראשון על כלי חלב דינו ככלי ראשון ואיסר אם היה בן יומו אפי' היה מים במחבת והיתה המחבת ב"י צריך ס' נגד כל המחבת ע"ש וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך ומיירי שהיתה הקדרה צוננת אבל אם היתה הקדרה רותחת בודאי אסור כמ"ש בב"י שם בשם פסקי מהראיה ע"ש

ו כתב בש"ע י"ד סי' ק"ה סע"ג נפל איסור חם לתוך היתר חם דכלי ראשון או אפי' איסור צונן לתוך היתר חם הכל אסו' ע"ש נרא' דאינו נאסר תיכף אם סלק