חמודי דניאל עו

לבלוע כי ככלי חרס הוא מחמת האש אך צע"ג דהרי באו"ה כלל ל"א דין ו' העתיק דברי ר"י מפריש נמי בקרקע שכתב שם שנשפך על הארץ והקרקע לחה ולא יתכן שיהא הארץ חמה ע"ש עוד אם מיירי שהכירה חמה והוי כלי ראשון אמאי נא בעינן אלא כנגד מה שיש בעין תחת הקדרה ולא כנגד מה שנבלע בכירה נמי הלא אפי' אם היו מבשלים מים בקדרה של חלב בן יומא ותחבו לתוכה קדרה עם בשר בודאי נאסר הבשר כיון דספק הוא אם מפעפע לפנים הוי כאילו נתנו הבשר לקדרה של חלב בלא קדרה של בשר כלל גם במנ"י סי' נ"ה נ"ו ס"ק כ"א הקשה על הט"ז דא"כ למה לי קדרה רותח ואפי' לענין נ"ט בר נ"ט אם בשלו חלב בקדרה ושמו לתוכה ירקות והיה בירקות ס' נגד החלב ולא וגד מה שנבלע בקדרה אפשר כיון דאין הטעם הנבלע בקדרה יכול לבא לירקות אלא בא תחילה לחלב שכמותו אפשר דלא הוי נ"ט בר נ"ט ולא דמי למ"ש בסי' צ"ה סע"א דאם יש ס' נגד מה שדבוק ע"ש דשם יכול הטעם לבא בלא הדביק לתוך הדגים ע"ש

ז כף כשר שנתנוהו על קדרה של אסור רותחת אם לקחו הכף תיכף עד שבודאי לא נתלחלח עדיין הכף מהזיעה כשר כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ג סע"א בהג"ה אם התחיל להזיע תחת הכיסוי ע"ש בדרכי משה ס"ק ב' ובאו"ה כלל נ"א דין י"ט דאם הכיסוי יבש מותר ע"ש ולא אמרינן דההבל כרוטב הוא ונבלע תיכף ומשמע ברמ"א דבשניהם חמים נאסר תיכף דהא בשניהם חמים לא כתב והתחיל להזיע ובבית לחם יהודא ס"ק ו' כתב דין זה על שניהם חמים דאם זכר והסירה מיד והיא יבישה עדיין מבפנים הכל מותר אפי' הסיר מקדרה רותחת רק שבדק שהיתה יבישה ונקייה עכ"ל ואינו נכון דבשניהם חמים לא בעינן זה כמ"ש ע"ש בש"ך סי' צ"ב ס"ק ג' ובפר"ח שם שמדברי' בענין ההבל הזה שבקדרה ע"ש וצ"ע עוד בדין זה של הכף שהונח על הקדרה כי אין הפנאי מסכים כעת לעיין כל הצורך

ח בש"ע י"ד סי' צ"ב סע"ז בהגה וקילוח מן הקדרה רותחת ע"ש בט"ז ס"ק כ"ז ע"ש לכאורה נראה דאפי' בא הקילוח תחת הצוננת לא אסר אלא את הקדרה ולא אמרינן תתאה גבר דהא התתאה הוא הכירה הצוננת והוא גובר על הקילוח שלא יחשב כלי ראשון ודיינו אם לא נחשבנו כלי שני לגמרי אלא כמו עירוי משום שכל טפה וטפה אחרונה מחזקת את הראשונה אבל להחשיבו ככלי ראשון אין לנו דוגמא לזה כתוב בסע"ט דאם נטף ממקום שהאור דולק הוגרע כוחו שלא להחשב מחמת האור ולא תהני הגעלה ומ"מ עדיף מעירוי שנפסק הקילוח ע"ש בתרומת הדשן סי' קע"ו שעשה כעין פשרה הכא נמי ובפרט דראיות הת"ה שבכאן אינם מוכרחות כמ"ש הוא בעצמו אלא שמצד הסברא כתב כן גם בתרומת הדשן כתב שהיא דוקא אצל האש ומרותחת ומחמת הרתיחה יצא למעלה אבל בכלי ראשון שאינו אצל האש אפשר לא ע"ש בפ"מ סי' צ"ה בש"ד ס"ק י"ח שתמה על זה וגם ספק הוא אם מפעפע לפנים כמ"ש סי' צ"ב סע"ה ע"ש לכן היה נרא' להקל בזה ועדיין צ"ע למעשה ובהצטרף לזה אם נשפך דבר אסור חתיכה נעשה נבילה וחתיכה נעשה נבילה בשאר אסורים כמה פוסקים מתירים ואפילו לו להאוסרים לא הוי אלא מדרבנן כמ"ש בש"ך סי' צ"ב ס"ק י"ב או שעבר לילה אחת על הקדרה האסורה דאיכא פוסקים דלינת לילה פוגמת יש להקל וצ"ע ובחתיכה נעשה נבילה בשאר אסורים אפשר שיש להקל בפשיטות דכיון דחנ"נ בשאר אסורים וספק אם מפעפע לפנים ספיקא דרבנן לקולא ועוד דאיכא כמה פוסקים דלא אמרינן חתיכה נעשה נבילה בשאר אסירים א"כ ס"ס שמא לא אמרינן חתיכה נעשה נבילה בשאר אסורים ושמא לא מפעפע לפנים והארכתי בזה במקום אחר ע"ש ע"ש בש"ע י"ד סי' צ"ד סע"ה ובש"ך ס"ק ט"ו אם הכף אינה ב"י מותר לקבוע הקדרה להפכה נמי דהא כתב רמ"א בסי' צ"ה סע"ב דאם הכלי אינה ב"י נוהגים היתר לכתחילה לאכלה עם המין השני כל שכן בזה דאיכא כמה נותני טעמים כמ"ש בש"ך וכן אם בישלו ירקות בקדרה של בשר שאינה ב"י ונזחל על הכירה עד שבא לקדרה חדשה ואפילו נשפך להדיא על הקדרה מותר לקבוע הקדרה להפכו במכל שכן מהמאכל שמותר לאכול עם הפכו ובג' נ"ט מקילים יותר אפילו לכתחילה ע"ש במ"א סי' תנ"ב ס"ק א' ואפי' נשפך מקורה ב"י ונזחל על הכירה צוננת לקדרה חדשה וצריך לקבוע בה הפכו אפשר שיש להקל על פי התנאים שכתבתי לעיל: הלכות תערובות

א בש"ך סי' צ"ה ס"ק א' רחוצה יפה לאו למימרא דכל שנתבשל בה בסתמא מחזקינן לה שהיה שם שומן דבוק ע"ש נראה דלאו דוקא נתבשל משום דאין דרך לבשל בכלי שאינו נקי אלא אפי' כל תשמישין שנשתמש בכלי אמרינן מסתמא היה נקי דהא הש"ך מביא ראיה