חמודי דניאל עא

הדיחו אותה עמהם או לא ולא דמי למי שאינו יודע הלכו' שחיטה דחיישי' שמא שהה או דרס אע"ג דליכא עכשיו שום רעותא המורה על חששא זו שאני התם דודאי שהה או דרס דכן דרך החתיכה למי שאינו יודע הדין כמ"ש בט"ז סי' ט"ז ס"ק י"ג ואע"ג דבט"ז סי' צ"ה ס"ק י"ד לא העתיק טעם זה אלא משום ס"ס שמא לא הודחה ושרא לא היתה בת יומא ע"ש משמע בהיתה בת יומא אסורה ע"ש י"ל משום דנמצא עתה ביניהם אבל אם לא נמצא ביניהם בודאי גם הט"ז מודה דלא חיישי' וע"ש במנ"י כלל נ"ז נ"ח ס"ק כ"ט שהביאו ופסק כן וכת' דהא דהחמיר בצ"צ בספק נמלח עם בשר שהיה שם עוד צדדים להחמיר גם המעשה דצ"צ היה שנמצאו אחר כך כולם ביחד ע"ש בפר"מ סי' ס"ט בשפתי דעת ס"ק י"ג שהביאו ע"ש

ג בש"ע י"ד סי' צ"ב סע"ט צריך הגעלה בתרומת הדשן סי' קע"ו כתב אלא דיינינן לה דלכל הפחות עדיין הוא רותח כעירוי דמכלי ראשון דבעי הנעלה עכ"ל א"כ הוי סגי בקליפה כדין עירוי והא דכתב הגעלה אפש' משום כלי חרס וכדומה נקט הגעלה ע"ש לעיל סי' צ"א סע"ה סוף הג"ה שלישית ע"ש בש"ך ס"ק י"ח ובפר"מ כאן בשפתי דעת ס"ק ל"ה כתב דמהרא"י סבר דעירוי מבליע בכל הכלי ע"ש ממילא לדידן סגי בקליפה ואפשר משום דלא ברירא ליה למהרא"י שלא יהיה אלא כעירוי דהא כתב לכל הפחות לכן אין להקל בלא הגעלה וצ"ע

ד כתב בש"ע י"ד סי' צ"ה בט"ז ס"ק י"ב כתוב באיסור והיתר הארוך א"כ על ידי עיראות הרבה ע"ש לכאורה נראה דוקא שהיו עיראות הרבה תכופים זה אחר זה דכיון דבא עירוי השני בעוד הקערה חמה מעירוי הראשון לא שייך כל כך תתאה גבר ומצנן את העליון אלא אינו מצננן כ"כ ומבליע יותר וכן בעירוי השלישי והרביעי מבליע עוד יותר אבל אם נצטננה מעירוי הראשון למה לא נימא תתאה גבר בעירוי השני גם כן ומצננן התחתון את העליון אין לזה לא טעם ולא ריח ואין לומר כיון דיש כאן בליעה בכדי קליפת הקערה אינו יכול ליבלע בליעה של עכשיו אם לא תלך יותר מה לי אם לא תלך לא תבלע כלים ועוד דהא עירוי מפליט ומבליע כדי קליפה ולאלו שני הטעמים אם היו עיראות הרבה של היתר ואחר כך היה עירוי של איסור לטעם הראשון כבר נתחממה על ידי עיראות של היתר מ"מ בעירוי אחד של איסור אינו מבליע בכולו וכן לטעם השני ובאסור והיתר הארוך כלל ליד דין ט"ו כתב ואם בקערה צריך ס' נגד כולה לפי שמערי' עליה כמה פעמי' ונשאר בה הבליעה כל פעם והולך ובולע מידי יום ויום בכול' עכ"ל משמע אפי' כבר נצטננה מדכת' יום יום משמע דמיירי מדרך העולם שאוכלים בה בכל יום גם משמע דמיירי אפילו היא אינה בת יומא מעיראות הראשונות דהא כתב יום יום ובספר פר"מ סי' צ"ה במשבצות זהב ס"ק י"ב נסתפק בזה ומדכתב או"ה יום יום לא תהא בת יומא חלא משני עיראות בבוקר ובערב ואפשר דסבירא ליה דבשני עיראות סגי או דהעירוי האחרון גורם ליבלע בכולו ולפ"ז אפי' היו עיראות הראשונות של היתר אבל לומר דבעיראות של אסור אפי' לא היו הראשונות בני יומם ועיראות של היתר לא מהני צ"ע ואפשר כיון דבכל פעם בא בליעה חדשה אינו מניח את הראשון ליפגם ותמיד הוא לשבח ע"ש בפר"ח סי' צ"ד ס"ק כ' ובספר פר"מ סי' צ"ד בשפתי דעת ס"ק כ"ב ע"ש ומ"מ משמע מאו"ה דדוקא עיראות של כל יום ויום מהני לזה אבל מאי שמערים קערה מלאה לא אמרינן דזה גופה מקרי עיראות הרבה דא"כ למה לצרף של כל יום ויום אע"ג דגם בעירוי אחד נוגע כל מאי שמערה בשולי הקערה דדרך העירוי הוא כן לדחות מאי שיש בקערה ולבא כל קילוח לשולי הקערה אפילו הכי לא מהני זה ע"ש במנ"י סי' י"א י"ב ס"ק י' שכתב נמי דבעירוי נוגע הכל בקערה ע"ש מ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ג בש"ך ס"ק ד' ובט"ז ס"ק ב' בשם רש"ל הטעם דאי אפשר לקנחם יפה ע"ש רש"ל אזיל לשיטתו ע"ש בש"ך סי' ק"ג ס"ק ט"ז בשם רש"ל דכשיש בעין לא נפגם מה שמבליע ע"ש לכך לא מהני כאן ס' נגד מה שבעין דלכאורה אין קדרה שמכסים אותה שלא יהא ס' נגד מה שבעין בכיסוי למעלה במקום שאין יכולים לקנח ע"ש אבל לדידן דלא קיימל"ן כרש"ל כמ"ש בש"ך סי' ק"ג ע"ש אין קפידא בזה לפעמי' הקדרה עם תבשיל או מים אצל האש וסמוך לאש המים רותחים ורחוק מהאש אין היד סולדת בו לכן אם ניתן בו דבר אסור אי אפשר לשטר בס' כי אין ידוע כמה כם הרותחין ולפי הנראה בודאי ליכא ס' כי מעט הם ואפילו נטלו האסור או לא נטלו והמים כולם נעשו רותחין מכל מקום מעט המים אשר בתחילה נעשו נבילה וצריך לשער נגד כולם אלא דבלח בלח לא אמרינן חנ"נ בהפסד מרובה ע"ש בש"ע י"ד סי' צ"ב סעיף ד' בהגה ע"ש בט"ז ס"ק י"ד ט"ו ובלא נודע האיסור לא אמרינן חנ"נ ע"ש בסי' צ"ט בהגה ובש"ך שם ס"ק ט"ו ובמין במינו היה אפשר לומר כיין דלא ידעינן כמה היו רותחים שמא היו ס' כמו בנשפך בסי' צ"ח סעיף ב' אלא דלפי הנראה