חמודי דניאל עג

שיש לספק שמא לא נעשה אלא בד' וה' שבועות מוקמינן להבהמה על חזקת כשרות עד אותו הזמן כמו במכה שאינה ישינה בג' ימים ולא אמרינן דספק חסרון ידיעה הוא דים היינו בקיאים היינו יודעים דמקודם נתהוה המכה כיון דכל עיקר טרפות זה אינו נזכר בגמרא ובפוסקים אלא מאומדן דעתינו דלא יתכן שיתהווה מכה כזה בימים מועטים כל שאומדן דעתינו נוטה להיפך סגי בכך והרוצה להחמיר בחלב מ"מ בכלים אחר מעל"ע בודאי מותר כיון דהב"ח דהמציא חומרא זו התיר גם כן הכלים אחר מעל"ע אע"ג דדבריו מגומגמים כמ"ש לעיל מ"מ אין לנו להחמיר יותר מדבריו כיון דהוא המציא חומרא זו בודאי ידע מאי דקאמר אלא שלשונו מגומגם ובכלים שהם בתוך ד' וה' שבועות שלפי אומדן דעתינו בודאי הייתה טרפה דהחלב בודאי אסור והכלים אחר מעל"ע דינם כך שכל כלי שאין בו שום צד להתירא דליכא שום פוסק לסמוך עליו להתיר כגון קדרות שבישלו בהם החלב דלכולי עלמא אסורים יש לאסור אפילו אחר מעת לעת דדברי הב"ח מגומגמים במה שהתיר אחר מעל"ע כמ"ש לעיל ע"ש אבל הכלים שיש פוסקים המתירים אותם כגון כלי שני כמ"ש בט"ז סי' ק"ה ס"ק ד' פלוגתא בזה ע"ש ואפי' בדבר גוש כיון דרמ"א פליג על רש"ל סבר דאפי' בדבר גוש יש להקל בכלי שני ע"ש בש"ך סי' ק"ה ס"ק ח' ובט"ז סי' צ"ד ס"ק י"ד נמי מתיר בלא דוחקא דסכינא לכן בסכין שחתכו הבש' יש להחמיר יותר ויגעילנו אבל בטעלי"ר אין להחמיר בפרט אם הוא של חרס דאי אפשר בהגעלה ותערובת כלים בכלים ע"ש בסי' ק"ב אימתי יש לו צד היתר לאיזה פוסקים ומותר כאן וכן בכל כלי שיש בו צד היתר לאיזה פוסק מפורסם יש להקל כאן ע"ש בש"ע י"ד סי' צ"ב בש"ך ס"ק ל"ב קדרה צוננת ע"ש ואפי' מה שנשפך נמי צונן אותו מקום החם עושה את הרוטב רותח עד שהוא נבלע בקדרה וראיה לזה מ"ש בפסחים דף ע"ו ע"א דאזיל רוטב מרתח ליה לחרס והדר מרתח ליה לרוטב ע"ש בתוספת ד"ה בשלמא ע"ש הרי דמרתח ליה כל כך עד שיכול לרתח לאחרים למאן דאמר עלאה גבר הכי נמי לדידן למאן דאמר תתאה גבר ומדכתב רמ"א דאפילו בקדרה חמה התבשיל מותר מוכח דלא כמ"ש במנ"י כלל וסי' נ' נ"א ס"ק א' דאף דעירוי אינו אוסר אלא כדי קליפה היינו דוקא על דבר צונן אבל אם התחתון כלי שני כולו אסור ע"ש בכלל וסי' נ"ה נ"ו ס"ק כ"א שכתב נמי כן ע"ש דמשמע תמגר דדעת רמ"א כן ואינו כן כמ"ש

ה פעם אחת לקחו כף של אסיר בת יומא ולקחו הזוהמא מעל הקדרה ולא ידעו כמה תחבו אם היה ס' נגד מה שתחבו נראה דמותר שמא במהירות שלקחו הזוהמא לא פלטה ובפרט שלא תחבו לתוך הקדרה כלל אלא לקחו השוים מעל הקדרה מבחוץ ע"ש בטור א"ח סי' תנ"ב אם צריך להשהות הכלי ביורה בהגעלה ע"ש בפר"ח סי' תנ"ב סוף סע"ו דהעולם נוהגים להוציאם ולהכניסם מיד ומנהגם של ישראל תורה היא וכ"ש לחומרא ועוד אפילו למאן דסבר דצריך להשהות היינו דלמא לא פלט כולו אבל מעט פולט ולא ידעינן כמה אלא דאיכא עוד ספק שמא לא תחב אלא מעט והיה ס' ואפילו לא היה ס' שמא לא נתן טעם בקדרה כמ"ש בהגהת ש"ד סימן מ"ט בשם רש"י בכף שהיתה ספק בן יומא ולא היה ס' כשר שמא לפגם ושמא לא נתן טעם דחכמים שיעורו ס' משום בצל וקפלוט שנותן טעם ביותר וספק זה דלא הים ס' שמא נתן טעם צ"ע דא"כ כל אחד ישער לפי מה שירצה כמ"ש בש"ך סי' צ"ח ס"ק ט' ע"ש בט"ז ס"ק ו' שהקשה מס"ס אספק אחד ובס"ס אינו מזיק חסרון ידיעה כמ"ש בש"ך סי' נ"ג ס"ק ט"ו ע"ש בש"ך בדיני ס"ס סעיף ל"ד ל"ה והחילוק דחסרון חכמה שהדבר לפניו ואיני יודע לשער וכיוצא בו זה לא הוי ספק כלל אבל דבר שצריך בדיקה מהני בס"ס לכך בסרכות דיש להם בדיקה מהני בס"ס אבל בכתב ובסי' צ"ח שהוא לפנינו ואינו יודע לא הוי ספק אפי' לס"ס וכ"ש דמיירי בספק אחד דאפי' ספק דבדיקה לא מהני בספק אחד ובנידון דידן אע"ג דלכאורה הכל ספק אחד שמא נתן טעם או לא מכל מקום צדדין הרבה הם לקולא ע"ש במנ"י בתורת השלמים בדיני ס"ס ס"ק כ' דהוי ס"ס ע"ש היטב דגם כאן מתחילה צריך להתחיל אם היה אסור הרבה בתוך הקדרה שמא לא נתחב רק מעט עד שהיה ס' ואפילו תחב הרבה שמא לא נתן טעם ואפשר דספק שכל אחד ישער כפי מה שירצה מגרע בס"ס נמי וצ"ע מכל מקום כאן שלא תחבו תוך הקדרה אלא מלמעלה בודאי איכא ספק לא פלט לתוך הקדרה כלום או מעט (ועוד נראה דאלו הספיקות אינם ספק א' דספק אם יש ס' אכתי יש פוסקים דאפי' בס' צריך קפילא כמ"ש בבית יוסף ריש סי' צ"ח ע"ש אבל כשאנו אומרים שמא לא נתן טעם בספק אין צריך לכלום

ו ע"ש בש"ך בי"ד סי' צ"ב ס"ק ל"ג וביש"ש שם כתב שהקדרה עומדת אצל האש וא"כ מאחר שהיא מרותחת מחמת חום האש שאצלה שאי אפשר לומר תתאה