חמודי דניאל נג

ח בש"ע י"ד כי' צ"ב סע"א אבל אם לא הספיק לסלקו וכו' ע"ש בפר"ח ס"ק א' שהקשה אמאי סגי בס' ניחוש דילמא בלע ופלט הרבה כמה פעמים דאיכא שיעורא טובא טפי מכזית בשר ועוד דכי משערינן לא הוי לן לשעורי אלא החלב המותר לא כל החלב שהרי מעורב בתוכו החלב שנעשה נבילה ושמא י"ל דלא דייקינן כולי האי במין במינו דמדאורייתא ברובא בטיל עכ"ל מזה יש להקל ג"כ קצת בהגיס בכף אסו' או של חלב לבש' והגביה מעט תבשיל בכף והחזיר לקדר' דנעשה בכל פעם נבילה ונצטרך ס' כנגד כולם דבמין במינו לא דייקינן כולי האי אע"ג דבכזית בשר ספק הוא אי בלע ופלט כמה זמנין וכאן ודאי הא גם כאן ספק אם נשאר בכף שים דבר מבליעה ראשונה כמ"ש בש"ך סי' צ"ד ס"ק ד' ע"ש וגבי כף נמי מה שנעשה נבילה מין במינו הוא עם התבשיל שבקדרה ע"ש במקום אחר שהארכתי הרבה בדין זה

ט חבית דנים מלוחים הערינג שנמצא בהם דג טמא מלוח נראה דודאי נמלח ביחד דאין מולחים את ההערינג אלא בחבית ולא קודם לכן דהטעם שכתב בש"ע י"ד סי' פ"ג סע"ה בהגה דאין דרך למולחם עמהם ע"ש בש"ך ס"ק י' ובבית יוסף בד"ה כתב בהגהת ש"ד ע"ש משום דהערינג מובאים ממרחק והטמאים ניצודים פה עכ"ל זהו כשמונחין על השלחן או בעריבה ביחד דאמרינן כאן הניחו את הטמא אבל כל מה שבחבית בודאי נמלח בפעם אחד מ"מ בודאי בשעה שנמלח היה ס' נגד הדג טמא ויש לנהוג כמ"ש רמ"א בסי' ק"ה סע"ט בהגה ע"ש ויש ליטול השורות שסביבות הדג טמא הנוגעים בו ולמכור לנכרי והשאר שרי ואפי' נמצא בשולי החבית שאין עכשיו ס' כנגדו מותר דהא עכשיו פלט כבר כל צירו והוי כמו נתערבו אחר מליחתן דהא בשעה שנמלח ופלט ציר בטל בס' ע"ש בסי' פ"ג בש"ך ס"ק י"ח ע"ש וכן אם נמצא בעריבה שמוכרים עם מעט הערינג והוא שלו יהא שם ציר או מים כמ"ש רמ"א ואם רואה וכו' ע"ש ואפי' נמצא בחבית מלאה צריך לשער באיזה מקום מונח הדג טמא דאם מונח באמצע החבית שלא יהא נשרה בציר שבחבית בין אם היא מונחת על ארכה על הארץ בין עומדת דנרא' דאין הדגי' מתהפכי' בחביות ממקו' למקו' אלא כל א' מונח על מקומו אשר הונח מתחיל' כי מונחים בדוחק גדול בחביות הכל מותר כמ"ש לעיל רק השורות שסביבותיו אבל אם נמצא בשולי החבית דנשרה בציר כשהחביות עומד' או נמצא אצל הדופן דנשרה כשהחביו' שוכבת והציר מתפשט בכל תחתית החניות צריך לראות שיהא ציר הרב' עד שיהא בציר ובהערינג שמונחים בתוך הציר ס' כנגדו דאין מה שחוץ לציר מצטרף לבטל ע"ש בט"ז סי' פ"ג ס"ק ו' ובש"ך סי' ק"ה ס"ק א' דאין מפעפע למעלה מן הציר וסתם דגים מלוחים לית בהו שמנונית שיפעפעו למעלה מן הציר כמ"ש בסי' פ"ג ברמ"א הנ"ל ע"ש ואע"ג דאנו משערים בכל מליח' בס' בין לקולא בין לחומרא כמ"ש בסי' ק"ה סעיף ט' בהגה ע"ש א"כ הכא אמאי לא נצרף אותם שלמעלה מן הציר אע"ג דליכא בהו ציר מ"מ הא נמלח הכל ביחד ומפעפע גם בהו מטעם מליחה אפי' בלא ציר ע"ש בספ' פר"מ בסי' ק"ה בשפתי דעת ס"ק א' ע"ש נראה דהא דמשערינן במליחה בששים אפי' לקולא משום שסומכים על אותם פוסקים דסברי דמליחה אינו אוסר אפי' בדבר שמן אלא כדי קליפה כמ"ש רמ"א בסי' ק"ה סע"ט אבל הכא מה שבתוך הציר מפעפע בכול' כמו בבישול וכ"ש בציר ומעל"ע ובמליח' יש פוסקים רבים דאינו מפעפע מחת כם לחתיכה ואפילו באותה חתיכה שמקצתה בציר כתב בש"ך סי' ק"ה ס"ק א' דאינו מפעפע למעלה ע"ש אבל אם יש ציר הרבה עד שיש ס' לא חיישי' שמא במשך הזמן וטלטולים רבים שטלטלו את החבית שמא נתהפך באיז' אופן עד שהי' הדג טמא במעט ציר שלא היה ס' נגדו מעט זמן עד כדי שיתן על האור ויתחיל להרתיח דציר חריף הוא עד מאוד דאחזוקי אסורא לא מחזקינן וריעותא דלא חזינן לא מחזקינן כמ"ש רש"י בחולין ד' מ"ח ע"ב בד"ה לחבירו אתמר וכ"כ בש"ע י"ד סי' ק"ז סע"א בהגה ויש מתירין בכל ענין דלא מחזקינן אסור לומר דנשאר האסור בלא ס' וכן עיקר עכ"ל ע"ש בט"ז ס"ק א' ובש"ך ס"ק א"ב וכאן אפי' החביות כשר' דשם דרך הוא ע"י עירוי להיו' האיסור נשאר בלא ס' אלא דספיקא הוא אבל כאן למה לן להחזיק רעותא לומר שנתהפך באופן דליכא ס' ועוד בדרך רחוק ימצא זה שלא יהא כל הציר במקום אחד דהציר כמו מים הוא ולא יתפרד אלא כולו במקום א' הוא ולא יתחלק לשני חלקים וכשר הוא אבל כל ההערינג הנוגעים לדג הטמא צריך למוכרם לנכרי ע"ש בסי' ק"ה סע"ב ברמ"א כיצד נוהגים אם יש ספק כמה נגעו וע"ש בש"ך ס"ק ל"ה וכאן נרא' דהדגי' בדוחק בחביו' ולא יגעו אלא לסביבותיהם והשאר כשרים הם ע"ש

י בש"ע י"ד סי' ס"ט בש"ך ס"ק ל"ה ע"ש מזה נראה כף שאינו בן יומא מדבר רותח רק הייתה לחה מחלב צונן קר ותחבוה לקדר' של בשר רותח לא אמרי' נמי