חמודי דניאל מא

בש"ע י"ד סי' צ"ה סע"ב בהגה וכן אם היה הכלי שנצלו בו או שנתבשלו לפגם ע"ש אבל לכתחילה אסור לבשל אפילו בכלי שאינו ב"י כדי לאוכלו עם המין השני כך מפורש באו"ה כלל ל"ד דין ו' שכתב וכן אם הוחמו בדעבד מים נקיים בקדרה נקיה בל בשר שאינו ב"י מותר ללוש אותן לכתחילה לשל חלב או אפכא עכ"ל ומ"ש שם למטה ס"ק ב' דאין להתיר נותן טעם לפגם לכתחילה שעדיין לא התחי' הנאתן שהרי לא הוחמו לשתיה אלא לאפות ולענין זה הוי לכתחילה מהרא"י ז"ל סי' נ"ח עכ"ל אין לו ענין לכאן דשם מיירי שהוחמו המים בקדרה של נכרים שאינו ב"י כמ"ש בש"ע ס' קכ"ב סעיף ו' בהגה ע"ש ואפשר דכוונתו לתרץ למה להאו"ה להתיר מכח שני טעמים דהוי נ"ט לפגם וגם נ"ט בנ"ט ולא התיר משום נותן טעם לפגם לחוד לכך כתב שזה אסור לכתחילה: מ"ש רמ"א בסי' צ"ה סעיף ג' אבל אם עירה מים רותחים שאינן של בשר ולא של חלב על כלים של בשר ושל חלב ביחד ע"ש באחרונים דפליגי על רמ"א אבל אם היה ספק אם היו רותחים או לא מותר דהו כעין ס"ס שמא לא היו רותחים ושמא קייל"ן כרמ"א וע"ש בש"ך שסבר קצת כרמ"א גם במנחת יעקב כתב דבהפסד מרובה מותר ע"ש כלל סי' נ"ז נ"ח במנחת יעקב ס"ק כ"ב כ"ג ע"ש

כב פעם אחת היה חלב חמוץ בקדרה למטה ובשר מלוח בקדרה למעלה והקדרה של בשר היה שבור ונטף לתוך החלב ואינו ידוע אם היה ס' נרא' דמותר דבלא בישול אינו אסור אלא מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ח סע"ב גבי נשפך מין במינו ע"ש בט"ז סי' ק"ה ס"ק ג' דמייתי ראיה מנשפך לספק כבוש בבשר בחלב ע"ש בפר"ח סי' צ"ח ס"ק ט' אם קטן או נכרי נתן דם בקדרה ואינו ידוע כמה נתן אם יש ס' מותר דדם שבשלו דרבנן ע"ש בסי' צ"ח בש"ך ס"ק ז' ע"ש בש"ך ע"ש בפר"ח הנ"ל שהסכים להש"ך ואפי' הט"ז שמחמיר כרמ"א שם בסי' צ"ח סוף ס"ק ה' ע"ש נרא' דמודה בהא דהא גבי ספק כבוש לא גזרי' בבשר בחלב אטו בישול שהוא דאוריי' כמ"ש בסי' ק"ש סע"א בהגה אלא ודאי דווקא דרך בישול שהוא דאורייתא גזרינן אפילו בבשר עוף דבקל יטעו בין בשר לבשר כמ"ש בט"ז סי' פ"ז ס"ק ה' ע"ש אבל בכבוש לא גזרינן מיהו אסור לבשל את החלב דיחזור לאסור דאורייתא ע"ש בס' פרי מגדים סי' ק"ה במשבצות זהב סוף ס"ק ב' בשם הגהת או"ה דחתיכה כבושה אסור לבשלה ע"ש והקדרה פשיטא דמותר' דמוקמינן לה אחזקת כשרות כמ"ש בש"ך סי' ק"ז ס"ק ב' ובסי' קכ"ב ס"ק ח' ובט"ז שם ס"ק ח' העמד היורה על חזקתה ע"ש מיהו ביומו אסור לבשל דיחזור לספק דאורייתא אלא ישהנה עד שתהא לאחר יומא דאז אפי' יבשל ספק דרבנן הוא ואפי' לאותן הסוברים דספק אסור תורה שנתבשל בכלי לא מהני שישהנה מעת לעת ותהיה ספיקא דרבנן דכיון דהאסור מצד עצמו דאוריית' אלא שמצד אח' בא לו שהוא דרבנן כמ"ש בש"ך בסי' ק"י בדיני ס"ס ס"ק י"ט ובספר תורת השלמים בדיני ס"ס ס"ק ל"ח ובבית לחם יהודא בדיני ס"ס ס"ק כ"ד ע"ש דכאן לא היה מעולם אסור דאורייתא כיון דלא נתבשל בקדרה זו בעודה בת יומא והייתה ראויה הקדרה זו לכבישה להניח בה מאכלים ומשקים קרים דמותרים מן התורה ע"ש

כג פעם אחת לשו עיסה לבשל' בחלב ומצאו בה פירור קטן של בשר שפררו בשר מבושל שם אם מותר לבשלו עם חלב דשמא יש בה עוד פרורין וחצי שיעור אסיר מן התורה ולומר שהוא בטל בעיסה ואפשר דבדוחק יכולים לבר' והפירור בעיסה הוי כמו יבש בלח דאינו בטל ע"ש בש"ע י"ד סי' ק"ד בט"ז ס"ק א' ובש"ך ס"ק ג' ע"ש נראה דלא חיישינן שמא נפל יותר דאפי' אם ימצא ג' פרורי בשר לא חיישינן ליותר כמ"ש בש"ע א"ח סי' תס"ז במגן אברהם ס"ק י"ב ע"ש ובחק יעקב שם ס"ק כ"ה חלק על המ"א דאפי' באתי מעלמא חיישינן ע"ש ומה שהבי' ראי' ממצא ג' הרי זה שכונת קברו' ע"ש אפש' דאין ראי' דשם אמרינן מסתמא עשאהו לבה"ק לכך חיישינן ליות' נמי כיון שעשאוהו בית הקברו' דרך לקבור שם הרבה ולא שייך כך הכא ומ"מ באחד לכ"ע לא חיישינן ליותר כמ"ש בש"ע י"ד סי' פ"ד סעי' ט' ע"ש אך אם אין קפידא כלל לבשלו בקדרה של חלב נכון לבשל העיסה בקדר' של בש' שמא נשארו מפירור זה פרורין קטנים וחצי שיעור דאסור מן התורה אין לו שיעור ע"ש בש"ע א"ח סי' תמ"ז סע"ד בהגה אבל דבר שיש מתירין לא היי כמ"ש בש"ך סי' צ"ט ס"ק כ"ב דמותר לכתחילה ליתן מן המים לתבשיל ע"ש אע"ג דיכו' לאכו' בלא בש' ע"ש בש"ך סי' ס"ט ס"ק נ"ו ע"ש הכא נמי כאן לחלב לא נאסר מעולם ע"ש

כד פעם אחת טגנו קרעפליך עם מעט חמאה בסקאווראדע של בשר שאינו ב"י דהיינו שבעי"ט לא טגנו בו עם שומן אבל בשאר הימים בכל יום טגנו בו לתינוקות עם שומן ולא היתה נקייה אם היה חמאה כ"כ שנחשוב לבישול מותר הכל דוודאי יש ס' בכל