חמודי דניאל מו

לח כחל ששהה ג' ימים מותר לצלותו דלא מצינן לומר שנתקשה חלבו בתוכו ולא יצא ועוד אפילו נתקשה הא חלב שלא פירש מותר כמ"ש ברש"י בחולין דף ק"ט עמוד ב' ברש"י ד"ה הא קמ"ל קריעה בעלמא קאמר ליה או שתי וערב לפי שהחלב הנוטף יוצא למטה ומשיצא והרי היא חלב לא חזר ולא בעי שתי וערב אלא לקדרה דהתם ודאי צריך כולו מתחילה לפי שכשהיא יוצא הרי הוא חלב גמור וחוזר ומתבשל עמו עכ"ל ועוד הא כתב בש"ע י"ד סי' צ' סע"א וכחל שלא קרעו וכ"ש אם צלאו אע"ג שיש בו גומו' מלאו' חלב ע"ש בב"י וכאן נמי דעבד הוא אם נאסור אותו אפילו לצלי דמאי שנא צלאו ונאסר אותו לאכילה או כך ע"ש בב"י כי רבו שם הפרושים אך לבשלו עם בשר אפשר דלא מהני קריעה שתי וערב וטיחה בכותל אם נימא שהחלב מתקשה בתוכו אך לא נזכר סברא זו בשום ספר ועוד דטיחה בכותל נמי לא להוציא חלב הבלוע בבשרו הוא אלא הכניס בגומות וראיה לזה מ"ש בד"מ שם ס"ק א' דמה שאנו נוהגי' לחתכו שתי וער' לכמה חתיכות על פני כולו עדיף משתי וערב וכו' דעי"כ כל הגומות נפתחות עכ"ל ואם טיחה בכותל לדחוק ולהוציא את החלב המובלע בבשר בודאי דלא מהני שום חתיכה לזה אך בגמרא לא משמע קצת הכי בחולין דף ק"ט עמוד ב' זה כנוס במעיו וזה אינו כנוס במעיו וכתב רש"י בד"ה זה כנוס במעיו אלא מובלע בבשר הוא ע"ש ואפשר כל זמן שלא יצא מן הגומות לחוץ נמי לאו חלב הוא אך לשון רש"י שכתב מובלע בבשר משמע בבשר גופיה הוא מובלע ולא בגומות ע"ש

לט אם עירבו מעט חלב במים ואח"כ נפל מזה מעטעל בשר שהיה נמלח להכשירו לכאורה יש להכשיר כמ"ש במנ"י כלל ו' סי' ו' ס"ק כ"ג דהיכי דאין האיסור בעין ואינו דבר המודבק מותר ע"ש אך נראה דכל זה דוקא אם נפל הרבה והדיח את הבשר עד שלא נשאר במליחתו ובחריפתו אבל מעט מזעיר שנפל על מקום אחד בשביל זה לא נתבטל החריפות אפי' ממקום הזה לבד כיון שהוא מלוח מכל צדדין דהא אפי' אם בתחילה לא נמלח המקום הזה כשר כמ"ש בש"ך סי' ס"ט ס"ק כ' ע"ש ולא אמרינן דישאר במקום הזה הדם אנא ודאי דמליחת כל הצדדים מועיל גם למקו' הזה אע"ג שיש לחלק דש' אין דב' המקרר אבל כאן יש דבר המקר' י"ל דיותר פועל המלח שבכל צדדיו ם אלא אם יש ס' בחתיכה נגד מעט החלב שיש בו דהא כולו היתר הוא ולא נעשה נבילה כמ"ש בט"ז סי' צ ו ס"ק ה' כל החתיכ' מותר' אלא כדי קליפ' או נטיל' אסור ע"ש בסי' ק"ה סע"ט ואם חל' מקרי אסו' שמן ע"ש בש"ך סי' צ"ב ס"ק ג' ובט"ז שם ס"ק ג' מ"מ כאן שהוא מעורב במים הרבה בודאי נראה דלאו שמן הוא ואפש' דאין צריך דלמעלה כדי קליפתו הוא מצננו אע"ג שאינו יכול לצננו הרב' בעומק מ"מ מעט במקו' שנשפך יכול לצננן ואפש' דאינו יכול כלל וצ"ע

מ בש"ע י"ד סי' צ"ג ואם לקחו ע"ש ואם הניחו כף של בשר על קדרה של חלב רותחת או אפכא ולא בא הכף לתבשיל כלל רק נתלחלח קצת מחמת הזיעה ובודאי לא לגזר שינטף מהכף לקדרה (כמ"ש בסי' צ"ב סע"ז בהגה טיפה הנופלת ע"ש) הכף אסור והקדרה אפשר דלא דמי לכיסוי שסתום מכל צד אבל הכא פתוח הוא אך אם נאמר שהזיעה כמשקה ממש הוי כאלו תוחבו בתוכו וממ"ש בסי' צ"ב סע"ח ואוסרתה ולא כתב דגם הקדרה נאסרה שמע מיניה דאין הזיעה עושה פעולה אלא שנבלע בעליון ולא הוי כרוטב ממש לערוב שניהם יחד וכן מוכח באו"ה כלל ל"א דין י"ז שכתב על האי דינא דמחבת ואעפ"י שלא נגעו דופני הקדרה בשולי המחבת אבל אם נוגע חיישי' שמא עלה פעם אחת רתיחת התבשיל ע"ש והיינו לאסור הקדר' והתבשיל נמי דדוחק לומר דלא מחמת זיעה בלבד אסור אלא שמא נגע דאין דרכו אלא לחד' דינים ועוד אפי' בכיסוי משמע דלא נאסר הקדרה אלא משום שמא עלה פעם אחת רתיחת הקדרה ולא מחמת זיעה ע"ש בט"ז סי' צ"ב ס"ק כ"ח דהזיעה הוא תמיד וליכא לספוקי שמא לא היה פעם אחת זיעה ובפר"ח סי' צ"ב ס"ק כ"ג גבי נפלה נגד הריקן כת' דוקא בקדרה מגולה ההבל עולה עד למעלה והוי כאילו כלה מליאה ובס"ק ל"ג תירץ בזה קושית הט"ז בס"ק כ"ח כמ"ש לעיל דההב' הוא תמיד והביא ראי' נכונה דהא כיסה מיד מהני ואמאי לא חיישי' שמא לא עלה תיכף הרתיחה ונאסרה אותה חתיכה ע"ש בש"ך סי' צ"ב ס"ק ג' שדחק עצמו דמחמת הבל ובאסור לח נאסרה כל אותה חתיכה ולא בדבר גוש ע"ש ולא אמרי' דמחמת ההבל הוי כאלו נפלה ברוטב עכ"ל

מא כתב באו"ה כלל כ"ר דין ח' ומיהו ברוטב של בשר שנפל לחלב צריך ס' נגד כולה דהוי שם בשר על כל המים ועו' כמ"ש המרדכי פר' כל הבשר דקיימ"ל כמאן דאמר משערינן כאלו המים בשר ולא כמאן דאמר במה דבלעי מיא וא"כ היי חתיכה גופא דאסורה וסברה הוא דאי אפשר לעמוד על השיעור כמה בלע וכן בתחיבת כף של בשר וכל כהאי גוונא והוא הדין לח בלח היתר