חמודי דניאל מב

הקרעפליך נגד השומן הדבוק כמ"ש במנחת יעקב סי' נ"ז נ"ח ס"ק י"א י"ח בשם או"ה ע"ש ומ"מ צריך לשאול אם היה הכלי מלא דאם אינו מלא הוי כמי הדחה שכתב שם במנ"י דודאי ליכא ס' והטעם דאינו מלא דאם לא כן מאי שנא מי הדחה מתבשל דעל ידי נענוע הכלי נוגע בכל הדפנות ליכא ס' ואפשר שיש לזה דין פשטידא דהוי בין לקולא בין לחומר' כמ"ש בש"ע י"ד סי' ע"ח סע"א בהג' וצ"ע כי אנחנו לא נדע ענין הפשטידא ומאיזה טעם הוא כבישול וע"ש באו"ה סי' ט"ו דין ה' ואפי' יש מעט חמאה והוי כאפיה או צלייה מ"מ כיון שמה שבעין על הסקאוורדע הוא שומן מפעפע בכולו וסגי בס' כמ"ש בש"ע י"ד סי' ק"ה סע"ה ע"ש אלא דמ"מ נאסר כדי נטילה להש"ע וע"ש בש"ך ס"ק ט"ו שיש שאין מצריכים נטילה ע"ש בט"ז סי' צ"ד ס"ק י"ג דכנגד שמנונית הסכין יש ס' בכדי קליפה ע"ש וא"כ הכא נמי נגד שמנונית שיש על הכלי יש ס' בכדי קליפה באותם שנגעו בכלי ואפשר דבכלי זו דבוק שמנונית יותר מעל הסכין דבסכין אינו נדבוק שמנונית אלא דרך חתיכה אבל בכלי זו היה שומן ונרתחבו ונדבק בו יותר ומ"מ לענין צירוף ס' אפשר דלא מצרפינן לכולה דאין הבלוע יוצא מחתיכה לחתיכה אפילו בדבר שמן לקולא רק לחומרא דלכך בסי' ק"ה בסע"ט גבי מליחה בעינן בכל חתיכה ס': ע"ש בט"ז בסי' ק"ה ס"ק כ"ב ואפשר דעכ"פ בכל חתיכה יהיה ס' נגד הדבוק בכלי ואע"ג דצריך נמי נטילה או קליפה בטלים הם חד בתרי באמצעים שאין נוגעים בכלי דהם מותרים בוודאי אם הוא באותו ענין דהאמצעים הם יותר מהנוגעים בכלי דכיון דלא נאסרו אלא כדי נטילה או קליפה לא הוי חתיכה הראויה להתכבד אע"ג דבשר בחלב הוי אסורה מחמת עצמה והוי חתיכה הראויה להתכבד ע"ש בש"ך סי' ק"ה ס"ק י"ז ועוד אפשר דקרעפי' אחת לבדה לא הוי חתיכה הראויה להתכבד דאין דרך לכבד באחת ועוד דהעיסה שעל הבשר אין אסורה מחמת עצמה הוא מחמת שבלוע בה בשר בחלב ולא הוי חתיכה הראויה להתכבד ומעט מזער בשר שיש בכפלי העיסה בודאי אין ראוי להתכבד אלא כל היכי דבטל חד בתרי צריך לאוכלה כדין יבש ביבש דבטל חד בתרי כמ"ש סי' ק"ט סע"א דאדם אחד אסור לאוכלם ע"ש וכן מ"ש בסי' ק"ז בש"ך ס"ק א' בט"ז דמעט הדגים שנאסרו בטלים חד בתרי צריך לאכלם כדין חד בתרי מ"מ צריך לשער כמה היה דבוק בסקאוורדע וגודל החתיכות יש בכל חתיכה הנוגעת בכלי ס' בה לבדה ע"ש

כה בש"ע י"ד סי' צ"ד ס"ה בהגה ע"ש ובש"ך ס"ק י"ח ובט"ז ס"ק ח' ע"ש נראה דהוא הדין אם שניהם אינם בני יומן אם אין ס' נגד הכף אין לאוכלו לא עם בשר ולא עם חלב דהוי לכתחילה ואין טעם כלל לחלק בין אם היה הקדרה בת יומא שאסור לאוכלה במינה או שאינה בת יומא ואדרבה גרע טפי דכשהקדרה ב"י הוי קצת כדעבד דהא אם היה חלב בקדרה ותחבו כף שאינה ב"י בוודאי לא היו איסרים את המאכל דהוי דעבד אפי' נתנו חלב אח"כ בקדרה הוי דעבד אם לא שנתן במזיד לא מקרי דעבד ע"ש בסי' צ"ט סע"ה ואע"ג דהכא קיל הרבה מאסור דרבנן מ"מ במזיד לא מקרי לכתחילה וצ"ע וכן מ"ש בסי' צ"ה סעיף ג' בהגה והמים נוהגים בהם אסור ע"ש ה"ה בשניהם אינם בני יומן דאין טעם לחלק בין זה לזה דהא מ"מ יש בהם פגם בשר בחלב

כו פעם אחת נמצא מעט שומן חי בתבשיל של חלב דבוודאי היה יותר אלא שנימוך בתוך התבשיל דדרך שומן חי כשנתבשל נחסר הרבה ואעפ"י שעכשיו יש ס' שמא מתחילה לא היה והשומן שנימוח נשאר בתוך התבשיל ולא שייך כאן לומר אטו דאסורא נצטמק דהתירא לא נצטמק דהשומן נשאר בעין בקדרה ולא שייך לומר לא מחזקינן אסורא לומר שהיה יותר כמ"ש ברש"י בחולין ד' מ"ח ע"ב בד"ה לחבירו איתמר ע"ש דכאן ודאי היה יותר ע"ש בספר תורת השלמים בשאלה ט"ז בעצם חלול שנמצא בתבשיל של חלב חיישינן שמא היה מוח ונימוך בתוך התבשיל ע"ש כ"ש בנידן דידן לכן יש לצנן התבשיל וליקח מלמעלה השומן ולשער אם יש בו ס' דהא בלאו הכי צריך לצנן כמ"ש בש"ע י"ד בסי' צ"ח סעיף ד' ברמ"א ע"ש גם כיון דנוכל לעמוד על הדבר אם יש ס' או לא לא סמכינן על סברא דלא מחזקינן אסורא אלא דאפי' יהיה ס' לאחר שנקלט השומן מן התבשיל צונן קשה הדבר להקל דשמא היה עוד יותר ונתערב בתבשיל דאינו מוכרח שיקרש כל השומן ויהיה צף למעלה צ"ע אם יש לסמוך שכל השומן נקרש וצף למעלה ונשער בס' וצ"ע ע"ש

כז בט"ז בש"ע י"ד סי' צ' בט"ז ס"ק י' ע"ש נראה דה"ה לטגן בלא בשר ובלא מים נמי אסור לכתחילה דהא טיגון דינו כבישול כמ"ש בסע"ב בהגה והוא הדין לטגן אפי' בלא בשר ע"ש בש"ך ס"ק ט"ו גם אין טעם לחלק דהא עיקר הגזירה שמא יבא לבשלו עם בשר או יבשל בקדרה בשר ע"ש בב"י ובשאר פוסקים ואלו החששות ישנן בטיגן כמו בבישול עם מים וכן משמע