חמודי דניאל עב

בודאי אין כאן ס' ובמקום אחר הארכתי כתב בס' פר"מ בסי' ל"ט ס"ק א' בשם תשובת הב"ח סי' קכ"ז אם נמצא מכה ישינה בצלעות שנסרכה הריאה אף קודם ג' ימים החלב אסור והכלים אין לאסור מקודם ג' ימים דנ"ט לפגם מדרבנן עכ"ל וחלק עליו בהיתר הכלים כיון דהספק בדאורייתא ומצד אחר בא לו שהוא מדרבנן ע"ש בש"ך סי' ק"י בדיני ס"ס ס"ק י"ט ובבל"י בדיני ס"ס ס"ק כ"ד התיר בהפסד מרובה ע"ש בפר"ח ושאר אחרונים והנה בלאו הכי צע"ג על הב"ח כיון שלא התיר החלב מקודם ג' ימים ולא מוקמי' לה אחזקה לומר השתא קודם ג' ימים נטרפה כמו דמוקמינן במכה שאינה ישינה ש"מ דודאי מקודם ג' ימים נעשה כמ"ש בתשובת הב"ח שם דאפי' להמכשירים בהוגלד פי המכה קודם ג' ימים דוקא התם דאפשר דהוגלד תוך ג' ימים אבל ריעותא גדולה בצלעות בודאי מכה ישינה היא ע"ש א"כ מאיזה טעם נתיר הכלים אחר מעל"ע דהא לאיסור דרבנן ספיקא עכ"פ בעינן ע"ש בש"ך סי' ק"י בדיני ס"ס ס"ק כ' וס"ק ל"ד דמה דלא מקרי ספק לענין דאורייתא לא מקרי ספק לענין דרבנן אלא ודאי דסבר הב"ח דמדינא ספק גמור הוא דאפילו מכה ישינה אפשר להתהוות בתוך ג' ימים באיזה ענין המקולקל מאוד אלא דלענין לאכול החלב בעצמו דאסור דאורייתא הוא החמיר ולענין הכל ם שאינם בני יומם דרבנן מוקמינן אדינא לומר דספיקא הוא ומוקמינן לה אחזקה לומר השתא קודם ג' ימים נטרפה סמוך לג' ימים ולא קודם לכך הכלים כשרים כיון דמוקמינן לה אחזקה כמו שמכה שאינה ישינה דמותרים הכלים מקודם ג' ימים דמוקמינן אחזקה ואמרינן השתא סמוך לקודם ג' ימים נטרפה ולא מאז ומקדם אע"ג דלא אמרו אלא הוגלד פי המכה או כרכה בודאי ג' ימים אבל אינו בודאי שלא יהיה מקודם ג' ימים הרבה אלא ספק הוא על מקודם ג' ימים הרבה ומוקמינן לה אחזקה הכא נמי מוקמינן אחזקה ומתורץ בזה מה שהקשה הפר"מ עליו הא מצד אחר בא לו שהוא מדרבנן דזהו בספק דלא מוקמינן ליה אחזקתו להכשירו לגמרי ע"ש בסי' נ' בש"ך ס"ק ג' ע"ש אבל הכא לענין הכלים כוי הדין כמו במכה שאינה ישינה דאפי' החלב מותר ע"ש בש"ך סי' ס"ו ס"ק י' ובט"ז ס"ק ה' בכיוצא בזה בדבר שהספק הוא בדאוריית' ומצד אחר בא לו שהוא מדרבנן דבלא תערובת שהוא דאורייתא חיישינן לאותם הסוברים דם ביצים מדאוריית' ובתערובת שהוא מדרבנן סמכינן על אותם הפוסקי' דסברי דם ביצים מדרבנן ע"ש הכא נמי דכוותיה ובודאי דקושיא גדולה היא על הב"ח דודאי גם בדרבנן בעינן ספק גמור ספק שקול ולא שיהא נוטה יותר לאסורא מלהתירא כמ"ש בש"ך בדיני ס"ס ס"ק נ"ג לא מקרי ספק או ס"ס אלא כשהאסור וההיתר שוים אבל אם יש לתלות יותר באסור או שהאיסור יותר שכיח אין זה ספק כלל ע"ש ובודאי ספק לדרבנן וס"ס לדאוריי' וכן מדסיים אין זה ספק כלל א"כ בודאי אפי' לדרבנן לא מהני ודבריו מיוסדים על אדני הפוסקים ולא יחלוק הב"ח עליהם כי דברים פשוטים ואמתיים הם וא"כ יקשה על הב"ח כיון שאסר את החלב מקודם ג' ימים הרבה ולא אמרינן נוקמי אחזקה ותיכף לג' ימים נטרפה כמו במכה שאינה ישינה על כרחך צריך לומר על כל פנים דכאן שכיח לאסורא טפי מלהתירא א"כ אמאי מתיר הכלים אחר מעת לעת הא אפי' לדרבנן לא הוי ספק כמ"ש ואפשר דסבר הב"ח דלא אסרינן אסור דרבנן אלא היכי דנודע לנו שנולד צד אסור בהיתר זה כגון שנפל דם מבושל או חלב שחוטה או שאר אסור דרבנן או ביצת נבילה וכדומה דידענו הולדת האיסור וכן מ"ש אם הספק מדאורייתא ומצד אחד בא לו שהוא דרבנן כגון ספק דרוסה שנתערבה דמדאורייתא חד בתרי בטל אלא דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי על כל פנים נולד הספק דרוסה באיזה עת שהיתה ביער וכדומה אפי' לא נודע לנו הספק עד אחר שנתערבה או ספק אסור שנתבשל בכלי ושהו מעל"ע דידענו שנולד ספק אסור בבשר זה אבל כאן ששחטו הפרה ומצאו בה מכה ישינה מקודם ג' ימים לא היה שום זמן שנא' באותו זמן נולד הספק לכך אעפ"י דשכיח לאסורא יות' מלהתירא מ"מ אסור דרבנן אינו חל אלא בדבר הברור ולא בזה דכל שיש לומר שאין כאן אסור ולא נולד לנו בשום זמן שום רעותא לא יחול אסיר דרבנן וכן משמע לשון תשובת הב"ח שכתב מאחר שאסור נ"ט לפגם מדרבנן אין לאסור אלא באיסור שהיא ברור כמו בטרפות שהוא מן הבטן בכהאי גוונא עכ"ל וצ"ע ולענין דינא במכה ישנה אם נשתמשו מן החלב כמו ד' וה' שבועות מקודם דלפי אמדן דעתינו נראה דיכול להתהוות מכה כזה בתוך אותו הזמן יש להכשיר אפילו החלב דמקודם כיון דלא נזכר בגמר ובפוסקים הראשונים והאחרונים (אדרבה מדנתנו גבול הוגלד פי המכה בידוע שג' ימים מקודם והמקח בטל ולא אמרו דאם הוא יותר מגלו דאפי' מקודם המקח בטל עד י"ב חודש שמע מיניה דאין חילוק וליתא לדבר זה ע"ש במקום אחר שהארכתי בעזהשי"ת בדבר זה הרבה) וכיון