חמודי דניאל מח

ולכתחילה אסור מיהו כיון שמכוסה בבצק עב הרבה אפשר דלא חיישינן

מה אבל אם טמנו כלי זכוכית פלעשיל אם יי"ש וחמאה בככר לחם ואפו כיון דאינו בולע כלל כמ"ש בבל"י בסי' קכ"א סוף ס"ק י' דדווקא בפסח מחמרינן אבל בשאר אסורין המנהג שאין לחוש כלל וכ"כ הכה"ג עכ"ל א"כ אינו מפליט לתוך הלחם כלל אך נראה אעפ"י שאינו מפליט מצדדים מ"מ מפליט מלמעלה דהא מכוסה הפה מלמעלה בבצק או בדבר אחר הבולע ומפלי' ולא בזכוכית ואפי' יש כיסוי של זכוכית כיון שאינו גוש א' עם הפלעשיל בודאי לא עדיף מכלי עץ שהם גוש אחד והבליעה הולכת בהם לכן יש לאסור אותו הככר אבל שאר הככרות אעפ"י שזה הככר נוגע בהם ודבר שמן יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ע"ש בסי' ק"ה סע"ז ובש"ך סי' צ"ח ס"ק ב' ג' ע"ש מ"מ הכא אי מפעפע בטל בס' דאפי' בשני ככרות יש ס' נגד החמאה דכולו היתר הוא ואין צריך ס' אלא נגד החמאה גם משום ריחא ליכא כאן דמכוסה בבצק כמ"ש בסי' ק"ח דאה אחד מכוסה בבצק מותר גם בריחא בטל בס' במקום הפסד מרובה כמ"ש בסי' ק"ח ע"ש אותו הככר שמונח בו הפלעשיל אם אין בו ס' נגד החמאה אסור לאכול אפי' במלח אעפ"י שהיה נראה להתיר דיש בו שינוי מקום עמידת הפלעשיל שיש בו כמו גומא ע"ש בסי' צ"ו סע"א ע"ש מ"מ אין זה שינוי גמור ובודאי חתכו הלחם לשנים באמצע כשלקחו הפלעשיל ונשאר מעט גומא כאן ומעט כאן וכשיחתכו בג' חתיכות לא יהיה הגומא ולכתוב תיבת חלב על הלחם בכל מקום צ"ע אם מהני ע"ש במ"א שכתבתי מזה

מו עצם שנמצא בתבשיל אם ידוע שנתבשל תחילה העצם עם הבשר שעליו אם נמצא בתבשיל של חלב לכאורה יש ס"ס שמא קודם מעל"ע נתבשל ושמא נותן טעם לפגם כמו דאמרי' בסתם כלים אינם בני יומן מהאי טעמא בש"ע י"ד סי' קכ"ב סע"ו ע"ש בש"ך ס"ק ד' ע"ש הכא נמי האי עצם כלי הוא אלא דאין בו ספק נטל"פ שהרי נתבשל עם הבשר שעליו ליכא אלא ספק ב"י ודוחק לומר דאכתי יש ספק שמא נתבשל עם איזה תבשיל שמקלקל בזה התבשיל כגון מאכל חמוץ וכדומה אך אם יש ספק אם נתבש' כלל אלא חי נתפר' הוי ס"ס שמ' לא נתבש' ושמא אינו ב"י וכן אם נמצא בתבשי' של בשר הוי ס"ס שמא מבשר כשר ושמא אינו ב"י אך ספק שמא חי נתפרק לכאור' אין דרך עצם להתפרק אלא לאחר הבשול והכל לפי העצם כי יש עצמות שנתפרקים חיים ויש דוקא אחר הבשול וע"ש בתורת השלמים בשו"ת סי' ט"ז בעצם חלול שנפל לתבשיל בלא פלפל אלא שמא היה בתוכו מוח ונפל לתבשיל אבל משום העצם גופיה לא אסור שמא לא היה הניכר אם נתבשל כלל והיה העצם שיכול להתפרק חי. אך כיין דהא דלא חיישינן למוח משום כל הטומאות כשעת כמ"ש בתשובה שם אינו דבר ברור אלא דמספיקא לא מחזקינן אסורא כשיצטרף עוד לזה עוד ס"ס של העצם גופה אפשר דלא מהני ס"ס כיון דאיכא ספק במוח נמי וצ"ע בזה ע"ש ואם נמצא העצם במאכל חריף במאכל של בשר איכא לאשכוחי ס"ס שמא מבשר כשר ושמא לא נתבשל כלל אבל בתבשיל של חלב ליכא ספק ספיקא כלל אלא ספק שמא לא נתבשל ע"ש בש"ע י"ד סי' צ"ט סעיף ב' ובט"ז ובש"ך שם ועי' בספר אחר כתבתי עוד מזה: בעזר אשר באהלו שליו. סיימנו הלכות בשר בחלב: הלכות תערובת

א בש"ך סי' ק"ט ס"ק י"ב ואם רוצה לבשלן ע"ש נראה להש"ך אפי' נתערב אחד בהרבה ונתבשלו מקצתן בקדרה א' ומקצתן בקדרה א' ולא נודע עד אחר הבשול אסור אע"ג דיש בכל קדרה רוב נגד האיסור מ"מ כיון שקודם שנודע לא נתבטל כלל כיון דשני הקדרות של היתר שניהן אסורות כמ"ש בסי' קי"א סע"ה ע"ש אבל אם מקצת נתבשל ומקצת לא נתבשל שניהן מותרת כיון דאפילו מה שנתבש' אינו אסור אלא מדרבנן דהא איכא רוב ממינו א"כ תלינן שהאסור במה שלא נתבשל ומה שלא נתבשל מותר דהא בטל חד בתרי כמ"ש בסי' ק"ה סע"ה אבל אם יש באח' כדי לבטל האסור שתיהן מותרת ע"ש דהא להש"ך שכתב דקודם שנודע לא נתבטל א"כ הוי כאלו נפל עכשיו האיסור וכן אם מקצת נמלח ומקצת לא נמלח שניהן מותרת דתלינן דהאיסור הוא במה שלא נמלח כיון דאם נשאר במה שנמלח נמי ליכא אלא אסורא דרבנן דהא איכא רוב ממינו וא"ל דזהו אם נימא דמליחה בס' א"כ איכא רוב ממינו אבל אם נימא דאינו אוסר אלא כדי קליפה א"כ ליכא רוב ובאמת הא דמצרכינן ס' במליחה הוא לחומרא אבל קליפ' צריך כמ"ש סי' ק"ה סע"ט י"ל דעל זה איכא ס"ס שמא אין כאן איסור כלל שמא האיסור במה שלא נמלח ואת"ל במה