חמודי דניאל מ

לסוחטו מותר גם זה מותר כמ"ש בש"ע סי' צ"ב סע"ד כזית חלב שנבלע בחתיכה ע"ש וכן בחולין דף ק"ח גבי טפת חלב שנפלה על החתיכה אעפ"י שנבלע גוף החלב בחתיכה אמרו שם דלמ"ד אפש' לסוחטו מותר יותר וכן אם בשלו הירקות תחילה עם חלב אעפ"י שנבלע גוף החלב בהן א"צ להסירן אלא שיש אחרונים חולקים על הט"ז דמנא לן שנסחט מהבצלים לגמרי ע"ש בב"י סי' ק"ו שכ' דחיישינן שמא נשאר כדי נתינת טעם ע"ש מ"מ בבצלים אפש' לסמוך על הט"ז ומהר"ם דאיכא ס"ס שמא לא היה מעולם טעם בבצלים כמ"ש בסי' צ"ו סע"א או שיטעמנו ולא יהא בו טעם בשר ע"ש ואת"ל היה בו טעם שמא נסחט ממנו ולא נשאר כדי נתינת טעם וגם איכא ב' לשונות ברש"י אי מיירי דווקא בסכין שאינו מקונח או אפי' במקונח ע"ש בפר"ח סי' צ"ו ס"ק א' ע"ש גם איכא דעות דדוקא בבן יומו אסור וגם איכא דעות דסברי אפשר לסוחטו מותר ואפי' אותה חתיכה מותר לכך יש להקל קצת אבל אלו הירקות שבלעו בודאי הרבה מגוף הבשר דודאי צריך להסירם כיון דאנן פסקינן דאפשר לסוחטו אסור א"כ חיישינן שמא נשאר בהם כדי נתינת טעם אבל תחב הכף למאכל עב שאי אפשר להסיר מותר כמ"ש בסימן ק"ד סעיף א' ע"ש

יח כתב בש"ע י"ד סי' פ"ז סע"ג ובשר חיה ועוף אפי' בחל' טהורה מותר בבישול ובהנאה ע"ש נראה דמותר לבשל בשר לנכרי בקדרה של חלב שאינו בן יומו דכל שאינו אסור אלא מדרבנן לא גזרו בבישול ובהנאה ע"ש בש"ך ס"ק ב' אע"ג דאסרו שם מפני מראית עין ע"ש סע"ד ברמ"א כאן ליכא מראית עין דמי יודע אם הוא קדרה של חלב או של בשר ואפי' באותן שהן אסורים אפי' דעבד מדרבנן לא גזרו בבישול ובהנאה כ"ש בזה דאינו אלא לכתחילה מ"מ נראה דיש להחמיר דהא כתב רמ"א סעיף ו' דאסיר לחתות האש תחת קדרות של נכרי אע"ג דסתם כלי נכרי אינו ב"י ואם היו מבשלים בו איזה דבר מותר ואפ"ה אסור לחתות וכתב שם בש"ך ס"ק י"ח דה"ה שא' דברים ע"ש אע"ג דדבר המתבשל בו מותר כמ"ש סי' קי"ג סע"ב ע"ש אפ"ה אסרו לחתות ע"ש ואפשר משום דמתחילה היה חלב גמור החמירו בו קצת

יט אם בשלו עגולים מעיסה ואח"כ שפכו חלב לתוך הקדרה רותחת כנהוג ואח"כ נמצא בתוך עגול אחד חתיכה אחת בשר ואין בעגול לבדו ס' נגד הבשר נראה דאמרי' חתיכה נעשה נבילה וצריך ס' נגד כל העיג' כמו בכל אסור דבוק דלא בעינן שיהא דבוק בתולד' כמ"ש בט"ז סי' צ"ב ס"ק י"ב ע"ש וכאן אין הרוטב יכול לבא בכל צד וחיישינן שמא נשאר העגול הזה לבדו בסוף הרוטב או הוציאו לבדו כמ"ש בט"ז שם הטעם בכל אסיר דבוק וצריך ס' נגד כולו מדאורייתא דלא ידעינן כמה חלב בלע וכל החלב נעשה נבילה מדאוריית' אעפ"י שיש לומר דלא בלע חלב אלא לפי ערך שיש חלב בקדרה דרך משל שיש ג' חלקים תבשיל וחלק א' חלב נמצא שאין חלב בעגי' אלא רביע מ"מ גם התבשיל והעגי' גופיה נעשה נבילה אע"ג דהיתר הוא מ"מ זה הוי מדרבנן כמ"ש בפר"ח סי' צ"ד ס"ק כ' בפיסקא המתחלת ועדיין נשאר לי לבר' ע"ש וכן לטעם שכתבו גבי אסור דבוק שממהר לבלוע יותר ע"ש בטור י"ד סי' ע"ב גבי לב עוף ע"ש שייך גם כאן ואע"ג דכאן לא היה אסור מעולם דכשעשו העגולים ונתבשלו היו עדיין היתר ולא נאסרו אלא כששפכו לתוכן חלב לא דמו לבצלים הבלועים מבשר ובשלם בחלב דאפי' הבצלים מותרים כמ"ש בט"ז סי' צ"ו ס"ק ה' ע"ש דשם לא הוי אלא אם אסו' בלוע ונסחט לגמרי ונעש' אסו' אלא דבדבר אסור כיון שנקרא עליו שם אסיר לא יחזור להתירו כמ"ש בש"ע י"ד סי' ק"ו ובטור שם אבל כאן לא נקרא שם אסור עליו אבל כאן שנשאר ממשות הבשר בתוך העגול לא שייך דבר זה ע"ש במ"ח סי' תמ"ז ס"ק ל"ח דאף בבצלים לא נסחט לגמרי אלא דבטל בס' ע"ש וכאן לא שייך זה כי אין בעגול ס' נגד הבשר שבתוכו

כ קדרה של בשר עם מים והקדרה בת יומא ונשפך חלב בחוץ על הקדרה אסיר הכל אפי' להש"ע דמתיר קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת בסי' צ"ה סע"ג היינו דסבר דאין מתערבין פליטת הבשר והחלב בלי אמצעות המים ע"ש בב"י אבל כשבא בליעת החלב לדופן הקדרה נאסר שם בטעם הבשר המובלע בקד' וכן בליכ' טעם הבשר המובלע בקדר' נאסר משום חלב ואח"כ באים שניהם למים ואוסרים אותם א"א כלל לבא כל טעם בפני עצמו למים כיון שכבר נתערבו בדופן הקדרה וזה פשוט

כא אם נתנו שומן בכלי שני ותחבו בו כף של חלב להט"ז בסי' צ"ה ס"ק י"ב מותר ולרש"ל יש לאסו' וע"ש בט"ז סי' ק"ה ס"ק ד' והכא שאני שהשומן נתמחה בתוך המים והוי כרוטב של בשר כמ"ש ביש"ש סי' ס"ד אכן אם יש באחד שיורי מאכל אין בנו כח להתיר לכתחילה משום דהשיורי מאכל יתמחו בתוך המים ויהיו המי' נחשבי' כאלו הן גופה רוטב של בשר שהוא כלי שני ויבלע בכלי עכ"ל.