חמודי דניאל מט

שנמלח שמא לא נגע בכל החתיכות אלא במעט באופן שכל מה שנאסרו יבטלו ברוב כמ"ש בסי' ק"ה סע"ט וצ"ע בכל מ"ש ואם תערב חד בתרי ונתבשל מקצת בקדר' א' ומקצת בקדר' א' ויש ס' ברוט' בכל קדר' נגד האיסו' אעפ"י שאין רוב ממינו נגד האיסור הכל מות' דהרוט' מות' דהא יש ס' והחתיכו' הוי עלייהו די יבש ביב' כמ"ש בש"ך ס"ק ד' ע"ש

ב בש"ע י"ד בש"ך סי' צ"ד ס"ק ח' לדעת הרב סי' צ"ה סע"ג אפי' לא היה בקדרה אלא מים אם היה הקדרה ב"י ונבלע מתחילה על ידי גוף הבשר הכף אסור ע"ש משמע מדברי הש"ך דקאי איש במאכל ס' וכן משמע מדכת' הכף אסור ואי אין ס' הכל אסיר לדעת רמ"א וקש' א"כ אמאי אסור הכף הא נ"ט בר נ"ט הוא וכמ"ש רמ"א בסע"ה קדרה שבשלו בה ירקות או מים שיש ס' הכל שרי ע"ש בדרכי משה וכ"כ במ"א סי' תנ"ב ס"ק ח' ע"ש ומאי ראי' מייתי הש"ך מסי' צ"ה שם לא נזכר כלל דביש ס' יהי' אסור ואדרב' שם על כרחך מיירי באין ס' כמ"ש ואפילו מ"ש רמ"א בסע"ה ונוהגין לאכל המאכל כמין הכלי שהוא בן יומו ולאסור הכלי שהוא בן יומו כתב שם הש"ך וקאי אחלוקה הראשונה ולא קאי איש במאכל ס' ע"ש משמע דאפי' מנהג אין שם לאסור הכף ואפשר מצד המנהג אסור ע"ש בפר"ח כאן ובסי' צ"ד ע"ש ואפשר שט"ס הוא בש"ך וצ"ל הכל אסור וקאי אאין בו ס' וכן לקמן צ"ל הכל וכן משמע בש"ך לקמן ס"ק י"ח שכתב כמ"ש בסק"ח ע"ש משמע דהפירוש בסק"ח הוא כמ"ש ע"ש

ג בש"ע י"ד סי' ק"ט יבש ביבש שנתבט' חד בתרי אם בשלו כולן כאחד ע"ש בש"ך ס"ק י"ב וצ"ע אם נתערב חד בתרי ונאכל א' מהם ואח"כ נודע כיון שעיקר הביטול בו בשעת הידיעה ועכשיו ליכא רובא וא"כ דילמא של איסור נשאר וליכא רובא והוי ספק דאורייתא דקודם שנודע לא נתבטל כלל ואע"ג דבסי' ק"י סע"ז תלינן שהאיסור נאכל שם לענין חתיכה הראויה להתכבד דל הוי אלא מדרבנן תלינן מספיקא אבל כאן הוי ספק דאוריי' וכ"כ בספר פר"מ בשם ספר פ"ת בסי' ק"א גבי תרנגולת בנוצתה דאם לא נודע עד אחר שהסירו הנוצה לא בטיל דעיקר הביטול בשעת הידיעה ע"ש וע"ש בספר מנ"י סי' צ"ט ס"ק י"ח ע"ש וע"ש בב"י (ואם נימא דמה שאינו בטל קודם הידיעה הוא דרבנן אפשר שיש להקל כאן דהוי ספיקי דרבנן ששמא נאכל האיסו') ומ"ש המנ"י מהב"י ותשו' רשב"א לא ידעתי דאינהו מיירי שנתבשלו כל הג' קודם שנודע התערובת דאפי' נימא דקודם שנודע לא נתבטל כלל מדאורייתא מ"מ ליכא עכשיו אלא איסור דרבנן דמדאורייתא ברובא בטל מין במינו אפילו בבישול אבל הש"ך מיירי שנתבשל מקצת בקדרה זו ומקצת בזו דליכא רוב בכל קדרה נגד האיסור א"כ הוי ספיקי דאורייתא ואפי' יש רוב בכל קדרה מ"מ כיון שקודם שנודע לא נתבטל כלל א"כ עכשיו שניהם אסורין אע"ג דעכשיו הוא מדרבנן דהא יש רוב בכל קדרה מ"מ אין כאן ספק כלל כיון דשני הקדרות של היתר כמ"ש בסי' קי"א סע"ה ומ"ש המ"י ואף אם נאמר דהוא רק ספק הוי רק ספק דרבנן ע"ש לא ידעתי כיון דשני הקדרות של היתר ולפי מ"ש אינו מוכח מהב"י ותשובת רשב"א דקודם שנודע בטל מן התורה אלא מדרבנן בעינן ידיעה דאינהו לא מיירי מזה כלל אלא דמ"ש דהוי איסור דרבנן משום דמין במינו ברובא בטל כמ"ש ואם נתערב ב' בו' ונאכלו ב' ונשארו ד' צ"ע אם זה הוי ס"ס שמא אין כאן איסור כלל שמא נאכלו שניהם של איסור וא"ת לא נאכלו שניהם שמא נאכל א' ונשאר א' ויבטל דאינו מתהפך גם י"ל תיכף שמא נשארו ב' של איסו' ע"ש בש"ך סי' קפ"ז ס"ק כ"ב ע"ש וכן אם פירשו כמה חתיכות קודם שנודע התערובת ונשארו ואין במה שנשאר לבטל האסור צ"ע דאפשר כמו בחתיכות הראויה להתכבד אמרי' סבר' זאת לקול' דכל דפרי' מרובה פריש ומיתר' והאיסו' נשאר כ"ש דאמרי' כאן סברא זאת לחומרא דכל דפרי' מרובא פרי' והאיסו' נשא' ואין כאן שיעו' לבטלו

ד בש"ע י"ד סי' ק"א סע"י אם נחתכה חתיכה אחת ע"ש ברא"ש פר' גיד הנשה ובתשובת הרשב"א סי' שכ"ה שהביאו ראי' לדין זה ממ"ש בזבחים דף ע"ד חבית של תרומה שנתערבה במאה חבית ונתפתחה אחת מהן נוטל ממנו כדי דמוע ושותה אבל האחרות אסורות ואפי' נתרסקו רובן לא תלינן לומר דאסורא ברובא איתא דהא אמרו שם חבית של תרומה שנתערבה במא' וחמשים חבית ונפתחו מאה מהם נוטל מהן דמוע ושותה והשאר אסורה ולא אמרינן איסורא ברובא איתא ופירש שם בתשובת הרשב"א ולא אמרי' בתוך רובא דפצועים הוא כיון שהכל לפנינו עכ"ל לכאורה נראה דדוקא אם לא נחתכו כל כך שיכול האיסור לבטל בהן דלכך לא מצינו למתלי דהאיסור נחתך דמאי חזית לאסור אלו כמ"ש בש"ך סי' קי"א ס"ק י"א ע"ש אבל אם נחתכו כל כך שיכול האיסור לבטל בהן מותר דתלינן דהאיסור נחתך כמ"ש בסי' קי"א סע"ה דאם יש בקדרה אחד כדי לבטל תלינן דהאיסור נפל לתוכה וא"ל דדמי למ"ש שם סע"ו דאם נפל איסור ואינו