חמודי דניאל נב

עכ"ל וא"כ אפי' נאבד א' מהן נמי אע"ג דכאן חתיכה הראויה להתכבד אעפ"י שנאסר ככר תלינן באותו שנפל אין לדמות גזירת חכמים זו לזו וא"כ איכא למימר דהכא גבי חתיכ' הראוי' להתכבד אם נטרפ' אחת מהן נמי תלינן ואין ראיה מסי' קי"א סע"ו דשם אפי' בנאבדה לא תלינן

ז אם נתערב' קדר' של בשר בתוך כלי חלב וידוע שבשלו בה בה חלב אך אין יודעים אם היתה בן יומא כשבשלו בה חלב כל הכלי חלב מותרין ואפילו התבשיל הראשון של חלב כשר כמ"ש בסי' קנ"ב סע"ז כשם שסת' כליה' של א"י אינן ב"י כך סתם כלים שלנו ע"ש והטעם משום ס"ס ע"ש וכתב בט"ז שם ס"ק ד' דאם בשל דבר חריף אסור ע"ש ולכאורה היה נראה דאפי' דבר חריף מותר כיון דאיכא ספק דלמא היה התבשיל הראשון בו לפגם דודאי אפילו בתבשיל חריף איכא כמה דברים בו לפגם אלא דאינו בן יומו לא הוי לפגם ובספק מותר כמ"ש בסי' צ"ו סע"א ע"ש ומה"ט כתבו בסי' קכ"ב דאם הניחו כלי ביד א"י ושהה מעל"ע מותר מטעם ס"ס כמ"ש בש"ך שם ס"ק ח' ומשמע דהכלי כשר לכל מילי ואפי' לדבר חריף דהא לא כתבו הפוסקים שם דיזהר שלא יבשל בקדרה דבר חריף ע"ש ואע"ג דבדבר חריף לא הוי ס"ס וצ"ל כמ"ש דספ' א' מהני ואם נתערב' קדר' של בשר בתוך כלים של חלב ואינו ידוע אם נשתמשו בה שום דבר של חל' לכאור' נרא' דגם הקדר' הזאת מותרת לאחר שהיית מעל"ע כמו בהניח כלים ביד א"י דמות' משו' דהעמד הכלי על חזקתי ואימר לא נשתמשו בו ואת"ל נשתמשו הוי ליה פגומה כמ"ש בש"ך שם וכמ"ש בסי' צ"ה סע"ג וע"ש במנ"י סי' נ"ח ס"ק כ"ט ע"ש בש"ע י"ד סי' קי"ח סע"י דלא חיישינן שמא החליף והכשילו ע"ש ואם היו עומדים הרבה קדרות כשרות ואחד מהם גדול והשאר קטני' וא"י מבשל בשר טריפה וישראל עומד אצלו וכשהחזיר ישראל פניו ראה שהגיס הא"י את הקדירה הגדולה בכף שלו והיה ס' מי חיישינן שמא הגיס הקטנים נמי וליכא ס' דהא כאן חזינן דמכוין להכשילו ולא מרתת דהא הגיס את הגדולה אם לא הי' הכף בת יומא אלא ממין במינו עם הקטנים לכאורה י"ל דאינו אסור אלא מדרבנן דמדאוריית' ברובא בטיל וספיקא דרבנן לקול' ע"ש בש"ך סי' ס"ו ס"ק י' ובט"ז ס"ק ה' דלא מהני דהוי ספק אחד בגוף וספק א' בתערובת (התירים אלו שייכי ג"כ בישראל שיש לו ספק אם הגיס בכף של אסור את הקדר' והי' רוב היתר כנגד הכף ולא ס' ומ"מ הכלים ישהה מעל"ע כמ"ש בש"ך סי' קי"ז ס"ק ב' ע"ש במהרי' אם שייך טעמים שלו כאן ע"ש) אך י"ל דמוקמינן להקטנים בחזקת היתר כמ"ש בט"ז סי' ק"ה ס"ק ג' ואפי' החולקי' עליו בנקה"כ ופר"ח ושאר אחרוני' היינו משו' דריע חזקתי' דהא חזינן דנשרה בו אסור אלא דלא ידעינן אם היה כל מעל"ע ע"ש אבל הכא לא איתרע חזקת קדרות הקטנים כלל וריעותא דלא חזינן לא מחזקינן כמ"ש ברש"י בחולין דף מ"ח ע"ב בד"ה לחבירו אתמר ע"ש בפר"מ בסי' ק"ה ס"ק ג' במשבצות זהב מ"ש בזה ע"ש ובדבר שיש לו הנאה לנכרי ודאי החליף להנאתו לכך אסור וע"ש בפר"ח סי' קי"ח ס"ק ל"ו שכתב בש' מהרי"ט דחיישי' שמא החליף להכשילו וחלק עליו דלא חיישי' לזה אפי' אי ליכא טורח כלל ע"ש זה טעם לזה דעל כל פנים ספק הוא דבשלומא בשביל הנאתו קרוב לודאי ובספק מות' כמ"ש מ"מ בכותים שכוונתם להכשיל לישראל ומפסידים משלהם להכשיל ויותר חביב הוא להם מחיבת ניסוך שבזמן הגמר' לא הייתי מיקל בזה כלל עוד יש לצרף לזה מ"ש בהגה' ד"ש סי' מ"ט בד"ה מעשה בא לפני רש"י בכף של אסור שהיה ספק אם היא בת יומא והגיסו בה קדרה כשרה ולא היה ס' והתיר שמא לא הייתם בת יומא ואפי' בת יומא י"ל אע"ג דאמרו רבנן בכולי מנא משערינן היינו משום דלא ידעינן כמה נפיק אבל ודאי שלא יפלוט אסור כשיעור כולא ואפי' יפלוט כשיעור כולא אפשר שאפילו בפחות מס' אין נותן טעם תדע דבשר שמן נותן טע' יותר מבשר כחוש ועוד דהא סמכי' אקפילא אם אומר דליכא טעם אפי' בפחות מס' אלא שהחמירו רבנן בס' היכא דליכא קפילא או במין במינו משום דיש אסורים דנוהגים טע' עד ס' אבל יותר מס' ליכא שום אסור דיתן טעם הלכך הכא אע"ג דליכא ס' שמא לא נותן טע' ואפי' נותן טעם שמא אינו ב"י עכ"ל והכא נמי בקדרות הקטנים שמא לא הגיס ואפי' הגי' שמא לא נתן טעם אע"ג דליכא ס' ועוד שמא לא תחב אלא מעט מן הכף דאיכא ס' אפי' בקטנים ועוד דליכא חומרא כ"כ אלא בקדרה הראשונה שהגי' אבל בשני' איכא למימר שמא לא נשאר שום איסור בכף מראשונה כמ"ש בש"ך סי' צ"ד ס"ק ד' דספיקא הוא שמא נשאר א"כ איכא ס"ס שמא לא נשאר ושמא לא הגי' ועוד אפילו נשאר חנ"נ בשאר אסורים דרבנן ושמא לא הגי' ועוד מודה שנודע האיסור יש דיעות דלא אמרינן חתיכה נעשה נבילה כמ"ש בש"ך סי' צ"ט ס"ק ט"ו ואע"ג דהקדרה הראשונה נאסרה בטלה חד בתרי דהא כל קדרה מובדל בפני עצמו וע"ש בסי' ק"ט סע"א כיצד יתנהגו במין במינו יבש ביבש שנתערב ע"ש: