חמודי דניאל עז

מהת"ח סי' י"ד ושם מיירי שנתן מלח לקערה חולבת יבישה ע"ש ואפ"ה אמרינן בה דמסתמא היה נקי לפי מה שהבין הש"ך בדברי הת"ח וע"ש במ"י. ועוד נראה דאפי' נשתמש בכלי בדבר שאין דרך להקפיד כלל אם הוא נקי אפ"ה אמרינן מסתמא היה נקי וכן מוכח במ"י סי' נ"ז סעיף י' שהקשה על מ"ש בת"ח כי מן הסתם הקערות והמחבת אינן מנוקין מן השומן וכתב הוא דמשמע מדברי הרא"ש דדוקא בקערה אמרינן דאינו נקי משום דרוצה עכשיו להדיח אבל המחבת דאינו רוצה להדיח אמרינן ביה דמסתמא נקי הוא ע"ש ואע"ג דבמחבת דרוצין להדיח בו כלים אין מקפידים כלל אם הוא נקי אפ"ה אמרינן דמסתמא נקי הוא וכן מוכח מדברי הש"ך דהא הש"ך מיירי אם בישל בקדרה ולא רחץ תחילה ואינו יודע אם היה נקי על זה כתב הש"ך דאמרינן מסתמא היה נקי ובזה לא שייך לומר דאין דרך לבשל בכלי שאינו נקי דהא הוא לא רחץ תחילה. וא"כ מ"ש בש"ע סע"ב ביצה שנתבשלה במים בקדרה חולבת ע"ש אע"ג דאין דרך להקפיד כלל לבשל בצים בכלי נקי אפ"ה אמרי' מסתמא היה נקי ולכאורה צ"ע דמאי נ"מ כתב הש"ך דאמרינן מסתמא היו נקיים הא כתב במ"י סי' נ"ח בשם או"ה דמסתמא בכל קדרה יש ס' בתבשיל נגד השומן וא"כ אפי' אינן נקיים נמי ואפשר דנ"מ אם עלו בכלי של בשר דבזה לא מהני ס' דהא אינו בולע אלא כדי קליפה כמ"ש במ"י שם או בכלי שהוא רחב אפשר דאין ס' דהשומן מה שהוא דבוק הוי כקליפה כמ"ש בפר"מ ע"ש או שלא נשתמש בכל הכלי דכיון דאין התבשיל אלא חצי הכלי ובודאי נוגע התבשיל לכל השומן הדבוק דעל ידי רתיחה ועל ידי עירוי ליכא ס' דהוי כמו הדחה דליכא ס' כתב בש"ע י"ד סי' ק"ה סע"ג נפל איסור חם לתוך היתר חם דכלי ראשון או אפי' איסור צונן לתוך היתר חם הכל אסור ע"ש נראה דאינו נאסר תיכף אם סילק תיכף ומיד אלא א"כ שהה קצת כמ"ש בסי' צ"ב סע"ב אם ניער וכיסה מיד מותר ע"ש אע"ג דנפלה הטפה על החתיכה ע"ש ומה לי ניער וכיסה או שסילק את האיסור וע"ש

ב בש"ע י"ד סי' צ"ד דסגי בפעם אחד ס' וכן נוהגים ע"ש כש"ך ובאמת אין הטעם משום דאין אסור בלוע אוסר היתר בלוע ולא משום דאין על הכף שם כל"ר כמ"ש בתרומת הדשן ע"ש דהא גבי אסור שנפל כמה טעמים לקדר' נמי אמרי' הכי אע"ג דדבר גוש לעולם הוא כלי ראשון כמ"ש בש"ך שם ע"ש. וע"ש בספר פרי מגדים אלא הטעם כמ"ש באו"ה ואפי' אם אסור החתיכה מגופה אין צריך לבטלה אלא פעם אחת ולא אמרינן שחוזר כל פעם ובולע היתר אחר ואותו היתר נעשה אסור ונצטרך ששים נגד כל נפילה ותחיבה שלא יהא המיחוי שיצא ממנו חמור מן האסור עצמו שסגי לו בששים בקדרה אחת ע"ש ואם לקח בכל פעם מעט תבשיל בכף והחזיר לקדרה כדרך שעושין כשהקדרה רותחת צ"ע אם זה דומה לנפל האסור עצמו כמה פעמים דהא גם כאן אין כאן אנא פליטה ממה שבלוע בכף כמה פעמים שנפלט בכל פעם מעט לתבשיל ונעשה נבילה ולא מחמרינן בזה כמו דל מחמרינן בנפל האסור עצמו כמה פעמים דלכאורה הס' שוין דשם האיסור הוא בעין ומה שנעשה נבילה אינו אלא בליעה ופליטה וכאן הוא להיפך דמה שנעשה נבילה הוא בעין והאיסור בעצמו הוא בליעה ופליטה א"כ הן שוין ובש"ך סי' ק"ז כתב אם הוא יות' מן האסור דנעשה נבילה וצריך עיון הא אפילו אינו יותר מן האסור יש נפקא מיני' דצריך עכשיו ששים נגד האסור ונגד הרוטב כמ"ש באו"ה כלל כ"ד ואפי' אם יפול חתיכת אסור הראשין עצמה עם חתיכת התבשיל שנאסרה ממנה לתוך התבשיל האחר צריך ששים נגד שתיהן ולא סגי בס' נגד האסור עצמו דאף התבשיל עצמו נאסר כבר וחשוב כולו כמו חתיכת האסור עצמו כדאיתא לעיל ואפשר דהש"ך מיירי שלא החזיר האסור לקדרה דלא שייך שיחזיר האסור לקדרה דהא בכיון לקחו מן הקדרה בכף לכך אם לא היה הרוטב יותר מן האסור אין נפקא מיניה דהיה בטל באופן ס' עצמן שבטלו בהן האסור ולא אמרינן דעכשיו ניתוסף בקדרה אסור דהא מתחילה היה אסור בקדרה ועכשיו הרוטב. ולכך אם תחב כף של אסור לקדרה והוציא ממנה מעט רוטב והחזיר הרוטב לקדרה בטל באותן ס' עצמן שבטל בהן הרוטב אם אין הרוטב יותר מן הכף ודוחק לומר דבההיא דהש"ך לכך בטל באותן ס' משום דנודע בינתים דהא ידע שיש אסור בקדרה ולקחו בכף דהא אין חילוק בין נודע או לא כמ"ש בסי' צ"ט ועוד דלא נזכר טעם זה בש"ך כלל ומ"מ בבשר וחלב כיון דנעשה נבילה מן התורה א"כ כל פעם נעשה החלב נבילה והוי נתוסף האסור ואפשר כיון דמן התורה ברובא בטל דהא הוי מין במינו כמ"ש בחולין בפרק כל הבשר גבי חלב נבילה הוא ע"ש לא מחמרינן בזה דהא אם נפל כזית בשר לתוך קדרה של חלב ונח מרתיחתו דודאי בלע ופלט כמ"ש בגמרא שם ע"ש אפ"ה סגי בפעם אחד ששים דלא נזכר זה בכל