חמודי דניאל מג

קצת ברמ"א לעי' שכתב ואפילו נתייבש הכחל ע"ש וקאי על בישול וטיגון ונתייבש לכאורה שוה לנצלה דהא אם נתייבש אפי' בשלו עם בשר מותר בדעבד כמ"ש רמ"א לעיל דנתייבש כל החלב שבו ע"ש בפוסקים מיהו מדלא הביא הט"ז זה לראיה דאחר הצליה לא יבשלנו משמע קצת דיבוש לא הוי כצליה וצ"ע עוד בדין זה כי אין הפנאי מסכים כעת לעיין כל הצורך

כח בט"ז בש"ע י"ד סי' צ"ד ס"ק י"ד ע"ש ואם היה אורז או דוחן עב וסמוך בקערה של בשר ועירו עליו חלב צונן לכאורה אם נימא דהוי כלי ראשון ממש נאסרה הקערה אבל באו"ה כלל ל"ו דין ז' מדמי לה לעירוי ובספר פרי מגדים בט"ז כאן כתב שהוא פחות מעירוי ע"ש שהביא בשם מנחת יעקב שאינו אלא מבליע ומפליט ולא מבשל ומותר בהנאה דמבליע ומפליט בב"ח מדרבנן ע"ש בסי' צ"ה סע"ג בהגה דעירוי אינו מפליט מזה לזה וחלקי עליו בש"ך וט"ז ושאר אחרונים ע"ש ה"נ אפש' דאין בו כח להבליע מצונן לצונן דהא החלב והקערה צוננים הם אלא שנתחממו מהתבשיל גם דעת האו"ה והט"ז דוקא במקום שיש דוחקא הוי ככלי ראשון והב"ח מיקל יותר ע"ש אך לרש"ל בט"ז סי' צ"ה ס"ק י"ב דאפילו בכלי שני חייש שיתמחה בתוך המים והיו נחשבים כגוף האסור ה"נ החלב הנבלע באורז יאסור את הקערה וצ"ע ומ"ש פ"מ שם ממ"ש באו"ה כלל ל' דין ה' ע"ש אין ראיה דשם בכבוש מיירי אבל ע"י רתיחות האור אין ראיה משם ע"ש עוד כתב באו"ה כלל ל"ו דין ג' אם עירה תבשיל של בשר ע"י כף של חלב בן יומא אעפ"י שהכף והתבשיל אסורים הקערה מותרת ואפילו התבשיל חריף דאין כאן עירוי מכלי ראשון ובכלי שני אין בישול לענין אסור אפילו לדבר חריף עכ"ל וע"ש בט"ז סי' צ"ב ס"ק ל' שהאריך בזה ולא הביאו ע"ש

כט בש"ע י"ד סי' צ"ב סע"ה טיפת חלב שנפלה על הקדרה ע"ש ולכאורה נראה דאם הוא מין במינו אפילו ידוע שאין ס' בקדרה נגד הטיפה מותר כל שידוע שיש רוב בקדרה כיון שספק הוא אם יפעפע לפנים הוי כמ"ש בסי' קי"א סע"ג ד' ע"ש ומה לי שיש ספק אם נפל לקדר' זו או זו או אם נפל לקדר' או לא נפל כלל גם יש לצרף לזה דהא אין כל הטפה אסור דמן הדין אין צריך אלא לפי ערך איסור שיש בה כגון שבשלו בקדרות אסור בשר טרפה והתבשיל הוא ששה חלקים כנגד הבשר נמצא שאין בכל חלק מהתבשיל אלא חלק ששי מהבשר וכדומה דהא הבשר נתן טעם בכל הקדירה בשוה רק אם הבשר שמן הרבה יש לחוש לאסור בעין שהוא השומן הצף למעל' וכדומה וחתיכה נעשה נבילה בשאר אסורים דרבנן וכאן שיש ספק אם נכנס לקדרה הוי ספק אם נפל אסור דרבנן לתוך התבשיל ע"ש בפר"ח סימן צ"ח ס"ק ט' ע"ש בש"ע י"ד סימן צ"ב בט"ז ס"ק כ"ד אלא לפי שיעור המדומע במים ע"ש משמע דהא דאסרינן טפה שנפלה על הקדרה אינו כמו הקדרה שבשלו בו בשר לא יבשלו חלב ואם בשל בנ"ט דזהו אם בשלו בקדרה בשר מקודם דנכנס טעם הבשר בקדרה ומהקדרה לחלב אבל כאן הוי כמו שנפלה הטפה ממש לחלב לכך לא הוי מים אלו נ"ט בר נ"ט ופשיטא שלא יהיה הקדרה עכשיו בן יומא מחלב דהא החלב נתן טעם בקדרה והקדרה במים והמים בקדרה ועדיין כולו היתר ע"ש במ"א סי' תנ"ג ס"ק א' אלא אם נכנס הטפה למים הוי כמו שנפלה למים עצמה וכן אם נימא דאינה נכנס לפני' אין על התבשיל אפי' הדין של קדרה שבשל בה בשר לא יבשל חלב דהא משמע בכל הסימן דאם אינו מפעפע לפנים לא נאסר התבשיל כלל ואמאי עכ"פ נתבשל בקדרה של בשר אלא ודאי דלא הוי כן ע"ש

ל אם לקחו בכף של חלב שומן ונתנו בתבשיל של ירקות המתבשלים בקדרה של בשר אעפ"י שיש ס' נגד הכף או שאין בן יומא גם יש ס' נגד השומן מ"מ הכף אסור משים שהאסור דבוק בה וממהרת לבלוע כמ"ש בט"ז סי' ע"ב ס"ק י' ע"ש בתורת חטאת סי' כ"ה דין א' ע"ש ואין לומר דהשומן נמס בקדרה כמ"ש בש"ך סי' ס"ט ס"ק ל"ה דאינו נמס כל כך מהרה כמו המלח מן הבשר ויש לו שהות לבלוע ע"ש בספר פרי מגדים סימן ע"ב במשבצות זהב ס"ק י' שכתב הטעם באסור דבוק דממהר לבלוע ע"ש בט"ז סי' צ"ב ס"ק י"ב ע"ש בש"ך סימן ע"ב ס"ק י"ח ע"ש

לא בש"ע י"ד סי' צ"ד סע"ה בהגה ונוהגים להחמיר ע"ש בש"ך ס"ק י"ח ונרא' דאם תחבו כף של בשר שאינו בן יומא בקדרה של חלב ב"י ואין ס' הכף אסור והמאכל אין להקפיד כ"כ לאכול המאכל עם חלב אם יש קפידא קצת בזה דהא רש"ל מיקל בתחיבת כף שהוא באקראי אפי' הכף בן יומא והקדרה אינה בת יומא לאכלה עם מין הקדרה כמ"ש בט"ז סי' צ"ה ס"ק ד' ע"ש אעפ"י שהוא נ"ט בר נ"ט גמור ע"ש

לב אם בשלו דבר חריף בקדרה של חלב ונמצא בו