חמודי דניאל נא

הוי אמרי' דמהני לעשות ודאי היו אותן שהסירו מותרין ואותן שלא הסירו אסורין ואם היו כאן כמה תרנגולת של הסירו מהן הנוצה וכמה שהסירו מהן הנוצה ונתערבה תרנגולת אחת טרפה ואינה ידוע אם הטרפה הייתה בנוצתה ונתערבה בין אותן שלא הסירו מהם הנוצה או שהייתה בלא נוצה ונתערבה בין אותן שהסירו מהן הנוצה בודאי מותר דזה סכין בשעת נפילה הוא ובודאי תלינן שנפל למקום שנתבטל כמ"ש בסי' קי"א סע"ה ועוד דהוי ספק אם החתיכה היתה ראויה להתכבד או לא דתלינן לקולא כמ"ש סעיף ח' ע"ש

ה כתב בספר פר"מ בסי' פ"א חתיכה חמאה גדולה שראוי' להתכבד או כלי גדול מלא חמאה אינו בטל ע"ש אבל חתיכות שומן נראה דבטל כמ"ש גבי שומן הכנת' דלא עבידי אינשי דאכלי שומן בעיניה ע"ש בב"י אבל כלי מלא שומן שנתער' אפשר דחשיב ואפשר דבטל דאינו דבר שבמנין דאין דרך למכור כלים עם שומן במנין ואעפ"י שמונין משקל הליטרות מ"מ אין כל ליטרא בפני עצמו ואינו ניכר בחתיכה שומן אם יש בה ליטרא או לא ולא דמי לשאר דבר שבמנין וצ"ע ואם היה כאן במקום א' ב' חתיכות ובמקום אחר ג' חתיכות וידוע שנתערב כאן חתיכה אחת של איסו' ואינו ידוע אם נתער' במקו' שיש ב' חתיכות או במקו' שיש ג' נראה דהג' חתיכות מותרו' דהא נתבטל בהן והב' אסורות ולא תלינן שנתער' בהג' כיון שיש כאן ספק דאוריית' דהא לא נתבטל ואפש' דאדרב' אמרי' שהאסור נתערב בכל הג' חתיכות דמה לי שמונח במקו' א' בשני מקומו' וכולן מותרין ולא דמי לאיסו' שנפ' בקדר' ונתבשל דלא תלינן שנפל לאותה קדרה שיש בה כדי לבטל אלא דוקא באיסור דרבנן דשם אם נפל לאותה קדרה אין הקדר' האחרת מצטרפת לזה כלל אבל כאן כל הג' חתיכו' חד הוא וע"ש בסי' קי"א סע"ה וסט"ז ע"ש בב"י ואם עשו עיסה עם ביצה אחת ועוד עיסה עם ג' בצים ונמצא דם בקליפה אחת כולן מותרין דעיסה שיש בה ג' בצים בודאי מותר ועיסה שיש בה ביצה אחת מותרת משום ס"ס שמא לא היה הדם במקום האוסרו את"ל במקום האוסר שמא נתערב בתוך הג' בצים ונתבטל כמ"ש בש"ך סי' ס"ו ס"ק י' ע"ש: בש"ע י"ד סי' ק"א סע"ג ואעפ"י שאחר שנתערב' הסירו הנוצה ע"ש לכאורה נראה דסמ"ק לשטתו דסבר יבש ביבש שנתערב ונודע מותר לבשלן כולן יחד דנעשה כולו היתר כמ"ש בב"י סי' ק"ט ע"ש אבל הש"ע דפס' בסי' ק"ט סע"ב כהרשב"א משמע דלא נעשה כולו היתר א"כ אמאי פסק הכא דמותר ונראה דגם הרשב"א מודה דאינו חוזר וניעור לאחר שנתבטל והא דאסר שם בנתבשל היינו משום דהרשב"א סבר דאפי' לא נתבשל אסור לאכול כולם כאחת אלא דוקא כל אחד בפני עצמו וכשנתבשל הרי נכנס טעם האסור בכולו ע"ש בב"י וכן נראה דהא הרשב"א גופיה סבר כסמ"ק דכתב דחתיכה גדולה אינה ראויה להתכבד שאין דרך להניח כולה בפני אורח א' אלא ראוי' ובינונית עכ"ל וא"כ אכתי כשתחתך לחתיכות ראוית יאסר ואין לומר דכוונתו דיאכלנה כך גדולה או שיחתכנה לחתיכות קטנות דא"כ ה"ל לפרש דצריך לעשות דווקא כך אלא ודאי דסבר כסמ"ק אע"ג דהרשב"א סבר דאסור לבשל אלא ודאי כמ"ש ע"ש

ו בש"ע י"ד סי' ק"י סע"ה אבל ליקח מכאן ואילך אסור אפי' חתיכה שאינה ראויה להתכבד ע"ש ונראה דאם לקחו כל החתיכו' שאינן ראוי' להתכבד קודם שנודע התערובת אעפ"י שנעשה שם קביעות כיון שלקחו כל החתיכות מכל הבהמות למקום אחד כגון הבני מעיים כמ"ש בפר"ח ס"ק כ"ח מ"מ כיון שהוא בבי' שאין שם רבים ואין שם חתיכה הראוי' להתכבד לא גזרי' ובלאו הכי דין זה דאסור ליקח אפי' חתיכה שאינה ראויה להתכבד הוא חומר' בעלמ' אב' לפי מ"ש הט"ז ס"ק ה' דכיון דיש חתיכו' מאותו בהמה הראוי' להתכבד ואסורות גם שאינן ראויו' אסורו' ע"ש הטע' גם זה אסור ע"ש: ע"ש סע"ז אם נפל אחד לים ע"ש וצ"ע אם נטרף אחד כגון שנתבשל עם הטריפ' אי תלינן ביה דהא לא מקלקלינן לי' ולא דמי למ"ש בסי' קי"א סע"ו אבל אם נפל איסור לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה נפל ואח"כ נפל איסו' לתוך אחת וידוע לא תלינן דשם לא תלינן למפר' וכן בסי' ק"צ סעי' נ"א אם לא בדקה מיד אעפ"י שמצאה עצמה טמאה לא תלינן בה ע"ש דשם נמי תלינן למפרע הוא י"ל בשביל שראתה עכשיו ראתה נמי קודם אבל כאן אמרי' שאותה שהיית' טריפה נטרפה כמו אם נאבדה ואפשר דגם שם היינו יכולין לומר שהאסורה נאסרה והטמאה נטמאה ואפ"ה לא אמרינן א"כ ה"ה כאן גם צ"ע בההוא דסי' קי"א סע"ו אם נפל איסור לתוך קדרה אחת ואינו ידוע דשניהן אסורות אם נאבד קדרה אחת אם אמרי' שהאסורה נאבדה כמו כאן (וכן בסי' ק"צ אם מתה אחת מהן) דלכאורה לפי מ"ש שם בב"י הטעם דלא תלינן באיסור שנפל בסוף משום שכיון דבשעה שנפל לא נודע באיזו נפל ומחמת כן נאסרו לא יוציא שום א' מהן מחזקתה בשביל האיסו' שנפל באחרונה