חמודי דניאל סג

בתוס' ד"ה קינסא אע"ג דבהגעלה מיד שתחב הכף למים נגעל כל הכף ואמרינן דעבר החום בכל עובי הכף ונפלט מכל הכף וכן לענין איסור מיד שתחב הכף בעינן לשער נגד כל הכף מ"מ כאן שהחלב דבוק לכף הוי כשני כלים (וע"ש בא"ח סי' תנ"א לענין טלאי ע"ש)

מא עצם שנמצא בתבשיל של חלב ואין בזה מוח רק שיש ספק אימתי נתבשל העצם עם הבשר שעליו שמא נתבשל היום וא"כ העצם בלוע מבשר כמו שאר כלי בן יומו כמ"ש בש"ע סי' צ"ט סעי' ב' ע"ש ולא שייך כאן לומר כמו דאמרינן בכלים סתם כלים אינן בן יומן בין של שלישראל בין של נכרי כמ"ש סי' קכ"ב סע"י וסעיף ו' ע"ש דשם הטעם דהוי ס"ס שמא לא נשתמשו בו היום ואת"ל נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו בדבר שהוא פוגם בעין או דבר שאינו נותן טעם ע"ש בב"י שכתב טעם זה רשם התו' והרא"ש והר"ן והמרדכי ע"ש אבל כאן אי נתבשל היום נתבשל עם בשר ואינו פוגם ונותן טעם ואפשר דגם כאן איכא עוד ספק שמא בשלו את הבשר באיזה תבשיל שנותן טעם לפגם בחלב או שמא נתפרק העצם מעל הבשר חי ואם מצאו העצם בתבשיל של בשר היה עוד ספק שמא דהיתר' הוא ולמ"ש בסי' ט"ז דרש"י התיר כף של איסור שהיה ספק אם היא בן יומו או לא ולא היה ששים נגד הכף מטעם ס"ס שמא לא היה בן יומו ואת"ל היה בן יומו שמא לא נתן טעם בקדרה ע"ש יש להתיר גם כאן שמא לא היה העצם בן יומו ואת"ל שהיה בן יומו שמא לא נתן טעם ואם נפל לדבר חריף אם היה של בשר איכא לספוקי שמא של היתר הוא ואת"ל של איסור שמא נתפרק חי או לא נתן טעם בזה ואם אינו ניכר שנתבשל מקרוב איכא למימר שמא נתבשל זה זמן רב דודאי לעולם ישאר טעמו בו ובתשובת חכם צבי סי' ע"ה כתב דלאחר י"ב חודש אפילו בדבר הריף מותר ואם נפל לתבשיל של חלב חריף אכתי איכא לספוקי כמ"ש ויש להקל קצת בזה דהא אפי' בספק אח' מותר בדבר חריף כמ"ש בסי' צ"ו סע"ב אם יש ספק אם נחתך בסכין של איסור ע"ש בט"ז ס"ק ח' מטעם כי הרבה טעמים כתב מהר"מ דדוקא קורט של חלתית משוי לשבח ע"ש ובמרדכי פ' כל שעה איכא דיעות דעצם אינו בולע כלל ואם תחבו כף של חלב בן יומו לבשר מותר וכ' שם דעשו כן מעשה אלא דבמסקנא נשאר שם בספק ע"ש ובש"ע בא"ח סי' תנ"א פסק דכלי עצם צריכין הגעלה וכן בי"ד סי' צ"ט מבואר דעצם בולע ע"ש ולדידהו צ"ל ד דאמרו בחולין דף צ"ח למאן דיליף מזרוע בשיל' ס' בשר ועצמות בהדי בשר ועצמו' משערינן ע"ש דמשמע דעצמו' בולעין לסמנא בעלמא כמ"ש בב"י סי' צ"ט להר"ש דסבר דעצמו' דאיסו' מצטרפין להיתר דלסמנא בעלמא נקטינהו

מב אם בשלו ירקות בקדרה של חלב שאינו בן יומו ותחבו בה כף של חלב בן יומו ולא היה ששים נגד הכף ואח"כ נתנו בשר באותם קדרה הקדרה אסורה והירק והבשר מותרין ויערם לכלי של בשר דמשום הקדירה אין איסור שאינו בת יומא ומשום הכף כיון דליכא תערובת טעמים דהא לקחו הכף קודם שנתנו הבשר הוי נ"ט בר נ"ט ומותר בדעבד כמ"ש בסי' צ"ה סע"א ע"ש ואם בשלו ירקות בקדרה חדשה ותחבו בה כף של חלב ואח"כ נתנו בשר לקדרה הכל מותר והקערה תהיה של בשר כמ"ש בש"ך סי' צ"ד ס"ק ט"ו דהקדרה אינה נעשית של חלב בשביל הכף דהוי נ' נ"ט החלב אל הכף והכף אל המים והמים אל הקדרה ע"ש והמים אעפ"י שיש בהן ב' נ"ט מ"מ בדיעבד מותר וכתב שם הש"ך ונראה דכ"ש אם בשלו בה בשר בעין אחר שתחבו בה כף חולבת דמותר לבשל בה אח"כ בשר ע"ש

מג כלי של בדיל שנפל נר חלב עם אש לתוכו ונשתהה קצת ונטף חלב ממקו' האש על הכלי והאש שורף שם במקום החלב לא מהני הגעלה דהוי בולע על ידי האור כמ"ש בש"ע י"ד סי' קכ"א סעיף ו' ז' גבי סכין שהנכרי מתקן הפתילה ע"ש בבית יוסף ובתוספת וברא"ש ע"ש ובודאי אם עשה כן בכלי של בדיל לתקן הפתילה לא מהני הגעלה אלא שצריך להתיך את הכלי דזה נראה דהוי כליבון וצ"ע ומאי דכתיב בכלי מדי' אך את הזהב ואת הכסף ואת הבדיל כל אשר יבוא באש וכל אשר לא יבא באש דהיינו בדיל ועופרת דלא מחזקינן רעותא שנשתמש בהם על ידי האור כמ"ש רש"י בחולין דף מ"ח ע"ב בד"ה לחבירו אתמר רעותא דלא חזינן לא מחזקינן ע"ש ועוד דבכל כלי הולכים אחר רוב תשמישו כמ"ש בש"ע א"ח סי' תנ"א ומצינו כיוצא בזה אפי' בכלי עץ בסי' תנ"א סעיף י"ט ע"ש במ"א וט"ז ע"ש בח"י ס"ק נ"ד שאם ימרקנה הרבה על האור כבולעה כך פולטה ולא קיימ"ל כן ע"ש הכא נמי לא מהני אם יחמם את הבדיל הרבה באש וצ"ע ע"ש בתרומת הדשן סוף סי' ק"ל שכתב דבסמ"ק אוסר לקלוף את המדוכה ואחר כך להגעילה אע"ג דבהגמי' ובמרדכי פרק בתרא דע"ז בשם ריב"א חשיב' הכשר זה ליבון ומההיא דסמ"ק אין לקלוף את המדוכה ולהגעילה דכלי זו חשיב על ידי האור וצ"ע בסמ"ג דמתיר השחז' בסכין ומשמע אי לא יגעיל